ולחלק פטורים למי שלא יעיל למערכת.

סתם דוגמא:בעבר חרדים התגייסו לטירונות 3 שבועות וחזרו רק למילואים - שמירות ואימונים..

כמובן שמידי פעם לקרוא לאימונים ולמילואים

אבל זה עדיין חסכוני ומקצועני

ויכמ"ל...

מן הסתם כתבתי על זה באחת מאלף הפעמים שהשאלה הזו נשאלה כאן

לא בכדי כל המלחמות בתנ"ך התבססו על גיוס חובה

יש משהו במסירות נפש לאומית שיכול לגבש עם באופן נהדר ופלאי

כל המלחמות בתנ"ך התבססו על גיוס חובה? 

היתה מלחמה אחת בדיוק שבה שאול כפה באיומים על העם להתגייס. במלחמות אחרות, למיטב ידיעתי, אין לנו ידיעה אם מדובר בגיוס חובה או במערך מתנדבים. 

היתה ציפייה שכל השבטים ישתתפו. ציפייה לא ריאלית, אבל לא משנה. 

אצל גדעון במפורש לא היתה ציפייה כזאת, כך שבטח שא"א לומר כך על כל מלחמות ישראל בתנ"ך. 

למיטב זכרוני המלך שהשמיע "את כל יהודה אין נקי" חטף על כך ביקורת קשה מחז"ל. 

בתקופת דבורה וגדעון זה ודאי לא היה אפשרי.

למעשה רק מלך יכל לכפות גיוס חובה, ובאמת זה הצעד הראשון שעשה שאול, מיד לאחר שנבחר.

כאמור - היה צריך נציגות מכל שבט (או מכל עיר במקרה של המלחמה נגד יבש גלעד). לא שכולם יבואו. 

כך גם במלחמה נגד מדין בתורה. 

במלחמת מצווה יש מצווה לכל אחת ואחד להתגייס, אפילו חתן מחופתו (שבזמן רגיל לא אמור להתגייס)

לגבי מלחמת מדין - 1000 משבט (ראה במדבר לא, ד-ו), לגבי מלחמת יבש גלעד - 12,000 בסה"כ (כשלמלחמה מול גבעה התגייסו הרבה יותר; ראה שופטים כא, י). 

כן ראה דברי העם במלחמה נגד גבעה: "ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם" (שופטים כ, י). זה כבר עניין של הסברה: לא ייתכן שכולם התגייסו לצבא, כי היה צריך להאכיל את החיילים, וגם את מי שנשאר בבית. 

כן, המשק צריך להמשיך לעבוד כשיש מלחמה. גיוס כללי זה לא אופציה. 

שאול החזיק איתו 3000 אנשים במלחמתו מול פלשתים, "ויתר העם שלח איש לאהליו" (שמואל א יג, ב). 

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. הן פזורות לרוב לאורך המקרא. כאמור, פסוקים מפורשים. 

כמובן כל מלך יכול להחליט לצמצם את חובת הגיוס לX חיילים מכל עיר או משפחה או לחייב גיוס רק לחיילים ברמת כושר/וותק/אומץ כרצונו - 

זה עדיין נקרא גיוס חובה ולא צבא שכיר וכיו"ב.

א. ברור שהצבא צריך להיות מקצועי. וברור שצריך לשלם לחיילים. 

ב. השאלה היתה אם צריך צבא בגודל שלו היום או משהו מצומצם יותר וכביכול יותר מקצועי. אתה ענית שהאידיאל הוא שכולם יצאו למלחמה ויתגבשו כעם. אם לשאול היו רק 3000 לוחמים, סימן שהוא לפחות לא ראה את תפקיד הצבא שלו כגיבוש העם במסירות נפש נגד אויביו. מודל מספיק טוב בעיניי. 

דיון היפותתי לחלוטין, בכל מקרה

כל ממשל מחליט מי לגייס ומי לא

מלך אחד צריך 100% מהגברים הבריאים בגילאים המתאימים, ומלך אחר צריך רק 60%. זו לא הנקודה.

שניהם צריכים את החיילים הנחוצים שלהם ומגייסים אותם בכפיה, לא בעזרת הבטחות לתשלום כמו שכירי חרב.

אין לי מטרה 'לצאת צודק'. יש לי מטרה להבין את דבריך. 

