הנה לך קישור לפורום חטיארים.

נ.ב. באמת כל הכבוד לכן...  

ובבדיחות כמובן, לפני שאת נועצת בי מבטים...

אהבתי איך שהתלהבת מהפירגון לזקנות...

במיוחד אלו שבאים מכוון הזקנות בעזרת נשים...  

  "למה הילדים שלך עושים רעש?!" (כן, גם אני מהחפיפניקים של @מבקש אמונה)

 "איפה אשתך, למה לא רואים אותה?"

אבל אותי הן כבר לא יתפסו, אני מתפלל ותיקין כשהשיניים שלהן עוד בתוך הכוס.

פעם סבא רבא שלי התארח אצלנו. בבוקר ראיתי את הכוס עם השיניים אז שאלתי את אמא שלי מה זה אז היא אמרה לי שזה השיניים של סבא אז שאלתי "אז איפה הלשון"...

אגב,

החתימה עלתה במוחי בעקבות אבחון פסיכוליגי שעשיתי למישהו/י בקשר לחתימה הקודמת...

בעיקר מייעץ לפרחי-התאבדות ולמתלבטים לגבי המתות חסד.

ייקח לי קצת זמן לעכל את מה שכתבת,

זה היה מורכב מידי בשבילי.

בכל מקרה, אני מקווה שהבנת מה היו תוצאות האבחון. את דרך הטיפול כבר נתתי לך.

גם לך יש את התמונה הזאת בצד?

@Admin  מה הולך פה??

עם תמונה מהגיהנום.

ב"ה שנתן לנו ADBLOCK מגן וצינה הוא עלינו.

אה סליחה... בומראנג 

שיזהר לנצלש אצלי... 

אתה מתפלל ותיקין, ובכל זאת הילדים שלך מרעישים בתפילה ולא רואים את אשתך במניין שבו מתפללות הזקנות? 

בשביל מה אתה מתפלל ותיקין אם לא כדי לשמור על הילדים אחר כך כך שאשתך תוכל ללכת לתפילה?!

אני מתפלל בותיקין מטעמים הלכתיים.

את המבטים אני חוטף בערבית.

וכשהילדים באים איתי לותיקין זה כדי שאשתי תוכל להמשיך לישון עד דלא ידע.

ברור שזה לא בא מרוע וצריך למוצא נקודה טובה בכל אחד.  וכנראה את ממש טובה בזה

אבל אני התכוונתי לדבר על התופעה ועל התובנה שבאה לי בעקבותיה...

תמיד חשבתי שאדם שמזלזל במצוות פשוט יזלזל בהכל וזהו.  

וזה היה מוזר לי שאנשים כאלה נזכרים להקפיד איפה שלא צריך... אם זה במוסר ואם זה בשאר דברים.

מסתבר שבעקבות הזלזול במצוות נוצר מצב שהמוח מתהפך ומתחיל לחשוב בדיוק ההפך ממה שהתורה אומרת

ולכן הוא גם מתחיל להקפיד על מה שלא צריך...   ככה שאין מה לתמוה...

על זה נאמר "הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר".

@נפש חיה  ערכתי... במחילה

את המאמר לא הכרתי אבל את התופעה אני מכירה (יותר מידי) מקרוב.

דווקא הדוסים הדקדקנים המכוונים בכל מילה שוכחים שיש עוד אנשים חוץ מהם, ושחלקם הם ילדים קטנים שאהבת תפילה שננטעה בהם בגיל צעיר יכולה להיות משמעותית מאוד בשבילם עד אחרית ימיהם.

וידוע הסיפור שאהב לספר הרב יהודה עמיטל זצ"ל על האדמו"ר הזקן בעל התניא, שישב ולמד בחדרו. לפתע שמע תינוק בוכה בעריסתו. סגר האדמו"ר את הגמרא, ניגש לחדרו של התינוק והרגיעו. לאחר מכן הלך האדמו"ר לחדר הסמוך, ומצא שם את נכדו, כשהוא יושב שקוע בלימודו. האדמו"ר תמה על נכדו: מדוע לא קמת להרגיע את התינוק הבוכה? הנכד הנבוך הרים את מבטו וענה לסבו: הייתי כל כך שקוע בלימוד, עד שלא שמעתי כלל את קול הבכי. העיר לו סבו: אם אדם לומד תורה ואיננו שומע קול של תינוק יהודי בוכה, משהו פגום בלימוד זה.

אכן, לכל דבר יש מינון, וילד שרק יפריע ולא יקבל ודאי שלא צריך להיות בבית הכנסת, אבל חינוך ילדי ישראל ותפילתם, גם אם היא לא מדויקת מאוד, לפעמים חשובה יותר מאוד כיוונון של אדם שכבר ממילא 'אוחז'.

נראה לי שלא הבנת אותי... 

אני רואה אנשים שמזלזלים בתפילה... אבל את הילד שלהם הם מושיבים בכוח ולא נותנים לו רגע אחד מנוח.

כאילו הוא אמור להיות בבא סאלי כבר מעכשיו...

והבעיה שזה לא יגרום לו לאהוב את התפילה לשארית חייו אלא בדיוק להפך...

הבית כנסת נהפך אצלו לסיוט

חוץ מזה שהמשנה ברורה כותב שמי שמביא ילדים קונים לבית הכנסת גורם רק נזק.

כיוון שאין להם כוח לשבת הם רצים ומטיילים בבית כנסת וזה גורם להם לזלזול בקדושת המקום לשארית חייהם

אבל הם משום מה חושבים שכנראה המשנה ברורה היה מקל מידי... מה לעשות, חבל שהוא לא התייעץ איתם

הם היו מסבירים גם לו כמה זה חשוב להביא ילדים קטנים לבית כנסת לצורך חינוך.

ואני מדבר על קטנים מידי.  

אין הכי נמי, יכול להיות גם דקדקן שלא מדקדק במה שבאמת צריך...  לכן צריך ללכת לחכמים רופאי הנפשות (כלשון הרמב"ם)

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.