אני צבועה, צבועה כ"כ עד שכבר שמים לב.
אני לא כמו שדמיינו, לא כמו שאף אחד דמיין.
אני רעה לחברותי, לא אכפת לי מהם.
אני חברה שלהם כשאני צריכה וזהו.
ככה היא אומרת, אני מקשיבה לה.
אי אפשר שלא ליפול, אז נפלתי.
המיטה הפכה למקום המפלט שלי.
זה גרוע מידי.
ישנתי משלוש עד היום בארבע.
איך זה שאף אחת לא שמה לב?
איך זה שלאף אחת זה לא היה מוזר שאני עיפה יותר מידי שעות? למרות שזה אופיני לי.
רק כשהם וצריכות שאני יתקשר לנהג, או יבוא לעזור אז הם באות.
אני צריכה כבר להתפרק, וזה יקרה רק מחר.
- לקראת נישואין וזוגיות