פורים זה משלוחי מנות וריקודים בבתי אבות. ואז חג בבית עם שוקולדים(יו
) ועוד, ושירים ופאות צבעוניות ואז לילה בסוף גם.
אבל פורים זה חביב. לא החג של התחפושות, כן
אחיינים שלי נסיכים!! אימא ברמה של אלוקות. אנלא עומדת. לאכול אותם זה בקטנה
מלאנתאלפים מיליוני דברים לכתוב
באלי לספר לכם על רות. אבל לא עכשיו. אפילו שאתמול מתוך שינה מלמלתי את כל הקשור אליה ובבוקר נדהמתי לגלות כמה דברים בהירים פתאום!
כמו נגיד למה אין ספרים לחבדניקים. כאילו של,
אולי כי הם בכלל לא חיים בעולם. הם מעבר למציאות הזאת. אם לכל האנשים יש מטרה ככה איפשהו בתודעה, אז אצלם- זה כל המניע למעשים, כלומר, מדד לכל החלטה. זה יקרב את המשיח או לא?
ממילא אין זמן לעסוק בכלכך דברים צדדים ורחוקי השפעה כדוגמת, פנאי
ספרים זה בטח פנאי. גם סרטים נגיד
היהי לא לאכול אותי בלי לברך לפני, ו דא זה סתם מסקנות במוח המעורבב שלי
◀גרגמלי זה תיאור מגניב
◀אני שונאת פלאפונים
לא בסדר מצידה ככה להרדים אנשים, ועוד שהם הזו על לקרוא כבר כבר משהו יפה
ננה בננה. נו אני חייבת לא להיות רצינית
אני מבסוט ממך
(זה כמה ספרים בודדים מבית מסויים)
אה!
- לקראת נישואין וזוגיות