ממ בעיקרון אין הבדל ענק ביניהם השלוחה הם אולי קצת יותר ספרדים באופי כזה יחסית לגבוהה

אבל לא הייתי מציעה לך ללכת לפי "סוג" ישיבה, כי לפה ולפה הכיוון הכללי לדעתי הוא די דומה וכל בחור הוא עולם אחר

בשלוחה- התלמידים לומדים בקבוצות קטנות מאוד ומתקדמים כל אחד ברמתו. הם מגיעים כזה סוג של ערסים בהתחלה. והם חברה שזקוקים ליחס אישי יותר כל אחד וסיבתו. קהל היעד שם הוא חברה שמגיעים מתיכונים לרוב. חברה שצכים יותר תיווך וליווי. בגבוהה הישיבה גדולה ומונה פי 2 לפחות. יצאתי עם מישו מהשלוחה בשדרות, בלי לדעת שהוא מהשלוחה, והוא סיפר לי קצת על השלוחה, ואפשר היה להבין שהוא לומד בשלוחה כאחד שצריך יותר ליווי ותמיכה.

עשית פה קצת הכללה. אז אולי פחות אפשר למצוא בהר המור, אבל לא חסרים חברה כאלה בישיבת איילת השחר באילת, בישיבה בעלי, גבעת אולגה, בני נצרים ועוד, ועוד. ובעצם כמעט בכל ישיבות הקו לא חסרים חברה עם ראש פתוח. 

סתם כנקודה למחשבה..

 (אילוסטרציה). 

דברי בפרטי

בס"ד

קשה לי להאמין שהר המור נמצאת על אותה הסקאלה..

ודווקא בהר המור יש מאפיינים שמתאימים לרוב המוחלט של הבחורים בה.

למשל הרב טאו שאם אני לא טועה הוא הרב של רוב התלמידים שם.

ובכללי יש לה מאפיינים מבחינה תורנית גם אם מבחינת אופי הבחורים מגוונים.

אני למשל כנראה לא אתחתן עם מישהו משם.

הוא יכול להיות מקסים, הוא פשוט ממש לא הסגנון שלי.

באותה מידה, אגב, שאני לא הסגנון שלו.

בס"ד

בכל זאת יש ר"מ בישיבה של הרב שרלו שהגיע משם [סיפור די מגניב ].

אבל מלכתחילה אעדיף לחפש במקומות עם יותר סיכוי למצוא.

כמו רוב האנשים.

ולכן אני חושבת שזה כן נכון לבדוק סגנונות של ישיבה..

זה לא צריך להיות המדד היחיד אבל מבחינת פנייה לשדכנים אז עדיף קודם לפנות לשדכנים שמתעסקים בבחורים מהסגנון שלי.

שדכן של הר המור הוא אדם שהייתי פונה אליו רק אם הייתי נואשת בקטע אחר וגם אז לא בטוח..

בס"ד

בכל מקרה יש לו היסטוריה מגניבה

בס"ד

מה יצא לך טוב?

בס"ד

כן, יצא לך טוב..

לרגע נבהלתי וחשבתי על משהו אחר.

בס"ד

ואחרי זה סתם נבהלתי שאתה לומד אצל הרב שרלו אבל אז ראיתי את הניק וניחשתי שאתה לא..

אז אני בסדר עכשיו.

אזעקת שווא

לדעות שונות? פתיחות ביחסי אנוש [בניגוד למופנמות ואיפוק]? פתיחות לתרבות חול?

חייב לעבור מן העולם.

חייב.

חי, זורם, עוצמתי, חשוף לתרבות זרה, מצחיק, עצמאי, דעתן.

הכל, רק לא פתוח.

בעניין השאלה- המשותף לשניהם ממה שאני מכיר.

זה החברותיות והזרימה.
 

(המשותף למקו"חניקים וספרדים תוססים, ויחי ההכללות, ואני ממש מחבב את שתי הנ"ל)

וזה באמת קיים בהרבה מקומות ובהרבה צבעים וצורות.

 

@הייזל

איך את מגדירה פתוח?

בס"ד

כי אני לא ראיתי הרבה הבדל בין ההגדרות..

וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו.

 

רק לא פתוח.

צאו לקרב!!!

בס"ד

זה בסדר.

אני פציפיסטית

בלי קרבות מיותרים

משאירה את הדיון לכם |בורחת|

@ענבל

התכוונתי לקרב במונח "פתוח"

ותו לא.
 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