אני הבנתי במושג 'גיוס חובה' שהכוונה לגיוס כללי חובה (כמו שקורה היום במדינת ישראל). אני לא רואה היכן יש 'גיוס חובה' במלחמות ישראל שבתנ"ך (שוב, מלבד במלחמה אחת שבה שאול איים על כל מי שלא יגיע - שינתחו את כל הבקר שלו והוא לא יוכל להתפרנס). ממילא המסקנה היא שהיה גיוס מצומצם, של חיילי עילית שאומנו להיות לוחמים מצטיינים, כשכל השאר נמצאים בעורף - שזו ההצעה שהועלתה לגבי צה"ל. 

אני הבנתי שאתה טענת שחלילה מלהפוך את צה"ל למודל הזה, וכראיה הבאת שכך גם היה בתקופה המקראית: מסירות נפש כללית שגם גיבשה את העם. אז אם לא הבנתי נכון - תסביר לי היכן טעיתי בהבנת דבריך. 

תודה. 

אולי כדאי לארגן את זה אחרת. שכולם יעשו טירונות ומי שלא צריך אותו ישתחרר ישר אחרי טירונות. לבטל כל תפקיד שלא קשור ללחימה - גלי צה''ל, חיל החינוך, כל מיני תפקידי בידור. 

אני חושבת שצבא מקצועי פשוט לא יעמוד באתגרים.  קודם כל זה מאוד מסוכן וגם ממש לא מעניין לעמוד במחסום ולעשות המון שמירות. לא נראה שמישהו ירצה לעסוק בזה. חוץ מארצות הברית אין מדינה שמשלבת צבא באמת חזק בלי גיוס צבאי חובה. ארצות הברית היא מדינה ענקית עם אוכלוסייה גדולה אז מן הסתם גם צבא מקצועי במדינה כזאת הוא יחסית גדול. אבל אין להם שום איום קיומי ואין להם מלחמה עם מדינות גובלות אתם. אנחנו מדינה קטנה וצבא מקצועי מן הסתם יהיה מאוד קטן. במקרה כזה כמו באגדה ישנה מצב יכול להשתנות בן רגע וכמה מדינות ערביות יוכלו לתקוף בהפתעה עם כמות גדולה של כוחות. אם מדינת ישראל לא תספיק לגייס כוחות ממש מהר או להשתמש במשהו אחר שיעצור אותם אז יכולה להיות בעיה רצינית כי אין לנו עורף פה. לא רק איכות גם כמות חשובה

מקסימום אפשר לבטל גיוס חובה של נשים . 

http://mida.org.il/2016/03/14/%D7%A6%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%98-%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/

הביטוי האינטרנטי "אני רק אניח את זה כאן" נוגע במקור למקרים שבהם הסתירה למה שנאמר קודם (או ההכרעה בעניין) היא ממש בלתי-ניתנת להחמצה. דוגמא דמיונית: מישהו טוען שאמנים הם אנשים פתוחים, מסבירי פנים ופלורליסטים מושבעים. מישהו אחר עונה לו "אני רק אניח את זה כאן", ומספק קישור לוידאו של נאום גרבוז בכיכר עם הנאצות וההתקפות על מגזרים שלא באים לו בטוב.

אבל כאן זה הרי לחלוטין לא מתאים (ולכן או שאתה אומר את זה באירוניה סופר-מושחזת ובשנינות כמעט בלתי-סבירה כלפי המשמעות המקורית של הביטוי, או שאתה לגמרי טועה בשימוש בו): בקישור שהבאת יש טור דעה, שבו-במקום ו"על אתר" (אם מותר לי לנסות להיות שנון לרגע) הגיבו לו אנשים רבים והראו פירכות (שלדעתי אפילו לא מתחילות להראות עד כמה הוא רחוק שם מהאמת). יש שם דיון בדבריו של ד"ר הנקין, שאף הגיב ובסופו של דבר הודה בעצם לדעת מבקריו. הדיון שם מסתיים בלא-כלום.

אין תימוכין לטענותיו של ד"ר הנקין, שלדעתי מבסס את מאמרו על הנחות יסוד שגויות לחלוטין, ואף מתעלם משאלות קריטיות לדיון בנושאי כלכלה, חברה ומשפט. יש להתמקד לדעתי בעובדה בוטה אחת, והיא שאין שום סיכוי שגיוס החובה הלא-שיוויוני בישראל ייוותר על כנו לאורך זמן.

ה' ירחם עלינו עם כל החברה שבאים לצבא כדי להכילאת האוייב.

ככה מפסידים

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים