בס"ד
אז זה לא באמת מגניב
נתנו לנו משפט משיר של יהודה עמיחי
וביקשו מאיתנו לכתוב
כשזו השורה הראשונה
אפשר סיפור שיר או קטע
המשפט-
משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד עומד ליד החלון
בס"ד
אז זה לא באמת מגניב
נתנו לנו משפט משיר של יהודה עמיחי
וביקשו מאיתנו לכתוב
כשזו השורה הראשונה
אפשר סיפור שיר או קטע
המשפט-
משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד עומד ליד החלון
תודה
ריעות.
מגדלור באפלה
~תות~
נוגעת בלבמשלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד יעמוד ליד החלון.
יביט בין הכפלים של הווילון, רעב, מאויים,
יצמד אל החלל נטול הסורגים ולא יעזוב.
אני מצמצמת את עיני בהביטי בה. מכנסת את כתפיי באופן בלתי מודע כמעט.
מצמידה את ברכיי זו לזו, כשתנועותיי הופכות גמלוניות משהו, בדיוק כמו שהיא.
יודעת לזהות את הרעד בכפות הידיים. הן תחובות בכיס הקפוצ'ון חסר הצורה שלה אבל אני יודעת.
לא צריך לראות כדי לדעת.
נוגעת בלבמשלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד עומד ליד החלון.
מהרהר, מבט נוגה ניבט מעיניו התכולות הקודרות.
משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד לא נמצא בחדר.
נמצא בגופו, אבל הוא לא שם. המחשבות תוקפות אותו מכל פינה.
משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד עוצם עיניו לנוכח המציאות הכואבת,
למראה הקברים הטריים המכוסים במצבת אבן נוקשה,
לשמע קולות התותחים והרעמים המפלחים את שמי הליל.
משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד לוחם.
נלחם במלחמה תמידית עם עצמו, מנסה לנצח.
אך ללא הועיל.
משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד מפסיד בקרב.
עכשיו את מדברת!ענבל
יפה אחר משל שוברת,כי פשוט לא ידעתי איך לומר אז זה באותן מילים.
משלושה
או ארבעה -
בחדר תמיד אחד
עומד ליד החלון
אחד
מביט.
משלושה,
אולי ארבעה
תמיד בחדר האחד
הקטן,
יהיה את האחד
שיסתכל;
משלושה יוצא אחד
מארבעה משכיל אחד
הוא המשקיף,
הוא הרושם חוויותיו
לנותרים
בחדר.
(רק ניסיתי להפוך סדרי בראשית
התוצאות על אחריות הבורא בלבד)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)