לדבר התורה המלא לפרשת פקודי הכנסו
המחותן של רש"ש...
מסופר על הרש"ש שהיה ידוע כבעל צדקה וחסדים גדול מאוד, היו לו מפעלי צדקה וגמילות חסדים מרובים. באחת הפעמים בהן אדם כלשהו החזיר לו את חובו היה עסוק הרש"ש בלימודו בו התמיד, כך נוצר מצב שלא שם לב לכך שאותו האדם החזיר לו את סכום הכסף אך הרש"ש הקדוש לא היה מודע לכך. הרש"ש הניח את הכסף בתוך הגמרא והמשיך בלימודיו. לאחר כמה ימים עת עשה הרש"ש חישובים, גילה הוא שאותו היהודי לא החזיר לו את חובו. שלח איליו הרש"ש שליח ע"מ שיברר את פשר אי התשלום, אך האדם עמד על שלו שהוא החזיר לרש"ש את מלא הכסף. לאחר ששמעו תושבי העיר כי היהודי ערער על הרש"ש באומרו שפרע את חובו, בזו לו כולם ולא עסקו איתו בעסקי מסחר יותר. לאחר זמן מה עזב האיש את העיר מרוב צער ועוגמת נפש.
לאחר כמה שנים, שב הרש"ש ללמוד באותה הגמרא שבה למד כשהיהודי החזיר לו את הכסף, ולפתע הבחין בכסף שהיה מונח בין לדפים. מייד נחרד הרש"ש ונסע לאותה העיר בה גר כעת אות היהודי לבקש את סליחתו. אותו היהודי שהיה שרוי בצער ובכאב לב גדול מאז אותו המקרה לא היה מוכן לסלוח עד לאחר שהרש"ש הבטיחו שיחתנו את ילדיהם. כך כולם יראו בטעות ויבינו שיהודי – אדם כשר הוא. וכך היה.
שבת שלום!

