"לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה"
גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה,
דְּהַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד אוֹ שׁוֹמֵעַ אֵיזֶה מַאֲמַר תּוֹרָה מִצַּדִּיק הָאֱמֶת,
אֲזַי יַעֲשֶׂה מִזֶּה תְּפִלָּה - דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ
עַל כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר - מָתַי יִזְכֶּה גַּם הוּא לָבוֹא לְכָל זֶה,
וְכַמָּה הוּא רָחוֹק מִזֶּה, וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּזַכֵּהוּ לָבוֹא לְכָל הַנֶּאֱמָר שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר.
וְהַמַּשְׂכִּיל וְהֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, יוֹלִיכוֹ ה' בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, וְיָבִין בְּעַצְמוֹ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה,
בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו דִּבְרֵי חֵן וּטְעָנוֹת נְכוֹנוֹת, לְרַצּוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת.
וְעִנְיַן הַשִּׂיחָה זוֹ עוֹלֶה לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד,
וּבִפְרָט כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִתּוֹרָה תְּפִלָּה,
מִזֶּה נַעֲשֶׂה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד לְמַעְלָה.
(ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה כ"ה)
