יש לתנועה שלנו פורום פעיל מעט.
האינטרנט ירד לפני שנים רבות לעולם, אבל רק עכשיו בטעות יש לנו סוף סוף פורום שלנו.
הפורום יכול להוסיף המון לתנועה, ממש המון. לייעל את תפקוד התנועה, לפרסם את שם התנועה בעולם, להוריד פרוייקטים לשטח, להוסיף המון גאוות תנועה, לגרום לפתיחת סניפים, לגרום לחברי התנועה להיות בקשר חזק עם התנועה, לייצר קומונריות בכמות שהתנועה לא חלמה עליה, ועוד כהנה רבות.
אנו לא צריכים לטרוח יותר מדי ע"מ שדברים אלו יקרו, אלא רק צריך שהפורום יחיה מעט, והדברים כבר יקרו מעצמם.
כבר הזכרתי רבות את יתרונותיו של הפורום, אך גם לא התעלמנו מהחסרונות שיש בו.
אנו תנועה עם חבר'ה רציניים, וקווינו שהם ידעו להשתמש בכלי הנקרא פורום בצורה הנכונה שלו.
אנשים פה לקחו את הפורום, ועשו בו שימוש שנוגד לערכי תנועתנו. הפגם פה לא בפורום, אלא בחברי התנועה שלנו.
ההנא"ר חוששת מאוד מהפורום הזה. היא מעדיפה בהווה לא כ"כ להתייחס אליו בגלוי, ובינתיים לעקוב בשקט אחר תוצאותיו וגלגוליו(יש כבר אתר לתנועה, שבו הפורומים מופרדים. זה צעד, שלדעתי הוא טעות גדולה).
אני יכול על גבי דפי הפורום להציג כאילו הכל מושלם עם הפורום הזה, ע"מ לצעוק לחברי ההנא"ר: "הנה! הצלחנו להקים פורום לתפארת עם ישראל, העומד על אדני הצניעות המכבד את תנועתנו".
אני יכול לטאטא את הבעיות הגדולות שהפורום יוצר, אבל אני בסה"כ לא מחפש לצאת מהמשחק הזה מנצח. אני מחפש את הטוב לתנועה, ואת האמת לחבריה.
אם הפורום מייצר יותר מדי רע, אז גם אני אחזור בי, ואהיה במלוא המרץ נגד הפורום(למרות כל העידוד הגדול שלי לפורום).
אני בינתיים אחראי על ניהול הפורום, ואני משתדל לנסות להרים בעזרת כולנו משהו רציני וטוב. אני בע"ה בעוד כשלוש שבועות מוריד פרופיל רציני עם הקשר שלי לתנועה. השנה בתור תיכוניסט, ניסיתי לתת לשבט שאני מדריך אותו, לסניף שלי ולתנועה שאני כה אוהב את מה שיכלתי.
אבל עוד מעט אני כבר הולך לישיבה(סיימתי את התיכון), ואני מצפה מעצמי שהפורום הזה לא יהיה בראש מעייני(וגם רוצה שהתנועה פחות תעסיק אותי).
אנחנו יכולים להרים פורום עם רמה, וככה להכניס את התנועה לתהליך שהיא רק תהנה ממנו, והיא ממש תעלה בכמה רמות תוך זמן קצר יחסית. אני כבר לא אהיה פה בעוד כשלוש שבועות. אני כבר לא אהיה להגן על הפורום ולנסות לשמור על רמתו. אני לא מתכוון להמשיך יותר מדי את דיוני ההגנה שלי, עם חברי ההנא"ר ועם חברי התנועה המתנגדים לפורום.
אנסה להסביר את עצמי יותר טוב: אולי בהסתכלות על הפורום הכל נראה נחמד ויפה לצופים מבחוץ. אבל מאחורי הקלעים, מתחיל לצוץ פה יותר מדי שחור. הפורום נותן פתח לאנשים לעשות דברים, שאנו מצפים מחברי התנועה שלנו, לא לעשות אותם.
איני רוצה לפרט יותר מדי עם דוגמאות על מה אני מדבר. חברי הפורום כבר יודעים על עצמם שיש פה קווים אדומים שנחצו.
אני יודע שזה כיף לדבר על המין השני וזה מושך(וזה גם בריא ונורמאלי), אבל יש גבול. אין איסור לדבר על המין השני(אך כמובן לא עם...), אך יש קו אדום שאמור להיות ברור לנו.
אם הבנים של הפורום נהפכו לשיחה קבועה של הבנות, אם מתחילים להירקם פה קשרים בין המינים, אם 123 הוא כבר לא איזה דמות מסתורית, אלא כל בת כבר יודעת עליו יותר ממה שהוא יודע על עצמו, אם אריאלניקיות רואות איזה מישהו עם חולצתנועה בכיכר-רבין, ונראה להן שמדובר על 123, אז הם מתחילות להזכיר את שמו ואת הכינוי שלו בקול בציפייה שהוא יתייחס אליהן, אז המצב שלנו רע!! ומה בדיוק הנפקא מינה איך הוגים את השם הפרטי של 123?!?
(נתתי יותר מדי דוג' על עצמי, כי פשוט זה מה שאני מכיר מקרוב).
אני לא רוצה להמשיך עם עוד דוגמאות, כי זה לא לכבודנו.
אני יודע שיש הרבה אנשים שישתמשו בהודעה הזאת בשביל לנגח את המצב הנורמאלי והנכון של "פורום משותף".
לבוא ולומר שצריך פורום נפרד, לא מראה על בינה יתרה, כי כבר הרחבנו על זה מספיק שזה רעיון לא מציאותי ושטותי.
אני יודע שההודעה הזאת משמשת כחומר רציני נגד עמדתי, אבל כבר אמרתי שאני מחפש אמת, ולא מחפש שיגידו לי "שכוייח" על שהצלחנו.
אני בע"ה בעוד כשלוש שבועות כבר לא אהיה פה. הקשר שלי לתנועה יהיה עדיין חזק בע"ה, אך מבחינה כמותית מידעתית תקשורתית השקעתית יהיה הרבה פחות מאשר עכשיו.
הפורום צריך לשמש את החבר'ה החזקים שבינינו. מי שרואה שהפורום נותן לו הזדמנות להרס עצמי, מי שרואה שהפורום נותן לו פתח לעשיית מעשים לא נבונים ולא נכונים, אז שיקח קצת הפסקה, שיתחזק מעט ואז יחזור לפורום וימשיך להוסיף אור בעולם.
הדברים נרשמים מנקודת המבט שלי, בסגנון שלי. אך אני מדבר גם בשמם של עוד חברים מהתנועה, שהזדעזו עד עמקי נשמתם כשהם שמעו לאן קבוצה מסויימת של חברי התנועה נוהרים.
יש לנו תנועה איכותית ביותר, ויש לנו את הפורום(בין זה, בין באתר של התנועה). אנו יכולים לקדם בצורה מטורפת את התנועה בזכות הפורום(ואני ממש לא מגזים), אבל עם הפורום אנו יכולים גם להרוס את כל מה שנשמר אצלנו עד עכשיו...
בצ"ל אריאל!
123.