קונפליקט פנימי- לספר או לא לספר?בן-ציון
המבוכה הזאת...
בכל פעם היא פוגשת אותנו מכיוון אחר.

#במעבר לאולפנה חדשה בלעתי את הלשון ולא העזתי להוציא את המילים האלה מהפה.
נזכרת איך בכל יום רציתי לספר
ושוב מצאתי את עצמי מתחמקת.
בסוף המורה תרצה אזרה אומץ וביקשה ממני רשות לספר לכולן בעצמה.
ישבתי וקפאתי במקומי.
דקה, שתיים של אי נעימות
וכל החבורה העליזה יודעת
על התאומה שלי שנפטרה בשנתה.

#בתמימותי חשבתי שפה זה נגמר. לתמיד.
עברו שנתיים וחצי ושוב חזרתי לאותו סרט...
רק שהפעם היה זה סרט בתלת מימד, בלי פופקורן ובלי דלת יציאה.
התחלתי קומונה באחד הסניפים הגדולים בארץ.
מצאתי את עצמי יושבת מול צוות חדש,
28 זוגות עיניים בוהות בי,
בחיוך שמסתיר מאחוריו סקרנות גדולה.
רציתי, כל כך רציתי לספר מיד.
להעמיד הכל על השולחן.
לשבור את הקרח כבר בהתחלה.
אך איך זה שבפסח עוד מצאתי את עצמי מגמגמת לחניכה
ששאלה מה אבא שלי מביא לי לאפיקומן?

#כבר התרגלתי לחספוס,
לקשיחות של הצבא,
ואפילו לשמירות של 3 לפנות בוקר.
ועדיין, לפעמים קשה לי להירדם בלילות,
כשאני נזכר באח שלי הגדול והגיבור שנהרג במלחמה.
תמיד חלמתי לשתף אותו בכל החוויות מהטירונות,
ועכשיו אפילו את השם שלו בקושי זוכרים פה...
"יואב? אהה, כן... הנמוך הזה עם הנמשים והכיפה החומה".
אחרי כמה תגובות כאלה,
אני חושב פעמיים אם לספר בכלל.

#פה ושם אני מוצא בי כוח.
אומר בכנות המתובלת בחיוך נבוך. "אבא שלי? אהה,האמת שהוא נפטר."
וכעבור שבריר שניה- "אהה, זה בסדר. זה היה מזמן",
מנסה לנחם את הפרצוף שמולי בעוד חצי נחמה.

#ואתמול, התחמקתי מאחת הסטודנטיות במחזור מעלי
שבסה"כ הסתקרנה לדעת איפה ההורים שלי עובדים.
"אבא שלי מורה למתמטיקה
ואמא שלי משהו מורכב כזה, את יודעת, בחלונות הגבוהים".

#כשירדנו במדרגות האוניברסיטה שאלנו את עצמנו:
ממה אנחנו בורחים?
מה אנחנו מסתירים?
למה כ"כ קשה לומר את האמת הפשוטה?
אולי זה הפחד להעיק על אחרים,
להפר להם את שלוות החיים.
ואולי,אנחנו לא משלימים עם גזרת החיים?
מעדיפים שלא להפגיש אותם עם הכאב השורף.
מעדיפים להשאיר את הקושי מאחור,
ואולי,אנחנו בכלל מרגישים אשמים?
"ואולי", הבליחה בנו מחשבה חדשה,
"אולי הכאב הזה הוא של כולנו?
כל היצורים החיים, בשר ודם."
"אולי אם נסחוב אותו ביחד יהיה יותר נעים לכולנו?
ואפילו החיים שלנו אפילו יקבלו עוצמה אחרת".
המשכנו לפסוע במסדרון הפקולטה למדעי החיים
והרגשנו שהלב שלנו נרגע.

ולכם שכולים יקרים-
פורום נוער שcool כאן בערוץ 7 מיועד ליתומים או אחים שכולים בגילאי +15-25. הפורום הינו סגור, כך שרק לחברי הפורום קיימת אפשרות להיכנס ולראות מה קורה.
חוץ מהמקום הווירטואלי שמספק הפורום- קהילה חמה ותומכת, אנו מארגנים מפגשי תמיכה ושבתות שנועדו לחזק ולהתחזק ופשוט להיות עם מי שמבין אתכם באמת!
מוזמנים בשמחה או כמו שאומרים שאצלנו- "אם כבר, אז כבר.."
לפרטים- Nofelvekam1@gmail.com
מחכים לכם
שכולים- מוזמנים אלינו...
לא שכולים - תקראו, ותעבירו הלאה לכל מי שתוכלו...
ה הוא המלך אין עוד מלבדו !!!מיושה

