זה ספר יחסית עמוק.

כדאי להתייעץ עם אבא/ רב שלך- אם זה באמת מתאים או כדאי להרחיב את הבסיס שיש.
כדאי לבדוק- לרב שרקי יש וודאי שיעורים או הכוונות בנושא. 
כמו"כ יש לרב קוק ספר "לנבוכי הדור"- שווה לעיין גם בו.
בהצלחה!

שלוש אופציות:

א. לימוד מתוך שיעורי הרב שרקי שאמורים להיות ממש מעולים.

ב. לימוד עצמאי - במצב כזה, חשוב לשים לב אל איזה תרגום ניגשים. התרגום הישן (כריכה שחורה\חומה) מלא ובלתי אפשרי, התרגום של הרב קאפח (כריכה לבנה, הכי נפוץ) די קשה. בעיני, התרגום הכי טוב ונהיר בעיני הוא תרגומו של מיכאל שורץ בהוצאת אוניברסיטת ת"א. זה נטו רמב"ם, אין מה לדאוג לסילופים... מעבר לזה, יש על הספר מהדיר מעולה שמסביר הקשרים.

ג. לחכות קצת, מפעל משנה תורה עובד על הוצאת תרגום חדש למו"נ + ביאור. מהכרותי איתם, הם לא יוציאו מתחת ידם דבר שאינו מוגמר. אפשר להציץ להם בפייסבוק ולראות.

בד"א אוסיף שלא כל פרקי מו"נ אקטואליים לקרוא בן זמננו - חלקים גדולים ממנו עוסקים בעניינים לשוניים שהיו מאוד אקטואליים לאדם שהתמודד עם הפליסופים הערבים בימי הביניים אבל לנו יראו כטרחנות מיותרת. לפני תחילת הלימוד, שווה לבדוק בנוגע לזה.

מעבר לזה, מעט בקיאות בפיסולופיה בת זמנו של הרמב"ם תועיל מאוד בלימוד.

שמעתי מהרב שרקי שהעיד על עצמו שהוא לא יורד לסוף דעתו של הרמב"ם במו"נ, גם אחרי 40 שנה של לימוד.
הוא מעביר שיעורים ויש שיעורים על מו"נ שלו במכון מאיר, אבל זה באמת ספר עמוק, שלא ברור בדיוק

לגמרי גם לגדולים וטובים.
כדי להבין את השקפת הרמב"ם בדרך מסודרת יותר ויעילה יותר עדיף ללמוד את ה"הקדמות"(הקדמה לפירוש המשנה, הקדמה

לפרק חלק, הקדמה למשנה תורה) ואת האגרות(אגרת תחית המתים, אגרת השמד ואגרת תימן) שם אפשר לראות הרבה הרבה

השקפה של הרמב"ם בלי להיכנס למבוכה של מורה נבוכים.
כך קיבלתי מהרב שרקי.
 

הקדמות למשנה/ החלקים האמוניים בהלכות יסודי התורה/ דעות/ תשובה ועוד?

נראה לי כדאי להתחיל ללמוד את משנתו האמונית של הרמב"ם מהספרים ההם.

אני מניח שיש אנשים שמתאים להם ללמוד מורה נבוכים בשמינית, אבל נראה לי שזה תלוי מאוד במיהו האדם, ולרוב האנשים לא הייתי ממליץ.

לא מכיר את השיעורים שנמצאים באינטרנט על מורה נבוכים, על הקדמות הרמב"ם למשנה יש ביאור של הרב שילת, מומלץ.

הרמב"ם כתב את הספר מורה נבוכים בשביל תלמיד שלו, ר' יוסף ן' יהודה, והוא מדגיש בכמה מקומות שהוא מיועד לאנשים בעלי רקע מסוים (גם תורני וגם מדעי וכיום גם רקע בהיסטוריית הפילוסופיה כי יש דברים שהם לא רלוונטיים ויכולים ליצור בלבול גדול). בנוסף גם השפה שלו קשה. כדאי לפני שלומדים אותו להכיר את משנת הרמב"ם לפחות באופן בסיסי (=הקדמותיו למשנה ואגרותיו המרכזיות).

בהצלחה!

הוא טוען שכל בחור שמתחיל ללמוד בישיבה צריך לדעת אותם.

יש פרקים רבים במשנה תורה שיש בהם את משנתו האמונית של הרמב"ם.

[יש הרבה חפיפה בין התכנים שלהם, לתכנים של ההקדמות].

יש חוברת של הלימוד היומי באמונה, בשם "פרקי אמונה במשנה תורה", שמרכזת את הפרקים האלה.

על המופיע שם, יש להוסיף את הלכות תשובה. [הם לא כללו אותם, כי הם צירפו אותם לחוברת של אורות התשובה].

אתה יכול ללמוד בחוברת הזו עצמה [יש שם גם את הביאור של מפעל משנה תורה, וגם ביאורים והרחבות שלהם], או לראות מה נכלל שם, [מופיע גם בקישור הזה - http://www.yeshiva.org.il/midrash/?cat=1698 , אבל בסדר הפוך], וללמוד בספר אחר.

בכל מקרה, אני הייתי נזהר ממנו...

המלצה מתלמיד חכם שאני סומך עליו. 

גם אני ממליץ עליו, אבל בתור הרחבה ולא בתור לימוד ראשוני ולא לבחור צעיר (ההשקפה שלו השפיע על התרגום והביאורים, הנזק שיכול להיגרם נראה לי גדול מהתועלת).

ומורה נבוכים נכתב בסוף ימיו.

כלומר, אחרי שנחתם המשנה תורה, פירוש המשניות ואחרי רוב האגרות.

הרבה פעמים הוא מפנה אליהם.

