משהו שלמדתי היום על שמחה.

שמחה אמיתית זה לא לדחוף את הקשיים לארון ולהתעלם מהם. כי בסוף הם ייצאו, ויהרסו את השמחה המאולצת והכל יפול. זה שמחה מזויפת. ומוגבלת לזמן מאד קצר. (אפשר לדמות את זה להשתכר. אבל זה לא הכוונה שלי)

השמחה האמיתית זה להכיר בקושי, להרגיש את הכאב, ומתוך זה לשמוח.
זה כל כך קשה.
שנזכה כולנו.




(משהו שקרה היום הבהיר לי את זה עוד יותר. והרגשתי שרציתי לשתף. תודה על המקום)