- הרב מורגנשטרן.
- האדמו"ר מגור.
- השארנו ספר אצל הגבאי של האדמו"ר מסלונים.
- הרבנית ליבמן
- אלי ישי
מי נשאר?
- הרב שמואל אוירבך
- הרב פורוש
- הרב פישר
- הרב עמרם אופמן
בעז"ה בפעם הבאה.
ואכלנו טשולנט וקיגל במאה שערים..
- הרב מורגנשטרן.
- האדמו"ר מגור.
- השארנו ספר אצל הגבאי של האדמו"ר מסלונים.
- הרבנית ליבמן
- אלי ישי
מי נשאר?
- הרב שמואל אוירבך
- הרב פורוש
- הרב פישר
- הרב עמרם אופמן
בעז"ה בפעם הבאה.
ואכלנו טשולנט וקיגל במאה שערים..
ציון חמדתי
הלכנו כדי לחלק ספרים.
|פורץ בבכי מר|זה לחברים של אבא שלי..
(יש גם טל חיים עיון על ברכות, בשר בחלב ותערובות, כללי הוראה, ו3 חלקים על שבת)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)