
ואולי תהיה לכן איזו עצה..
אני לבד, בעלי בצבא. עם ילד בן שנה וחודשיים שדורש המון.. ואני אוהבת אותו ורוצה לתת לו כמה שרק אפשר, שלא ירגיש מוזנח במיוחד כשאבא ללא בשטח
וכמובן גם עבודה ולימודים.. איך מתמודדים עם כל העומס? אני אחרי הריון טראומתי במיוחד (מבחינה פיזית ונפשית) ואני ממש מקווה שלא יחזור על עצמו.. אבל אם כן ח"ו- מה עושים? איך מחזיקים מעמד???
ושאלה אחרונה- החמודי הקטן גדול לא מסכים להפסיק לינוק.. רק בלילה ובעיתות פינוק, אבל כשהוא רוצה שום דבר לא יזיז אותו נזה. אני חוששת שהוא ימשיך לרצות גם כשטעם החלב ישתנה.. וזה גם ככה כבר לא כיף. יש למישהי רעיון? אני נואשת בעניין...
תודה עליכן! הההמקום לפרוק ולשתף. במיוחדכשבעלי לא זמין 24/7..

