יקרה! את אמא נפלאה!
את סך הכל אמא שקשה לה ואולי חסרים לך קצת כלים (כמו לרוב האמהות בתחילת הדרך).
מבינה מאוד את הקושי שלך.
גם אני ב"ה זוכה להיות עם הילדים בבית, זה כיף גדול וזה גם מאתגר!
כמה דברים שעולים לי מתוך מה שאת כותבת ומתוך הניסיון והחוויות שלי:
1. את כותבת שאת מתעצבנת עליה בעיקר כשאת עסוקה או עייפה.
ובאמת זה קורה להרבה מאיתנו.
הפתרון לזה הוא קודם על להבין שהילדה שלך נפלאה ומקסימה ופשוט לך קשה כרגע. הבעיה היא לא בהתנהגות של הילדה אלא בפנאי וביכולת שלך באותו רגע.
אז מה עושים במצב כזה?
קודם כל להשתדל כמה שפחות להגיע למצבים האלה - אם זה בתכנון אחר של היום, בחלוקת עבודה אחרת (אולי עזרה מהבעל או עזרה חיצונית), להוריד משימות שלא חייבים לעשות וכד'..
אם בכל זאת את חייבת לעשות משהו כרגע והילדה איתך לנסות להעסיק אותה - אם זה להביא לה משחק (הכי טוב משחק שקשור למה שאת עושה, נגיד אם את תולה כביסה להביא לה לשחק עם האטבים), לשים אותה בעגלה, לעשות איתה ביחד את המשימה, ולפעמים אפילו לשים לה סרט במחשב.
ומה קורה אם היא בכל זאת משתוללת ו"מפריעה" לך?
לעצור, לנשום, לזכור שהבעיה לא אצלה אל אצלך, ולנסות ביצירתיות לפתור את הבעיה.
לפעמים תופתעי שכשאת מגיבה בנחת הדברים נפתרים מהר וברוגע.
2. לגבי החלפת טיטול, מה שלנו עזר - לתת לה לשחק עם משהו, לשיר שיר שהיא אוהבת (אגב, "ידיים למעלה על הראש" הוא שיר מצוין בדיוק לזמן הזה), לספר לה סיפור תוך כדי, להצחיק אותה ובזמני קיצון אפשר סרט במחשב אם הוא ליד או להחליף בנחישות ורגישות, בלי כעס אבל כן חדורים במטרה.
3.אני לא יודעת מה הסיבה שאת איתה בבית, אבל אני כן יכולה לספר לך מהניסיון שלי.
אני בבית עם הילדים לגמרי מבחירה כי אני מאמינה שילד צריך להיות בבית עם אמא בשנים הראשונות.
אבל אני גם מאמינה שצריך הקשבה לעצמי ולילד אם זה באמת טוב לו ולי.
אני יכולה להגיד לך שהיה לי ילד שהיה שובב מאוד וכל הזמן היה צריך שאעסיק אותו, וזה היה לשנינו מאוד קשה.
עד שהגעתי למסקנה (קצת מאוחר מידי לטעמי) שהכי טוב לשנינו שהוא יילך למסגרת.
מצד שני היה לי ילד שידע להעסיק את עצמו, ולי היה יותר פנאי אליו אז הוא נשאר בבית בכיף להרבה יותר זמן.
תבדקי מה מתאים לך ולבית שלך!
4. כל אמא ובעיקר אמא שנמצאת עם הילדים כל יום זקוקה לפנק את עצמה ולמלא מצברים!
תחשבי מה יעשה לך טוב וייתן לך כוחות למשל: להתאוורר מידי פעם עם חברה, ללכת לשיעור תורני, ללכת לחוג כלשהו, זמן מוגדר שאת ישנה בלי הפרעות, מתנה קטנה לעצמך מידי פעם, לראות סרט טוב ועוד..
אני אגיד לך אפילו יותר מזה,
אני מאז שאני בבית החלטתי שתמיד יהיה לי בוקר אחד חופשי בשבוע, זה יכול להיות אפילו ל3-4 שעות.
זה היום/הבוקר החופשי שלי שכל פעם אני ממלא אותו במשהו אחר - היו שנים שהלכתי ללמוד משהו, היו שנים שהלכתי לבוקר לימוד לנשים והיו שנים שפשוט ניצלתי את הבוקר הזה כדי להיות בנחת בבית לבד.
תחשבי מה מתאים לך ויעשה לך טוב!
אמא שיש שנותנת לעצמה יכולה לתת יותר לילדים שלה!
ושוב חיבוק גדול, מבינה מאוד את הקושי ובטוחה שרק תצמחי ממנו!
)
(אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)