לא עוד, הפעם לא אחכה, לא אתן לפחד לעצור אותי.

הגיע הרגע המיוחל, הגיע העת לצעוד בבטחה ללא הפסקה, עכשיו צועד ליעד הבא כי אני מסוגל.

השמים האפורים מתבהרים, היום נעשה ברור יותר והנוף מדהים.

הצעדים עדיין אאולי איטיים אך השביל אינו מפותל יותר, השביל מלא בפריחה מדהימה ועכשיו זה הזמן להודות!

יפה יפה. אבל לא בשבילי.

אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.

האמת היא שהוא היה ממלכתי

לפחות זה

חבל

פחד אלוהים להעיר לבני נוער.

שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.

מה עושים עם כל הבוטים הללו?