מאבן קלע
מסכין
מציפורניים.
שמרי נפשך מן השורף
מן החותך.
מן הסמוך,
כמו עפר, וכמו שמים.
מן הדומם מן המחכה והמושך
והממית, כמי באר
ואש כיריים.
מאבן קלע
מסכין
מציפורניים.
שמרי נפשך מן השורף
מן החותך.
מן הסמוך,
כמו עפר, וכמו שמים.
מן הדומם מן המחכה והמושך
והממית, כמי באר
ואש כיריים.
שער ראשך,
עורך שמרי
שמרי נפשך
שמרי חייך.
היי, זה השיר שלי
כלומר, של ההוא.
אז אולי
הוא גם קצת שלי.
של לילות וימים, חליל ושמיכה, בלחש ובצעקה, גיטרה ופסנתר.
מאד מאד שלי.
אז הוא גם שלך, בסדר.
אבל תדעי שהוא גם שלי.
של ימים ארוכים, שיחות עמוקות, של המילים והמנגינה, איתו ובלעדיו.
כל כך שלי.
לפעמים אני מרגישה ששיר מסויים הוא תמצית דמי.
ובדיוק באותו זמן הוא תמצית דמו של מישהו אחר.
זה עושה לי לחשוב הרבה.
איך אותן מילים יכולות להתגמש לצורה של אלף לבבות ולהישאר אותן מילים בדיוק.
אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.
אז הוא היה עובר
הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות
גם ככה הוא לא היה עובר.
ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.
הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.
יפה יפה. אבל לא בשבילי.
האמת היא שהוא היה ממלכתי
לפחות זה
חבל
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.