הדברים בנויים על יסודות קדומים, כך שמי שלא הקדים את ההקדמות, לא יבין את התוכן כמו שצריך. 

אם העיקר הוא הספר, הכי נכון להתחיל להתחיל על הסדר את שלושת ההקדמות למשנה, את ספר המדע ואת שלושת האגרות המרכזיות.

הרמב"ם בעצמו כותב בתחילה המורה נבוכים תנאים חמורים ללימוד בו (ובמקור הוא בכלל תכתובת לתלמידו ר' יוסף, מה שנותן פרופורציה לתוכן...)

אבל הרמב"ם עצמו הזהיר מאוד מהסכנה בעיסוק בדברים אלה לאדם שלא מוכן להם בפרקים לב-לד בחלק ראשון במורה נבוכים.

"לא מפני שיש בהם רע נסתר כמו שחושבים הסכלים"

"דע כי ההתחלה [כלומר: שיפתח האדם ראשית לימודיו ותחילת השכלתו במדע זה - הרב קאפח] במדע זה מזיק מאוד כלומר: מדעי האלוהות, וכן ביאור עניני המשלים הנבואיים וההערה על ההשאלות המשומשות במשאות  אשר ספרי הנבואה מלאים מהם, אלא ראוי לחנך את הקטנים ולהניח מוגבלי ההבנה כפי יכולת השגתם. 

ומי שנראה שלם ההבנה מעותד לדרגה הנעלה הזו, דרגת העיון ההוכחתי והלמידויות השכליות האמיתיות, יש להרימו לאט לאט עד אשר יגיע לשלמותו, או על ידי מעורר אשר יעירהו או מעצמו. 

אבל אם יתחיל במדע הזה האלוהי, לא רק שיגרום בלבולים בלבד בדעותיו, אלא אף כפירה מוחלטת, והרי הוא דומה לדעתי כמי שמזין את הנער היונק בלחם חטה ובשר ושתיית יין שהוא ימיתהו בלי ספק, לא מפני שהם מאכלים רעים ובלתי טבעיים לאדם, אלא בשל חולשת הניזון בהם מכדי לעכלם כדי שתושג בהם התועלת. "

כל זאת לשיטת הרמב"ם עצמו, שרואה חשיבות מרכזית בעיסוק בעניינים אלה, אבל מזהיר מלשת אליהם בצורה לא נכונה.

יש גם שיטות אחרות, שכל היחס שלהם לנושא הוא יותר מסוייג.

וב" ביאור עניני המשלים הנבואיים וההערה על ההשאלות המשומשות במשאות  אשר ספרי הנבואה מלאים מהם".

הוא משתדל לרמוז חלק מהדברים, ולא לומר הכל בפירוש, אבל הוא עוסק בזה, כך שאזהרות שייכות גם לכאן, לפחות במידה מסוימת.

שהרמב"ם הזהיר מהם.

ביאור שמות משותפים הוא לא, אבל דברים אחרים שפירטתי, כן.

ונכון שהרמב"ם ניסה להסתיר חלק מהדברים, אבל לדעתי הוא לא עשה את זה כדי לאפשר לספר להיות שווה לכל נפש, אלא כדי לצמצם את הנזק למי שהדברים לא מתאימים לו וילמד בספר, וכן מסיבות שקשורות לדרך העברת הדברים גם לראויים להם [ומסיבות נוספות].

"עיון הוכחתי"- הרמב"ם עוסק בו בצורה גלויה בחלק שני ממורה נבוכים.

"ביאור עניני המשלים הנבואיים וההערה על ההשאלות המשומשות במשאות  אשר ספרי הנבואה מלאים מהם" הרמב"ם עוסק בו, ומעלים חלק.

מופיע בהקדמה שיש דברים שיכולים להועיל גם למי שלא שייך לקבוצה שהספר בעיקרו נועד לה, אבל את הטענה, שאין במורה הנבוכים דברים שעלולים להזיק למי שלא ראוי להם, לא ראיתי כתובה בהקדמה. אלא היא פרשנות שלך.

[וחלק מהבעיה שעלולה להווצר לדעתי, זה שאנשים לא מבין את מה שהרמב"ם רצה שלא יבינו, אבל מדמים שהם מבינים, ומייחסים לרמב"ם דברים שלא עלו בדעתו].

אבל זה הוסיף לי המון. האמת שאני חושב שאל הרמב"ם מתנקזים הרבה אנשים שכלתניים קיצוניים כי הוא כנראה היה סוג של כזה, ולפי דעתי הוא לא עונה על כל הצרכים שיש ליהודי והוא גם בהרבה מקומות נמצא בגישה קוטבית לכל חכמי ישראל האחרים.

תכל'ס אני מאוד ממליץ. אני אישית לא חושב שהרמב"ם מושלם אבל יש בו המון. 

ואל תתייחס להפחדות מהסוג שציינת. אתה זה שאחראי על העולם הרוחני שלך ואם תבחן כל דבר ולא תתייחס לשום דבר כמובן מאליו או כדעה שאי אפשר לחלוק אליה אני בטוח שהוא יוסיף לך המון. 

ואני ממש ממליץ על מהדורת שוורץ של אונ' תל אביב למרות שזה נשמע מפחיד הוא בסדר גמור ממה שראיתי ומעדויות ששמעתי. 

ואני גם ממליץ לא ללמוד עם פירוש. לא שיעורים ולא כלום. כי כל אחד לוקח את הרמב"ם למקום שלו. אז כדאי שגם אתה תעשה את זה בתנאי שתבטיח לעצמך שלא תהיה קיצוני ותבין שהרמב"ם הוא לא היחיד בעולם. 

ורק יתרום לעולם הרוחני שלך.

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....