הרתיעה הזו ממילים
חלמתי שאחותי בהיריון. בת חמש וחצי, ובהיריון. והתרגשתי שיהיה לי אחיין סוף סוף.
יש לי חופש בראשון שני.
הספורט הולך מעולה.
הכתיבה לא.
אני עייפה כל הזמן אבל תכף מכונת פסטה ויש לי עגיל חדש להליקס.
גם הוא באצילים זה יפה.
ואבי קושניר, כמובן.
פתאום כולם לא מרגישים טוב, ואיכשהו אין לי כוח לדאוג להם, אפילו שאני בסדר. כלומר, אני אוהבת, ולא רע לי איתם, ההפך, אבל בא לי לנשום טוב.
אני מתגעגעת כבר, די.
ומצחיק, אני לא מתגעגעת לאחרים. זה חדש לי, וזה טוב.
לאבא יש סמארטפון! וווצאפ! ביי ביי רוב הסטטוסים שהתכוונתי לשים 
הא.
אני רוצה ללמוד.
אבל מי יהיה אצלנו בפורים? לא בא לי לבד. ואני מודיעה מראש: אם אנחנו לבד אני משתכרת.
בערב אני שמה פס כחול בשיער, מדביקה ציפורניים ומקעקעת את היד ואת השפתיים. מה עוד כדאי לי?
אז רק תזכירו לי בשלישי לנסוע לביג בקריית גת.
היום יום חמישי 
כן כן כן כן! לעולם בעקבות השמש
אז זהו, שלא. חורף הרבה יותר טוב.
יאללה, סגרתי.
- לקראת נישואין וזוגיות