ובכל זאת - הרגשה של שמחה אמיתית ועמוקה של תיקון והגעה למצב שאפשר לראות ולהרגיש כמה הוא טוב לנו.

יש גם הבזקים כאלה בחיי היומיום שלנו, אולי כדי שממש נרצה שתבוא כבר הגאולה.

יכולה לדבר על זה שעות. תביאי, תביאי את החילוני.

בשלטון עצמי, קיבוץ גלויות (מהר"ל נצח ישראל פרק א); ומתוך כך הופעה של ענינו המיוחד והשפעה על כל העולם.

ומפרטים מה זה "מצב מתוקן", מבחינת המצב הגשמי וברכת הארץ; מבחינת המצב הרוחני; ההשפעה ההדדית שלהם.

ומדרגות בהארה הבריאה של האופי הפנימי והטוב של עם ישראל, מתוך השיבה לארץ. הסרת רוח הטומאה; רוח של טהרה; תשובה מאהבה, הליכה בדרכי ה' והרגשת טובו, חידוש הנבואה, בנין בית המקדש, משיח צדקנו. וכו'.

ומדינת ישראל, זה משהו חשוב בתהליך הזה. חלק חשוב מקיבוץ גלויות, משלטון על הארץ. מה שמביא בעקבותיו בעזרת ה' גם את התעוררות הרוח הטובה הפנימית.

גם בחיוך, ובלי לגמגם...

שאלה טובה. אני אשאל מישהו שיודע ואשתדל להגיד לך.

ואם בתום-ליבו הוא ישאל: מה, אז את שרה את זה המון זמן בלי להבין?...  תגידי לו, בקצת מבוכה: צודק.. גם אצלנו יש דברים כאלה. לא תמיד יודעים הכל - ויש דברים ש"מרגישים" וכשמישהו שואל, פתאום חושבים על זה שבעצם טוב לקבל הסבר ברור...

לא נורא..

[יש משהו נחמד באמון הזה, שאם אתה "דתי" - אתה כתובת טובה לשאלה. לפעמים זה אפילו מקדם...]

את לא אמורה לדעת ה--כל. אני בד"כ פשוט אומרת שאני לא יודעת, אבל מניחה שזה כי...

או שואלת מישהו וחוזרת אליהם עם זה.

לפעמים אני גם אומרת שככה הקב"ה אמר וזו התורה וההלכה שלפיה אני הולכת וייתכן שיש גם סיבה מאחורי זה ואני יכולה לנסות לשאול וכו'.

סה"כ אנשים הם נחמדים ולא מנסים להעמיד אותך במצב לא נעים ובד"כ גם לא מצפים לתשובה מלאה ומנומקת. סתם מתעניינים. אני דווקא אוהבת

יהודים שלא מודעים למושגים בסיסיים ביהדות.

אם הוא לא מבין מהיא גלות הוא גם לא יבין מהי גאולה.

אלו 2 פרמטרים מקבילים אחד לשני.

קודם צריך להסביר לבנ"א למה המצב כרגע הוא כ"כ לא אידיאלי וכמה טוב מצפה לנו ואז הוא לבד יוכל להגיע למסקנה מהי גאולה שלימה ואמיתית.

קח (לדוגמה) תינוק שזוחל- עולמו ענק עליו. ריבים עם ילדים פי שניים ממשקלו, רגליים בפנים ושיפשופים בברכיים הם מנת חלקו יום יום. ותנסה להסביר לו שפרק זמן זה הוא רק תחילת הדרך. שיש לו עוד 119 שנה לחיות כבנ"א, מהלך, על 2 רגליים. לך ספר לו שהעולם פי מיליון יותר רחב ממטר על מטר ע"ג שטיח. ושבעז"ה הוא יגדל להיות פי 5 מאותם זעטוטים שהיתלו בו בילדותו. ושאותם כאבים שחווה סה"ב כ11 חודשים הם הכנה לקראת העתיד הרבה יותר טוב.

הוא לא יבין.

כי הוא תינוק.

וזה רק (סוג של) משל. דוגמה. כדי להסביר למה אנחנו לא באמת מבינים מהי גאולה.

אין פה בעיה של העדר מידע

אלא משבר בכלי ההבנה.

בהצלחה!

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.