אפשר להתפלסף ולענות, ואפשר לעקוף את השאלה ולהחזיר באחרת - 

למה צריך להוכיח קיימות?

(זו לא שאלה רטורית)

בס"ד

 

כלומר

בכללי אין בזה עניין

 

יש עניין בהוכחת קיימות של פרטים כדי לעגן תאוריות ואת ההשלכות שלהם

ויש עניין בהוכחת קיימות כשעשוע פילוסופי 

בס"ד

 

(סתם אעיר רגע משו קטן

אני אוהבת אותך

זהו 

הוצפתי פתאום וזה היה צריך להיאמר)

 

יש עניין בלהוכיח את הקימות של האדם כי יש לזה השלכות על מהלך החיים שלנו

יש עניין בלהוכיח קיימות של יסודות כימים כדי לעגן תאוריות שנבנות על גביהם

יש עניין להבדיל אלפי הבדלות להוכיח את קיום ה' כי גם זה משפיע על כל החלטה שנעשה בחיינו

 

ככלל אין עניין בהוכחת קיימות

בפרט אין טעם לכל פעולה שהיא בלי קיימות

(מתוקית שאת  גם אני כ"כ!)

 

או אולי השאלה הייתה צריכה להיות אחרת - 

מהו סוג ההוכחה שאנחנו מחפשים?

האם זו הוכחה שמצטמצמת לתחום השכל, או שהיא יכולה להתרחב גם להכרה פנימית או לרגש?

וזה תלוי בתשובה לשאלה - למי אנחנו מנסים לספק את ההוכחה?

ועכשיו לי יש שאלה

ברור לי שיש הבדל בין הוכחות כימיות להוכחות אמוניות

מאיפה לי? כלומר, מהו ההבדל, איך מגדירים אותו? או שאולי אין באמת הבדל..? (ואז זה די מהפכני)

בס"ד

 

לכן הוכחה כימית ואמונית פועלת בצורה שווה

כמו שהאמרת יפה בהודעה הקודמת

"הוכחה שמצטמצמת לתחום השכל, או שהיא יכולה להתרחב גם להכרה פנימית או לרגש"

כלומר

הוכחה היא דבר שכלי

אין דבר כזה הוכחה רגשית

רק הכרה

בדיוק חשבתי על זה לא מזמן

שאנחנו בני האדם מאד מוגבלים -

אם נעשה תרגיל ונבקש את האנשים לדמיין את היצור הכי מופרך עלי אדמות

הוא בדרך כלל יהיה עם צורה קבועה; רגליים, ראש, עיניים, אולי זרועות. ויהיה לו גוף.

והוא יאכל ויישן. ויהיו לו חברים, והוא יגור איכנשהו והוא יזוז איכשהו.

אבל מי קבע?

אולי בכלל יכול להיות יצור שהוא לא לפי הדפוסים הקבועים

והוא לא צורך אנרגיה

והוא לא זז

והוא לא -- פשוט לא?

 

אנחנו לא מסוגלים לחשוב על זה

כי אנחנו טיפשים.

זהו.

בס"ד

 

מוגבלות אינה טיפשות

 

מה גם שטיפשות מוגדרת לפי מדדים אנושיים ומימלא מדוברת כדבר מוגבל

על זה לא חשבתי אי פעם.

אני רוצה לדון איתך על דברים מעניינים שכאלו

אני אוהבת חרטוטי פילוסופיה

האם הגבר עדיין טועה?

את מרשה לי להתהרהר דווקא על הכותרת

לא אכפת לנו אם העץ נפל כל עוד הוא לא הזיז לאף אחד (הו, סטגדיש)

ולא אכפת לנו אם עצם קיימותנו הוא קיימי או שאנחנו מקיימים אותו

כי זה בסך הכל משחק מילים.

פשוט קיימים וחיים עם זה בנחת.

כי באמת התפיסה שלנו פצפונת

ואם ננסה להגיע עמוק רק נטבע

אז למה לנסות?

בס"ד

 

אני חושבת שחובה עלינו לנסות לתפוס את המציאות

כדי שנוכל לחיות אותה באופן מלא ככל האפשר

 

אני מבינה את הנקודת מבט שלך

אבל החיים הם לא הכל או כלום

הם מורכבים מזה 

 

וצריך לחקור בלי פשרות ויחד עם זה להבין שכנראה את כל התמונה מעולם לא נתפוס באמת

גיל ההתבגרות ותסמיניו

ואת צודקת,

אבל תכל'ס לא באמת נגיע למשמעות החיים,

ולחקור כשאין מטרה זה קצת חסר משמעות באופן מחפיר.

בס"ד

 

אבל אני מעדיפה 99 במבחן מ0 של יאוש

ודווקא זה מייאש.

בין אחד לשניים יש אינספור מספרים. אנחנו יצורים מוגבלים ויכולים להגיע לאינסוף מוגבל

הרהור על הכותרת ואולי מתוך זה נגיע גם לעצים ושכאלה.
יש לנו שאיפה טבעית להיות הכי מיוחדים ולחדש משהו בעולם. אבל היי, אין חדש תחת השמש.
יום אחד נועם פרימר כתב על זה בהקשר של מוזיקה.
אז נכון, אנחנו ממחזרים את עצמנו למוות, ונלחמים למוות ואוהבים למוות.
ואני מאוד בסדר עם זה. כאילו
יש עולם. ויש אותי. ואני יכולה להיות כלום בעולם הזה.
ועדיין אני יכולה להיות הכל. ממש עולם בפני עצמי.

ופה הבחירה שלנו
ותבינו לבד.

בס"ד

 

לא הייתה לי בעיה להגיב לשאר השאלות פה

כי הם לא נגעו בי באמת

אבל מה שאת כותבת

פורט לי על מקומות כל כך אישים שאני צריכה כוחות נפש אדירים כדי להגיב עליו

ואין לי את הכוחות האלה כרגע

אז סליחה

שלא אגיב

את מיוחדת

תודה. מאד נגעת בי. פשוט תודה

(תחיה,

הלוואי והיית מחלקת לי קצת מהקסם שלך,

אני כל כך רוצה להיות גם,

בסדר עם זה)

א. לא, זה בלתי אפשרי לדעתי. בעצם, תלוי מה הכוונה לחדש. אף פעם לא הבנתי את המילה הזאת בדיוק

ב. כמובן. כמו שכתבת. קיומם של מאורעות אינו תלוי בנוכחות בני אדם בשביל לקלוט את המאורע בחושיו.
זה כמו לשאול, אם יהיה אדם שכל חושיו אינם פועלים (ח"ו) ויקרה בנוכחותו המאורע הזה, האם זה קרה אפילו שלאדם אין אפשרות לקלוט את זה? כמובן.
(המשפט שהבאתי הוא שונה, אבל יש להם אותו תשובה)

ג. הקיום תלוי בקיום עצמו. הוא לא יכול להיתלות בשום דבר אחר, כי בלי הקיום עצמו- אין לו על מה להיתלות.

ד. איך אפשר להוכיח קיימות. אי אפשר, לדעתי. כי כל דבר שדרכו ניתן להוכיח תלוי בקיום עצמו, ואם אין קיום אז כל ההוכחה תהיה בעצם אילוזיה

היי, איזה כיף לקרוא את השרשור הזה.

(אני ממש גאה בעצמי על היכולת המחוננת שלי בבחירת חברות)

אשכרה.