משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד יעמוד ליד החלון.

יביט בין הכפלים של הווילון, רעב, מאויים,

יצמד אל החלל נטול הסורגים ולא יעזוב.

אני מצמצמת את עיני בהביטי בה. מכנסת את כתפיי באופן בלתי מודע כמעט.

מצמידה את ברכיי זו לזו, כשתנועותיי הופכות גמלוניות משהו, בדיוק כמו שהיא.

יודעת לזהות את הרעד בכפות הידיים. הן תחובות בכיס הקפוצ'ון חסר הצורה שלה אבל אני יודעת.

לא צריך לראות כדי לדעת.

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד עומד ליד החלון.

מהרהר, מבט נוגה ניבט מעיניו התכולות הקודרות.

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד לא נמצא בחדר.

נמצא בגופו, אבל הוא לא שם. המחשבות תוקפות אותו מכל פינה.

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד עוצם עיניו לנוכח המציאות הכואבת, 

למראה הקברים הטריים המכוסים במצבת אבן נוקשה, 

לשמע קולות התותחים והרעמים המפלחים את שמי הליל.

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד לוחם.

נלחם במלחמה תמידית עם עצמו, מנסה לנצח.

אך ללא הועיל.

משלושה או ארבעה בחדר, תמיד אחד מפסיד בקרב.

בס"ד

הגאונה מהצפון

כבוד ירום הודה

@ענבל

ראי בתיוג זה הזמנה

יפה אחר משל שוברת,כי פשוט לא ידעתי איך לומר אז זה באותן מילים.

משלושה

או ארבעה -

בחדר תמיד אחד

עומד ליד החלון

אחד

מביט.

משלושה,

אולי ארבעה

תמיד בחדר האחד

הקטן,

יהיה את האחד

שיסתכל;

משלושה יוצא אחד

מארבעה משכיל אחד

הוא המשקיף,

הוא הרושם  חוויותיו

לנותרים

בחדר.

(רק ניסיתי להפוך סדרי בראשית

התוצאות על אחריות הבורא בלבד)

https://www.facebook.com/photo?fbid=10239873363265984&set=gm.1951613102181781&idorvanity=140293843313725&locale=he_IL

פורום שריטות ליליות.

אני לא צריך צרות של אנשים אחרים על הראש שלי.