להתייחס למה שאתה מרגיש, אלא רק לעובדות שציינת, ואני חייבת לציין שגם הן לגמרי לא מספקות.
אני רוצה לומר בזהירות לגמרי שממה שאני מריחה מבין השורות, אולי אתה מעמיד אותה קצת במצב דחוק.
קצת מאשים אותה, קצת שופט אותה... (אפילו אם אתה לא אומר לה את זה, היא מרגישה את זה)... אולי. לא בטוח.
"היא לא שם באמת", "היא חצי צעד אחורה", " אני עובד לבד"... וכו' וכו'...
להרגשתי אני כאילו קוראת כאן מסכת "התחייבויות"...
ציפיות ממישהי שהחלטת שהיא "הגבירה על הסוס הלבן" ואתה דוחק אותה להגדה הזאת בכח ומצפה ממנה שתענה על זה באופן מלא.
ומעבר לזה, קיימת תפיסה כזאת שהמעלות שלך הן המינימום הנדרש כשהן בעצם מעלות
אם אני עושה x, אני מצפה שגם היא תשיב לי x.
זה יפה מאוד שאתה כזה ושכך אתה מתנהג איתה, ואתה צודק בצורך וברצון להדדיות בקשר.
אבל אולי זה האופי שלה, ואולי היא לא מרגישה בנוח מאיזושהי סיבה וצריך לבדוק אותה.
אולי היא מרגישה שהיא צריכה להיכנס למשבצת שתתאים לך (ככה גם אני מרגישה מהכתיבה שלך) וזה סוגר אותה, מונע ממנה להיות היא. טבעית.
אולי בנוסף לכל היא עוברת תקופה קשה כזו שגורמת לה להיות מרוכזת בעצמה ואין לה פניות נפשית לאחרים.
אולי היא חוששת מלהתעניין ולפרגן, מכל מיני סיבות.
אולי היא טיפוס סגור ומופנם בכל מה שקשור לפרגון ומחמאות. אולי היא לא מכירה את השפה הזאת.
אולי היא לא בטוחה שהיא מעניינת אותך ולכן היא חוששת להראות לך התעניינות מצידה.
אני מציעה שלפני שתדבר איתה, תנסה קודם כל לשנות בך כמה תפיסות. (אם אכן צדקתי).
1. נכון שאולי נראה לך שהיא "הגבירה על הסוס הלבן", אבל הנה, אנחנו רואים שקשה לך איתה מכמה בחינות. אז אולי היא בעצם לא הגבירה שלך?
תנסה לבדוק אם היא כמו שהיא מתאימה לך.
אל תחליט שהיא שלך ותנסה לשנות אותה.
אל תצפה שהיא תיכנס למשבצת החלומות שלך.
תנסה להכיר אותה, לאהוב את מי שהיא ובמצבה. ואם זה לא קורה (אתה לא אוהב אותה במצבה), אז היא לא שלך.
היא לא התחתנה איתך, היא לא חייבת לך... אתה רשאי לבחור אם היא מתאימה לך או לא. כמו שהיא.
(סליחה על החזרתיות)
2. תאמין בזה שעשויות להיות קיימות עוד סיבות להתנהגויות כאלה (ושהיא לא בהכרח אשמה בהם. יותר נכון- בהכרח שלא), חוץ מזה שאתה לא מעניין אותה. (אם לא היית מעניין אותה, כנראה שהיא היתה חותכת, לא?)
3. תדבר איתה מנקודת מוצא שכנראה שיש סיבה לזה שהיא לא מתעניינת (ולא רק בך), או לזה שהיא לא מפרגנת (ולא רק לך). [בלי להגיד לה את זה, זה נשמע שיפוטי]
(שים לב שכתבת "כמעט". אז היא כן מפרגנת לך... היא רק לא עונה למה שאתה מצפה).
4. תגיד לה " את יודעת? לפעמים אני לא יודע מה את מרגישה, כי אני רגיל לx,y,z, ופה אני מרגיש... ולפעמים כשאת מסיימת ככה וככה שיחה או פגישה, זה נותן לי הרגשה שאני לא מעניין אותך
, שזה לגיטימי, אבל אני מניח שאם אנחנו ממשיכים, לא זאת הסיבה... שמת לב לזה?
"
בגדול, בכל מצב, כדאי שהיא תרגיש בטוחה איתך.
בשביל להרגיש בטוחה, היא צריכה להרגיש נאהבת כמו שהיא, בלי תנאי. בלי ציפיות.
אתה טוב בלפרגן ובלעמוד לצידה, והיא טובה בדברים אחרים...
רק ככה (אולי) זה יגרום לה להיפתח... וגם אז לא בטוח (במידה שזה אופי כללי שלה, וזה לא מתבטא רק איתך).
כל מה שאמרתי אני אומרת בסימן שאלה, רק לפי מה שהרחתי...
לגמרי יכול להיות שאני טועה, הרי אני לא באמת מכירה אותך, ולא את הסיפור עצמו.
