ולחלק פטורים למי שלא יעיל למערכת.

סתם דוגמא:בעבר חרדים התגייסו לטירונות 3 שבועות וחזרו רק למילואים - שמירות ואימונים..

כמובן שמידי פעם לקרוא לאימונים ולמילואים

אבל זה עדיין חסכוני ומקצועני

ויכמ"ל...

מן הסתם כתבתי על זה באחת מאלף הפעמים שהשאלה הזו נשאלה כאן

לא בכדי כל המלחמות בתנ"ך התבססו על גיוס חובה

יש משהו במסירות נפש לאומית שיכול לגבש עם באופן נהדר ופלאי

כל המלחמות בתנ"ך התבססו על גיוס חובה? 

היתה מלחמה אחת בדיוק שבה שאול כפה באיומים על העם להתגייס. במלחמות אחרות, למיטב ידיעתי, אין לנו ידיעה אם מדובר בגיוס חובה או במערך מתנדבים. 

היתה ציפייה שכל השבטים ישתתפו. ציפייה לא ריאלית, אבל לא משנה. 

אצל גדעון במפורש לא היתה ציפייה כזאת, כך שבטח שא"א לומר כך על כל מלחמות ישראל בתנ"ך. 

למיטב זכרוני המלך שהשמיע "את כל יהודה אין נקי" חטף על כך ביקורת קשה מחז"ל. 

בתקופת דבורה וגדעון זה ודאי לא היה אפשרי.

למעשה רק מלך יכל לכפות גיוס חובה, ובאמת זה הצעד הראשון שעשה שאול, מיד לאחר שנבחר.

כאמור - היה צריך נציגות מכל שבט (או מכל עיר במקרה של המלחמה נגד יבש גלעד). לא שכולם יבואו. 

כך גם במלחמה נגד מדין בתורה. 

במלחמת מצווה יש מצווה לכל אחת ואחד להתגייס, אפילו חתן מחופתו (שבזמן רגיל לא אמור להתגייס)

לגבי מלחמת מדין - 1000 משבט (ראה במדבר לא, ד-ו), לגבי מלחמת יבש גלעד - 12,000 בסה"כ (כשלמלחמה מול גבעה התגייסו הרבה יותר; ראה שופטים כא, י). 

כן ראה דברי העם במלחמה נגד גבעה: "ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם" (שופטים כ, י). זה כבר עניין של הסברה: לא ייתכן שכולם התגייסו לצבא, כי היה צריך להאכיל את החיילים, וגם את מי שנשאר בבית. 

כן, המשק צריך להמשיך לעבוד כשיש מלחמה. גיוס כללי זה לא אופציה. 

שאול החזיק איתו 3000 אנשים במלחמתו מול פלשתים, "ויתר העם שלח איש לאהליו" (שמואל א יג, ב). 

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. הן פזורות לרוב לאורך המקרא. כאמור, פסוקים מפורשים. 

כמובן כל מלך יכול להחליט לצמצם את חובת הגיוס לX חיילים מכל עיר או משפחה או לחייב גיוס רק לחיילים ברמת כושר/וותק/אומץ כרצונו - 

זה עדיין נקרא גיוס חובה ולא צבא שכיר וכיו"ב.

א. ברור שהצבא צריך להיות מקצועי. וברור שצריך לשלם לחיילים. 

ב. השאלה היתה אם צריך צבא בגודל שלו היום או משהו מצומצם יותר וכביכול יותר מקצועי. אתה ענית שהאידיאל הוא שכולם יצאו למלחמה ויתגבשו כעם. אם לשאול היו רק 3000 לוחמים, סימן שהוא לפחות לא ראה את תפקיד הצבא שלו כגיבוש העם במסירות נפש נגד אויביו. מודל מספיק טוב בעיניי. 

דיון היפותתי לחלוטין, בכל מקרה

כל ממשל מחליט מי לגייס ומי לא

מלך אחד צריך 100% מהגברים הבריאים בגילאים המתאימים, ומלך אחר צריך רק 60%. זו לא הנקודה.

שניהם צריכים את החיילים הנחוצים שלהם ומגייסים אותם בכפיה, לא בעזרת הבטחות לתשלום כמו שכירי חרב.

אין לי מטרה 'לצאת צודק'. יש לי מטרה להבין את דבריך. 