נסתרות דרכי ה

תודה להשם יתברך 

קפיץ.בן-ציון
מחזקת את ידכם. שכוייח ממשנחלאחרונה


ꭥ סטטיסטיקהקפיץ

מעניין אם זה עובד

סטטיסטיקת הודעות
קפיץ: 6
ההוא גברא: 152
ינאעל העולם: 2
בעל ענווה: 1
ההוא חפצא: 2
נפש חיה.: 14
טיפה של אור: 37
ירא ורך לבב: 22
אמת מארץ תצמח.: 2
אלגאוי: 15
תולעת השני: 14
מחכהלבניןהמקדש: 3
חתול לילה: 3
נגרינסקי: 6
על הר ה' ששמם: 16
תמרושקה: 5
נחמיה17: 3
משתדלת יותר: 63
מתיישב בנשמה: 36
חלילית אלט: 11
מ"ג: 20
בימאית דמיונות: 88
בינייש פתוח: 1
פשטות.: 6
כפכף פוזל: 83
מיתרי זהב: 1
פנים אחרות.: 23
סניורה: 22
פיצוחית: 38
yes123: 10
ניגונא: 4
Solomon: 44
עמירם: 4
שפיות: 8
שקיעה: 11
ביחד ננצח: 377
אחיתופל: 6
מדענית: 28
קמנו ונתעודד: 8
מלכישוע: 9
זריחה: 14
חיספינאי בנשמה.: 73
מישהי בנערות: 8
שולם עלייכם: 5
נערה ארצישראלית: 1
מאן דאמר: 11
חוני המעגל פינות: 19
קול דממה: 8
כי אין פיסבוק: 18
אביגיל~!: 15
ריבתות: 2
הלב והמעין.: 21
אין קדוש כה: 45
דלת זכוכית: 1
משה אבואב: 2
95200: 1
בוערתלארץישראל: 8
נחל: 4
ציון חמדתי: 1
אחת מהעם הנבחר: 35
מישהי=): 1
פרפר לבן.: 1
מתנחלת גאה!: 3
Outdoor light: 37
ספינר: 6
היוששש: 73
שיח סוד: 1
יעל: 3
מעריצה.: 2
זמרת מיוחדת: 1
wanted: 1
פיצלוש: 3
הברווזה שבאגם: 7
שחר אורן: 11
אי לעם ישראל: 2
הברוש הסטלן: 5
נערת טבע: 1
חירטוטא דלעילא: 1
רוקדת בגשם: 117
פוסעת: 4
~אורטל~: 1
שעות של אמת.: 4
חולות: 6
סתרי המדרגה: 12
שושנה בין החוחים: 2
נער מתבגרר: 11
הלהבה והברוש..: 1
א"י השלמה: 10
דרשתי קרבתך!!!!: 3
אני והאני: 75
אניייי: 8
פריד: 1
לעשות רצונך!: 76
יחידי: 6
אוהבת את כוולם: 79
בריו: 3
אליה2: 1
חסידות: 1
לא נשברים!: 34
אורות מאופל: 9
בלוק: 1
הגיגים בע"מ: 5
ביהמ"ק: 1
אהבת ישראל!!: 58
מהלך בדרך...: 5
אש קודש: 2
גלים.: 28
אוהבת לעזור...: 5
רץ לשום מקום: 87
סבלה: 93
תמיד בבטחה: 2
תפוז סיני: 2
נצח: 15
ghgh: 70
משתלמת: 8
ירא שמים!: 8
אור שחור: 60
הייתי חוזרת: 26
שווים: 13
ריעות.: 5
נושם ובועט: 11
אקונה מטטה: 7
מתגעגעת...: 4
רוצה מעבר: 1
שטרודל: 1
אח בדם של כולם: 2
הנורמלית האחרונה: 1
סריוס בלק: 1
סבבה והכל אבל: 1
(אהבת עולם): 1
באתי לחלום: 1
מיכל318: 8
פלפלחריף: 44
פרפר בכלוב: 1
גבר עד הקבר: 132
אני הממי...: 42
דרישת אמת!: 6
נקומה נא: 38
על חוף מבטחים: 14
פשוט אמת.: 7
מדבר הלב.: 2
ארצ'יבלד: 1
טל מורי: 4
רוקמת חלום: 1
יהודי אמיתי!: 3
כיפת ברזל-סרוגה: 9
בוער לארץ השלמה: 1
חיים של: 1
קיש תפוא: 2
שִׁירָה: 11
~אניגמה~: 12
הוד444: 74
ל666667: 1
מתנחלת אמיתית: 57
שקד מהצפון: 5
חסרת טאקט: 17
ילדה של אבא: 2
לחם מלא: 1
פלונטר 1: 1
צבע לחיים: 1
שפרינצא בוזגלו: 3
רודף אהבה בימים: 1
עזרה ויעוץ: 1
בת סוד: 1
מבולבלת מאדדדד: 2
תילי חורבות: 1
אני77: 1
איגנוטוס פברל: 8
דודלה: 1
פטל.: 1
simple man: 4
רוח סערה: 3
יונתן יהלום: 2
25808: 1
בן-ציון: 2
ג'יני ויזלי: 1
ךלטי: 1
moriya123: 1
ester10: 1
היהודי ממזרח: 2
מחפש אמת: 6
אניעצמי: 1
זית שמן ודבש: 2
פועל במה: 13
עברי אנכי: 1
חיה בסרט מצויר: 1
טוב נו..: 3
המעופף: 1
yonatan123: 3
Hillel Guershon: 1
דוס אחי: 2
yoyovivi321: 1
תיכוניסט: 1
חו'צי: 1
הסוכן הנרי: 1
HNHNHNJVF: 1
תהילה עזרא: 1
דוד בן משה: 1
וולטרון: 1
ggggggggggggg: 1
אוראלססס: 1
קיבוצניקית: 3
זיויק: 2
האר"י פוטר: 2
ענבל: 1
ליידי מאדם מיס: 1
מחכה לחורף: 1
מוריה19: 1
חמדמדה: 5
נוצת זהב: 4
נופריייי: 2
בלאגאניס'ט: 2
מאיר סביליה1: 1
טיפות של אור: 2
סופי פוסטר: 1
סיכום: 3252 הודעות
תבחר תמונהקפיץ

מעניין אם זה יעבוד

...
חמוד ישקפיץ
🖊 זה מעניין
טוב. היה נחמד, אבל תלך לישוןקפיץ
אני הולך לישון!אחרונה
לילה טוב גם לכם
מגניב, זה באמת בוט??ל המשוגע היחידי
נסיון פעילקפיץ
נסיון לא פעילקפיץאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

אולי יעניין אותך