להגיד על פסטה משמין זו הסתכלות ממש עקומה על העולם |נוזף|

כלומר, אם נעשה ממוצע של המשמין ביחד עם האהבה והיראה,

תצא לנו תפיסת פסטה מאוזנת ומושלמת

בנם המוצלח של התענוג וההתעלות

אני ממש בעד להשתדך איתו נגיד.

בחורה טובה ממוצא איטלקי.

קוראים לה פסטה או משו בסגנון..

בעלבוסטה אמיתית

תחזירי אותה מכובסת.

אבל אני לא יודע להכין רוטב  

ומבלעדי הרוטב הפסטה מאבד את קדושתה והופכת לטפלה ומבאסת ואין האדם שמח בה כלל, ומתוך כך יגיע לעצבות ולחוסר יישוב הדעת

וכך צריך להשיב לעצמו שלא יתייאש כלל ואוטו-טו ינשא ותכין לו רעייתו מיני רטבים ועניינים ויגיע לידי מדרגות עליונות מאד מאד ונוראות

דע לך שמי שאוכל מטעמים בחג הסוכות יאכל מטעמים בכל השנה כולה, ואזי תתפנה דעתו לעבודת השם יתברך בשמחה, וזה טוב מאוד

מזל שיש משמר הלילה

שיחות הר"ן נראלי יותר נחמד לזה

ואחרי זה כשאתעייף אז אלמד שיחות הר"ן, אפילו שאני גם וצה ללמוד רמב"ם והלכות פורים בהרחבה, אז כבר נראה...

צריך להסביר לך מחדש מה זה ליקוטי מוהרן

|מבודח|

ומתוך כך יעלם העצבות ויחזור יישוב הדעת לשכון בראשו 

עד אז אאלץ לשכנע את אמי או אחותי שיעזרו לי להתרומם מעלה מעלה במעלה הקדושה והטהרה שבסוד השמנת, או שאתחתן זה גם אופציה

שנאמר:

כשבאים ניצוצות הפסטה אל תוך לב הפטריות הפנימי הן אור המבסם את העולם כולו והעולם פורח וקול הזמיר נשמע במטבחנו. ואל לו לאדם המבשל והעושה, הדורש והמקיים להתעלם מאותם הניצוצות כי אז זוכה לאורות חיים, המחיים כל נוגע בהם, ומשמרם בטהרתם.

אבל מה שהאורה הגדולה גורמת בעצם בכל כחה, בהתפשטות ניצוציה גם על כל מה שהוא מגולה, על מבט כל עין, על כל שיחה ותנועה, על מהות הרצון, על מגמת החיים לא יוכלו לגלות הרזים הפנימים הספים בעצבון הרוח האפל המשבית כל אורה וממלל כל שמחה. וגם כשיבואו אותם הרזים אלי הפסטה המרוממת ימלא גרונם אך מרוטב העגבנייה האדום.

אבל כשתבוא הגאולה הפנימית יזכו גם הרזים להתעדן מזיו שכינתו וכל אורותיהם היותר פנימיים יגעשו אל פתח הסיר כמה שנאמר "ובאו זרים במקדשי".

ישנם גם מנהגים והנהגות בצורות

יש ארוך ומסולסל

או קצר

וחסידות פטוצ'יני כידוע לא נוהגת כחסידות ספגטי וכהנה וכהנה

וכלכבוד שבאלך להיות צדיקה, בכלל בכלל

הממ יש כמה. יכוליות שכן! באנגלית זה טוב? מטומטמים כאלה? אויש ומויש גם בסדר?

@אנחנו יחד נבנה

ואותו בן מלך היה חב"דניק כנ"ל ולא ידע שהוא בן מלך. ונתבשם מכל מיני משקאין שאנחנו מכנין אלכאהאל ולא ידע להבחין בין שיבאס לגלענייפידיך בחינת "לב חכם לשמאלו" בחינת הכיבו"ש משחי"ת, כיבוש אותיות שיבאס. ובעת מן העיתים בא אותו בן חב"דניק אל חצר המלך אשר באינדיה, שאמרו עליה שזאת אחלה חנות בעיר, במיוחד למי שמחפשת חצאיות ארוכות, מטאטאות כאלה וגרסו מאמי, תתחזקי, תקני רק שם. ואותו בן חב"דניק היה איש אמת וישר וצח עיניים, ולכן לא ידע את שוכנות החנות והלך והביא להן כתר של תפילין שאחז בן ידיו, כי זו דרך בני החב"אדניקעס שמכתירין את עם ישראל בחינת מלך כנ"ל. ואתו החב"דניק, ששמו רחמים, לא ידע שהוא נפל לחנות חצאיות שזו דרכו של יצר הרע לבולל אותך בעיר עד שאין 'ך מושג אם 'תה ברחוב יפו או בכלל בהלל. ואותו חב"דניק נתן הכתר לאותו בת מלך בחור בקיר כנ"ל ואותה בת מלך אחז אותה רוח שטות שנאמר "וואלה, למה לא" ותלבש כתר מלכות לראשה להראות לתחנת השרים של הרכבת הקלה את יופיה. ואותו הבן מלך נפקחו עיניו כי אפילו בני מלך כנ"ל חייבים מדי פעם לפקוח מה שאנחנו מכנים עיניים וירא אותו בין מלך שכתרו נפל בידי הס"א ל"ע ורדף אחריה עד שברחה אל תוך עזרה דלנשים שבכותל שאצלינו מכנים "דה וועסטערען וואל", ויראו כל נשות השרים את יופיה להבזות בעליהן בעיניהן ויהי כך עד היום הזה.

ואותו חב"דניק היה כל כך מבואס, עד שהוא בא לידי אכילת חציל ל"ע ואמר שהוא טעים כנ"ל והדברים עמוקים.

מעניין אם זה יעבוד

שלום בנצי 👋)