וכל שניה באמצע הלילה הם עושים קולות מוזרים. אבל ראבק נמאס לי אני רוצה לישון!
אם גם הלילה העכברים עם כנפיים האלה יעשו לי רעש אני לוקח את הרוגטקה ורוצח אותם ![]()
וכל שניה באמצע הלילה הם עושים קולות מוזרים. אבל ראבק נמאס לי אני רוצה לישון!
אם גם הלילה העכברים עם כנפיים האלה יעשו לי רעש אני לוקח את הרוגטקה ורוצח אותם ![]()
~תות~אבל אני חייב להודות שזה הצחיק אותי. ![]()
ואני יכול לנחש איזו אולפנא את...

וזה קולות של "היי עכברה עם כנפיים, את באה לפה הרבה????"
צויצ צויצ
טאטעעעע
![]()
הייתי עם חבר בחווה בשומרון, וישנו שם במין דירת אורחים כזאת. ואז נכנסו שתי חברה שגם באו להתארח והתחלנו לדבר
פתאום אחד מהם שואל את חבר שלו "אחי, למה יש פה אלת בייסבול?" והוא ענה "בהתחשב בעבר של הדירה הזאת זה דווקא ממש הגיוני". הקיצר מסתבר שהיה פעם חדירת מחבלים לחווה והם נכנסו לדירה וישן שם חייל באותו זמן, הוא קלט את המחבלים וחיסל את שניהם, וכל הדלת של השירותים מלאה בחורים של יריות וזה חחחחחח,
הקיצר בערב אפינו מצות ולא היה לי כח אז נירדמתי על הספה בכניסה לבית במקום במיטה
בבוקר חבר שלי אמר לי שהסיפור קצת הלחיץ אותו והוא עשה חושבין שאני יותר קרוב לכניסה אז אותי יהרגו קודם 
שנינו התפצצנו מצחוק
אוי עם אותה חברה פעם נסעתי באוטובוס מפוצץ בערבים ופשוט מתתי מפחד (גמרתי המון תהילים) ואז אחד צעיר מתקרב אליי ופתאום היא מוציאה את המחבט שלה עם פרצוף של רוצחת מיומנת והנהג הסתכל אלינו מוזר לא יכולתי להפסיק לצחוק אחר כך![]()
פינג.אחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)