הרגע הזה שאת מאחרת לאולפנה כבר במליון שנה רק בגלל שקמת מאוחר.... בשש ומשהו.....
אז קפצתי לביקור לומר לכם בוקר טוב!
ועכשיו אני ונסעת...
אז תגידו לי נסיעה טובה...
יומטובב!!

אהבת ישראל!!הרגע הזה שאת מאחרת לאולפנה כבר במליון שנה רק בגלל שקמת מאוחר.... בשש ומשהו.....
אז קפצתי לביקור לומר לכם בוקר טוב!
ועכשיו אני ונסעת...
אז תגידו לי נסיעה טובה...
יומטובב!!
קול דממה
ברמת העיקרון שעה פלוס לפני זה הזמן.....אהבת ישראל!!בעע...לפחות מישומזדהה איתי..
בעע...אבל עכשיו אני כבר חייבת ללכת....
לפחות נקווה שהשעות הקרובות של הנסיעה יעברו בשלום....
תהנוו...
לאאאא!!!!!!!!! |נזכר|
יש גם מבחן יום ועוד אחד להשלים....

אהבת ישראל!!אמממ... חצי שעה ועוד שעה וחצי ועוד שעה ועוד שעה סך הכל רק לחכות לכל האוטובוסים....
באלי חופש השבוע!!

נוגעת בלבמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)