אבל מסכן שהוא לא נפטר עדין. הוא רק סובל.
חשבנו שהוא ילך בשבת.
אבל הוא עדיין איתנו.
אולי יתהפכו היוצרות והוא יחזור לתפקד, אבל זה מחשבה מוגזמת מידי.
פגשתי אותם בשבת. הם חמודים, שוב דיברנו על התאריך של החתונה. ודיברנו על עוד דברים.שזה לא המקום לפרטם.
אין אף אחד בעולם.
למרות שיש הרבה, אבל הכל תאוריות.
מחקתי את הווצאפ.
מן הסתם אחזיר אותו בזמן הקרוב שוב.
שיחות של אנשים שחזרו בתשובה ע"י זה שהם חלו במחלה, רק מורידות את האמונה, ולא מעצימות אותה.
לפחות אצלי זה ככה.
זה גם בכלל לא מתאים לילדים שהם לא בוגרים עדין, זה מחליש.
ככה אני חושבת.
לפעמים צריך לדעת לשתוק.
שתיקה שאומרת מעבר למה שמילים יכולות להגיד.
צריך ללמוד להתמודד עם שתיקות.
אני נעל בית.
וזהו.
- לקראת נישואין וזוגיות