לפעמים צריך פשוט לקפוץ עלזה בבום.. ואז רק אז, אולי יגמר.. עוד נראה..
וגם, אני חושבת שיש בי חומות שצריך לשבר אותם.. אבל יש כמה שחוסמים..
ועוד משו, ה' הוא ממש טוב, שאין דברים כאלה.. צריך לנסות תמיד להבחין בזה תמיד..
החתימה שלך ממש מתוקה,
אבל לא מפוסקת נכון. היא צריכה להיות ככה:
"כן, יש בי חלום... לעוף חופשי מכל החסימות שבתוכי..."
(ואגב, אם זה ציטוט ממישהו, כדאי להזכיר ממי. האומר דבר בשם אומרו וכו'...
)
ורווח, בין הנקודות לאותיות.
יומנים נשרפיםזה היה ממש ברור לי שזה לא חוקי, אבל כשאני מנסה לדלות ממוחי מקור לידיעה,
אין לי מקור זמין ומדוייק שכזה
פינג.
יומנים נשרפיםמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)