לחברי הפורום ולמבקרים,
ברכת ד' עליכם!
כחברה וותיקה כאן, לאור בקשת חברים לשעבר בפורום, לאחר ההתכתבויות האחרונות שעסקו בנושא, ובעיקר -
בשל התרשמותנו מאיכות הפורום ומהנתיבים אליהם מובילה ההשתתפות בו:
אני, עינת (רכזת ההדרכה המדוברת והמכונה "נחל נובע"), בשם ההנהלה הארצית, קוראת לכל חברי התנועה להמנע מהמשך השתתפות והתכתבות בפורום. פורום זה אינו שייך לתנועת "אריאל". התנהלות מעורבת בנים-בנות, גם במסגרת האינטרנט, אינה מתאימה לדרכנו, ומביאה בוודאי למכשלות רבות.
איני זקוקה לדוברים, אשר יסבירו שמלכתחילה התנגדתי לפורום, שאני מגיבה להודעה חד-פעמית וחד-צדדית בפורום, שבכלל לא שאלתי רבנים ועוד כיו"ב (ואני מבקשת בכל לשון של בקשה שמי שמעיז להביא דברים בכתב או בע"פ בשם אי-מי מההנהלה הארצית, שיבקש קודם כל את חתימתנו ואישורנו על הדברים. למרבה הצער, במהלך התקופה האחרונה היו שהביאו בשמנו דעות ועובדות בבטחון מוחלט, כשרבים מהדברים היו פרי דמיון והשערה. לתשומת לבך ולבכם).
אגב, איני עומדת גם מאחורי נוסח הקריאה שהופצה בשמי "מי שיש לו שכל בקדקדו" וכו', כנוסח ראוי להעברת מסר כללי, ועם זאת, אני עומדת בהחלט מאחורי הכוח הרעיוני שבה:
איננו קטני דעת, לצורך העניין, ואיננו זקוקים להחלטת רב שיורנו את שנעשה בכל נשימה ונשימה שלנו. איני שואלת רב מה לקנות עכשיו במכולת, וגם לא מה לומר בטלפון לחברתי. אני חייה חיי תורה (משתדלת לכך בכל מאודי, לפחות...). חיי תורה אמיתיים, אינם מצבור מצוות קטנוני, כי אם דרך חיים. ומי שקנה לעצמו דרך חיים של תורה יש לו היכולת לדעת ולהחליט כיצד לנהוג באורחות חייו, גם כאשר 'סעיף החיים' המדובר אינו מופיע כסעיף מפורש בשולחן ערוך.
ב"ה ניתנה לנו תורה, ועימה - שכל ישר להנחותנו בדרך. זהו כוחה של תורה, שהיא - תורת חיים. לא אסופת מצוות, אלא דרך התנהלות חיים כוללת. קבלנו בתורה "כללי בסיס", האמורים למלא אותנו ביכולת לשפוט כל צעד בחיינו כרצונו של הבורא ולאור כללי החיים הרוחניים שלפיהם נברא העולם ("הסתכל באורייתא וברא עלמא"), גם צעדים שלא קיבלו התייחסות מפורשת בכתוב.
כמובן, כמובן, שככל שאדם התגדל בתורה יותר ויותר והתמלא בה, הוא קרוב יותר להשיג את הבנת רצונו של הבורא בעניינים שונים, ולכן אנחנו מפנים שאלות רבות, אשר אין בכוח שכלנו עדיין, לתת עליהן מענה, לרבנים שהתמלאו בתורה ומסוגלים להתמודד איתן.
לאור הנ"ל, איני צריכה רב צמוד בכיסי לצורך העניין הזה, (וגם לא לצורך עניינים רבים אחרים), אלא שכל ישר בקודקדי ויד על הלב, כדי לדעת האם התכתבות מסוג זה היא רצונו של הבורא, והאם היא נכונה לי כבן או כבת תורה. האם התכתבות זו משרתת את רצוני הארצי, או את התפתחותי הרוחנית.
כולכם נבונים ומוכשרים לענות על השאלה הזו (ואני מכירה היטב את רובכם...). אל תרשו לעצמכם להתחמק. בשעה זו נדרשים מאיתנו גילויי הגדלות שלנו בכל התחומים. גדלות ברוח וגדלות במעשה.
אנו מקווים שתהיה אפשרות במהרה לניהול שני פורומים איכותיים נפרדים (אולי במסגרת אתר האינטרנט של התנועה, בציפיה לבניינו...), ובנתיים, נבקש ממפעילי הפורום לסגור פורום זה, הנושא את שם התנועה. חברי הפורום המעוניינים בכ"ז להמשיך ולהתכתב, אנא עשו זאת בפורום אחר, ולא ע"ש "אריאל". לא זו דרכנו. הערכתי לאותן אלה הידועות לי (ולאותם שאינם ידועים לי), אשר קבלו בעצמם החלטה זו עוד לפני 'גילוי דעת' זה.
אני יכולה להניח שתרצו להגיב על דברי - לטוב וגם למוטב; ועם זאת אני מבקשת מכם לכבד את רצוני ולא להגיב כאן בפורום. ההתכתבות בפורום זה תמה, מבחינתנו.
אני מזמינה אתכם - חברי התנועה, וגם אלה שאינם חברי התנועה, להגיב בפלא. 0524295104 (אפשר כמובן גם במסרונים - SMS ), או בכתובת - nacalnovea@walla.co.il . אשתדל בלנ"ד להחזיר מענה לכל תגובה רצינית.
מכבדת אתכם, ומאמינה בכם בכל ליבי,
ושמחה תמיד על ההזדמנויות ללמוד ממכם, איתכם ודרככם,
בציפייה לבניין אריאל!
שלכם תמיד,
עינת.