אני הבנתי במושג 'גיוס חובה' שהכוונה לגיוס כללי חובה (כמו שקורה היום במדינת ישראל). אני לא רואה היכן יש 'גיוס חובה' במלחמות ישראל שבתנ"ך (שוב, מלבד במלחמה אחת שבה שאול איים על כל מי שלא יגיע - שינתחו את כל הבקר שלו והוא לא יוכל להתפרנס). ממילא המסקנה היא שהיה גיוס מצומצם, של חיילי עילית שאומנו להיות לוחמים מצטיינים, כשכל השאר נמצאים בעורף - שזו ההצעה שהועלתה לגבי צה"ל. 

אני הבנתי שאתה טענת שחלילה מלהפוך את צה"ל למודל הזה, וכראיה הבאת שכך גם היה בתקופה המקראית: מסירות נפש כללית שגם גיבשה את העם. אז אם לא הבנתי נכון - תסביר לי היכן טעיתי בהבנת דבריך. 

תודה. 

אולי כדאי לארגן את זה אחרת. שכולם יעשו טירונות ומי שלא צריך אותו ישתחרר ישר אחרי טירונות. לבטל כל תפקיד שלא קשור ללחימה - גלי צה''ל, חיל החינוך, כל מיני תפקידי בידור. 

אני חושבת שצבא מקצועי פשוט לא יעמוד באתגרים.  קודם כל זה מאוד מסוכן וגם ממש לא מעניין לעמוד במחסום ולעשות המון שמירות. לא נראה שמישהו ירצה לעסוק בזה. חוץ מארצות הברית אין מדינה שמשלבת צבא באמת חזק בלי גיוס צבאי חובה. ארצות הברית היא מדינה ענקית עם אוכלוסייה גדולה אז מן הסתם גם צבא מקצועי במדינה כזאת הוא יחסית גדול. אבל אין להם שום איום קיומי ואין להם מלחמה עם מדינות גובלות אתם. אנחנו מדינה קטנה וצבא מקצועי מן הסתם יהיה מאוד קטן. במקרה כזה כמו באגדה ישנה מצב יכול להשתנות בן רגע וכמה מדינות ערביות יוכלו לתקוף בהפתעה עם כמות גדולה של כוחות. אם מדינת ישראל לא תספיק לגייס כוחות ממש מהר או להשתמש במשהו אחר שיעצור אותם אז יכולה להיות בעיה רצינית כי אין לנו עורף פה. לא רק איכות גם כמות חשובה

מקסימום אפשר לבטל גיוס חובה של נשים . 

http://mida.org.il/2016/03/14/%D7%A6%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%98-%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/

הביטוי האינטרנטי "אני רק אניח את זה כאן" נוגע במקור למקרים שבהם הסתירה למה שנאמר קודם (או ההכרעה בעניין) היא ממש בלתי-ניתנת להחמצה. דוגמא דמיונית: מישהו טוען שאמנים הם אנשים פתוחים, מסבירי פנים ופלורליסטים מושבעים. מישהו אחר עונה לו "אני רק אניח את זה כאן", ומספק קישור לוידאו של נאום גרבוז בכיכר עם הנאצות וההתקפות על מגזרים שלא באים לו בטוב.

אבל כאן זה הרי לחלוטין לא מתאים (ולכן או שאתה אומר את זה באירוניה סופר-מושחזת ובשנינות כמעט בלתי-סבירה כלפי המשמעות המקורית של הביטוי, או שאתה לגמרי טועה בשימוש בו): בקישור שהבאת יש טור דעה, שבו-במקום ו"על אתר" (אם מותר לי לנסות להיות שנון לרגע) הגיבו לו אנשים רבים והראו פירכות (שלדעתי אפילו לא מתחילות להראות עד כמה הוא רחוק שם מהאמת). יש שם דיון בדבריו של ד"ר הנקין, שאף הגיב ובסופו של דבר הודה בעצם לדעת מבקריו. הדיון שם מסתיים בלא-כלום.

אין תימוכין לטענותיו של ד"ר הנקין, שלדעתי מבסס את מאמרו על הנחות יסוד שגויות לחלוטין, ואף מתעלם משאלות קריטיות לדיון בנושאי כלכלה, חברה ומשפט. יש להתמקד לדעתי בעובדה בוטה אחת, והיא שאין שום סיכוי שגיוס החובה הלא-שיוויוני בישראל ייוותר על כנו לאורך זמן.

ה' ירחם עלינו עם כל החברה שבאים לצבא כדי להכילאת האוייב.

ככה מפסידים

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר