הנה לך קישור לפורום חטיארים.

נ.ב. באמת כל הכבוד לכן...  

ובבדיחות כמובן, לפני שאת נועצת בי מבטים...

אהבתי איך שהתלהבת מהפירגון לזקנות...

במיוחד אלו שבאים מכוון הזקנות בעזרת נשים...  

  "למה הילדים שלך עושים רעש?!" (כן, גם אני מהחפיפניקים של @מבקש אמונה)

 "איפה אשתך, למה לא רואים אותה?"

אבל אותי הן כבר לא יתפסו, אני מתפלל ותיקין כשהשיניים שלהן עוד בתוך הכוס.

פעם סבא רבא שלי התארח אצלנו. בבוקר ראיתי את הכוס עם השיניים אז שאלתי את אמא שלי מה זה אז היא אמרה לי שזה השיניים של סבא אז שאלתי "אז איפה הלשון"...

אגב,

החתימה עלתה במוחי בעקבות אבחון פסיכוליגי שעשיתי למישהו/י בקשר לחתימה הקודמת...

בעיקר מייעץ לפרחי-התאבדות ולמתלבטים לגבי המתות חסד.

ייקח לי קצת זמן לעכל את מה שכתבת,

זה היה מורכב מידי בשבילי.

בכל מקרה, אני מקווה שהבנת מה היו תוצאות האבחון. את דרך הטיפול כבר נתתי לך.

גם לך יש את התמונה הזאת בצד?

@Admin  מה הולך פה??

עם תמונה מהגיהנום.

ב"ה שנתן לנו ADBLOCK מגן וצינה הוא עלינו.

אה סליחה... בומראנג 

שיזהר לנצלש אצלי... 

אתה מתפלל ותיקין, ובכל זאת הילדים שלך מרעישים בתפילה ולא רואים את אשתך במניין שבו מתפללות הזקנות? 

בשביל מה אתה מתפלל ותיקין אם לא כדי לשמור על הילדים אחר כך כך שאשתך תוכל ללכת לתפילה?!

אני מתפלל בותיקין מטעמים הלכתיים.

את המבטים אני חוטף בערבית.

וכשהילדים באים איתי לותיקין זה כדי שאשתי תוכל להמשיך לישון עד דלא ידע.

ברור שזה לא בא מרוע וצריך למוצא נקודה טובה בכל אחד.  וכנראה את ממש טובה בזה

אבל אני התכוונתי לדבר על התופעה ועל התובנה שבאה לי בעקבותיה...

תמיד חשבתי שאדם שמזלזל במצוות פשוט יזלזל בהכל וזהו.  

וזה היה מוזר לי שאנשים כאלה נזכרים להקפיד איפה שלא צריך... אם זה במוסר ואם זה בשאר דברים.

מסתבר שבעקבות הזלזול במצוות נוצר מצב שהמוח מתהפך ומתחיל לחשוב בדיוק ההפך ממה שהתורה אומרת

ולכן הוא גם מתחיל להקפיד על מה שלא צריך...   ככה שאין מה לתמוה...

על זה נאמר "הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר".

@נפש חיה  ערכתי... במחילה

את המאמר לא הכרתי אבל את התופעה אני מכירה (יותר מידי) מקרוב.

דווקא הדוסים הדקדקנים המכוונים בכל מילה שוכחים שיש עוד אנשים חוץ מהם, ושחלקם הם ילדים קטנים שאהבת תפילה שננטעה בהם בגיל צעיר יכולה להיות משמעותית מאוד בשבילם עד אחרית ימיהם.

וידוע הסיפור שאהב לספר הרב יהודה עמיטל זצ"ל על האדמו"ר הזקן בעל התניא, שישב ולמד בחדרו. לפתע שמע תינוק בוכה בעריסתו. סגר האדמו"ר את הגמרא, ניגש לחדרו של התינוק והרגיעו. לאחר מכן הלך האדמו"ר לחדר הסמוך, ומצא שם את נכדו, כשהוא יושב שקוע בלימודו. האדמו"ר תמה על נכדו: מדוע לא קמת להרגיע את התינוק הבוכה? הנכד הנבוך הרים את מבטו וענה לסבו: הייתי כל כך שקוע בלימוד, עד שלא שמעתי כלל את קול הבכי. העיר לו סבו: אם אדם לומד תורה ואיננו שומע קול של תינוק יהודי בוכה, משהו פגום בלימוד זה.

אכן, לכל דבר יש מינון, וילד שרק יפריע ולא יקבל ודאי שלא צריך להיות בבית הכנסת, אבל חינוך ילדי ישראל ותפילתם, גם אם היא לא מדויקת מאוד, לפעמים חשובה יותר מאוד כיוונון של אדם שכבר ממילא 'אוחז'.

נראה לי שלא הבנת אותי... 

אני רואה אנשים שמזלזלים בתפילה... אבל את הילד שלהם הם מושיבים בכוח ולא נותנים לו רגע אחד מנוח.

כאילו הוא אמור להיות בבא סאלי כבר מעכשיו...

והבעיה שזה לא יגרום לו לאהוב את התפילה לשארית חייו אלא בדיוק להפך...

הבית כנסת נהפך אצלו לסיוט

חוץ מזה שהמשנה ברורה כותב שמי שמביא ילדים קונים לבית הכנסת גורם רק נזק.

כיוון שאין להם כוח לשבת הם רצים ומטיילים בבית כנסת וזה גורם להם לזלזול בקדושת המקום לשארית חייהם

אבל הם משום מה חושבים שכנראה המשנה ברורה היה מקל מידי... מה לעשות, חבל שהוא לא התייעץ איתם

הם היו מסבירים גם לו כמה זה חשוב להביא ילדים קטנים לבית כנסת לצורך חינוך.

ואני מדבר על קטנים מידי.  

אין הכי נמי, יכול להיות גם דקדקן שלא מדקדק במה שבאמת צריך...  לכן צריך ללכת לחכמים רופאי הנפשות (כלשון הרמב"ם)

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)