אשה זקוקה שאמא שלה תדע בשלב מסויים, שתוכל להתייעץ וכו.

החמות עם כל הכבוד והקרבה אליה כי היא אםהבעל- לא באותה קרבה לכלתה.

שההיריון הוא קצת יותר שלי מאשר שלו. בלי לפגוע, אלא הכוונה היא שאני חושבת שלי יש יותר זכות להחליט מי יודע ומתי ועד כמה להיות גלויים במשך התהליך. 

בסופו של דבר, אני נושאת את העובר, אני סבלתי את הבחילות ואת כל תופעות הלוואי במשך 9 חודשים ואני גם מסכנת את החיים שלי בשביל שהוא יצא בריא ושלם.

לכן, לי יש את הזכות להחליט שאמא שלי שהיא האדם השני שאני הכי קרובה אליה (אחרי בעלי) תדע ראשונה. 

במיוחד ובמיוחד כשההורים שלו פטפטנים. איך שהם ידעו כל בני הבית ידעו וזה הרתיח אותי מאוד.

והוא הבין, והוא קיבל את דעתי. אחרי שהסברתי לו מה עובר עליי עם כל התופעות, ואיך הגוף שלי משתנה ואיך זה משפיע על הנפש וכו' וכו'. 

אני חושבת שיותר מזה שהוא מאוד רוצה לספר להוריו, הוא צריך לכבד את אשתו ואת הרצונות שלה. זה תהליך שקורה בתוך הגוף *שלה*.

ומי שלא נאה לו (חמם וחמות וגיסים) - שיתייבש!

ולהורים שלו - חודש רביעי. מצידי גם אח"כ אבל היתה אפשרות שהם ידעו את זה ממקום אחר אז לא כ"כ נעים.

הם בכל זאת כל כך רוצים לדעת...

וזה נכון, אמא חייבת לדעת שהבת שלה בהריון- זה פשוט מקל כל כך על התחלתו.

ו...אסור לדפוק חשבון! קודם- הנוחות של האשה. לפני הכל ולפני ה'לא נעים'. מאוד נפגעתי שבעלי השווה את זה שאמא שלי תדע לפני ההורים שלו... זו לא תחרות. זה הליווי שלי...

לא התכוונתי לשלוח בוואצאפ של המשפחה המורחבת לכולם.

אלא רק להורים - שהם אנשים שהכי קרובים אלינו, והביאונו עד הלום. 

ושגם יכולים לתמוך אם חלילה קורה משהו.

(מעבר לכיבוד הורים שבדבר, ולתחושת השיתוף הטובה שזה נותן להם)

וכשלצערנו גיסתי עברה הפלה הם נאלצו לספר לחמותי וכולם ידעו, לא משנה למה אבל זה היה המצב.

הבלגן הרפואי...

ראיתי שעל הפלה (כשהיא קצת מסתבכת ולא טבעית) כולם בסוף יודעים, גם הקרובים הרחוקים...

לכן אני לא מבינה באמת למה להסתיר מהקרובים לנו ביותר, אם אפשר לשמח אותם  ולהיעזר בהם.

ועוד משהו, אצלי תחילת ההריונות כ"כ קשה, שתמיד כולם יודעים עלי מוקדם...(כמה אישפוזים בגלל התייבשות, ובכלל אני נראית כמו צל מהלך...)

אבא שלי מאד מאמין בלא לספר בכלל, שיראו רק כשהבטן יוצאת.

היה ברור שאם מספרים להורים שלו כולם ידעו, והיה לנו ברור שלא מספרים להורים של אחד מאיתנו בלי לספר לשל השי. אז להורים סיפרנו בשלישי.
אבל- לחברה שלי סיפרתי מיד. בערך 10 שניות אחרי שסיפרתי להורים. למה? כי אנחנו באותו שלב, והיא בערך הבן אדם הכי קרוב אליי. חוץ מהבעל, כמובן. 
הקפדתי לא לספר להורים שהחברה ידעה והכל טוב ויפה.

לרופא אסור למסור מידע רפואי של פציינט מעל גיל 18 לשום בן אדם.

זו חוצפה מצד הקופא להשאיר כזו הודעה אצל אימא שלך.

אני ממש בהלם!

לא ידעתי שהמספר שמעודכן במרפאה בנוסף לפלאפון הוא של בית ההורים

ואני לא אחת שהולכת לרופאים בד"כ

אז התקשרו להזיז לי תור או משהו וחיפשו אותי אצל ההורים אז אמא שלי הבינה

למעשה זה היה טוב

היא לא חטפה שוק לשמוע (נכד ראשון)

והיה לה כמה זמן להתכונן נפשית לפני שהודענו

חיובית

בהריון הנוכחי - היינו 'גיבורים' וסיפרנו לאחר בדיקת הדופק

אצלנו - אינדווידואלית, אני מאד בעד לספר להורים - זכינו בהורים מדהימים משני הצדדים, ואני מאד סומכת עליהם שלא משתפים אף אחד - לא סבתות ולא אחים ובטח שלא אחרים

ברור שיתכן שבמשפחות אחרות להורים אופי שונה, ולגיטימי שירצו להסתיר...

אם זה היה תלוי רק בי הייתי מספרת יותר מאוחר (אוהבת סודיות בעניין הזה).

מצד שני, כן רציתי לשמח  את ההורים (לקח לנו כשנתיים לזכות, אז בכלל).

האמת שעל חמי וחמותי סמכתי שלא יגלו אבל על ההורים שלי לא

(אצלינו מספרים הכל.. לפעמים זה מציק לי, לא צריך לספר כל דבר לכל העולם. קצת צניעות) 

כשסיפרנו ביקשנו שלא יגידו ונראה לי שזה החזיק קצת זמן..

אם הייתי יודעת שזה נשמר בסוד הייתי שוקלת לשתף מוקדם יותר כדי לשמח אותם.

זה השלב בו רואים בטן...

לא אוהבת שיודעים עלי שאני בהריון

וכשאתה מספר , אז הם כבר חצי ידעו .....אז לפעמים חבל .

אבל איך שזה מרגיש ..... כל הריון שונה .ולכן הזמן לספר להורים /משפחה משתנה לפעמים ....

שהיה רק בראות ושהכל היה חלק .

בעקבות בעיות חוזרות ונשנות, לא מצאנו צורך לשתף את ההורים.  מספיקות האכזבות שלנו לא צריך עוד אנשים שירחמו עליך וידאגו וישאלו, ולא יתנו מנוחה.

לכן הודענו רק לאחר חודש שלישי, כשהסיכוי להריון תקין היה גבוה.

וכמו שאמרו, כדאי לא להלחץ בנושא ולעשות מה שטוב לך ולא מה ש"נכון".

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...