הנה לך קישור לפורום חטיארים.

נ.ב. באמת כל הכבוד לכן...  

ובבדיחות כמובן, לפני שאת נועצת בי מבטים...

אהבתי איך שהתלהבת מהפירגון לזקנות...

במיוחד אלו שבאים מכוון הזקנות בעזרת נשים...  

  "למה הילדים שלך עושים רעש?!" (כן, גם אני מהחפיפניקים של @מבקש אמונה)

 "איפה אשתך, למה לא רואים אותה?"

אבל אותי הן כבר לא יתפסו, אני מתפלל ותיקין כשהשיניים שלהן עוד בתוך הכוס.

פעם סבא רבא שלי התארח אצלנו. בבוקר ראיתי את הכוס עם השיניים אז שאלתי את אמא שלי מה זה אז היא אמרה לי שזה השיניים של סבא אז שאלתי "אז איפה הלשון"...

אגב,

החתימה עלתה במוחי בעקבות אבחון פסיכוליגי שעשיתי למישהו/י בקשר לחתימה הקודמת...

בעיקר מייעץ לפרחי-התאבדות ולמתלבטים לגבי המתות חסד.

ייקח לי קצת זמן לעכל את מה שכתבת,

זה היה מורכב מידי בשבילי.

בכל מקרה, אני מקווה שהבנת מה היו תוצאות האבחון. את דרך הטיפול כבר נתתי לך.

גם לך יש את התמונה הזאת בצד?

@Admin  מה הולך פה??

עם תמונה מהגיהנום.

ב"ה שנתן לנו ADBLOCK מגן וצינה הוא עלינו.

אה סליחה... בומראנג 

שיזהר לנצלש אצלי... 

אתה מתפלל ותיקין, ובכל זאת הילדים שלך מרעישים בתפילה ולא רואים את אשתך במניין שבו מתפללות הזקנות? 

בשביל מה אתה מתפלל ותיקין אם לא כדי לשמור על הילדים אחר כך כך שאשתך תוכל ללכת לתפילה?!

אני מתפלל בותיקין מטעמים הלכתיים.

את המבטים אני חוטף בערבית.

וכשהילדים באים איתי לותיקין זה כדי שאשתי תוכל להמשיך לישון עד דלא ידע.

ברור שזה לא בא מרוע וצריך למוצא נקודה טובה בכל אחד.  וכנראה את ממש טובה בזה

אבל אני התכוונתי לדבר על התופעה ועל התובנה שבאה לי בעקבותיה...

תמיד חשבתי שאדם שמזלזל במצוות פשוט יזלזל בהכל וזהו.  

וזה היה מוזר לי שאנשים כאלה נזכרים להקפיד איפה שלא צריך... אם זה במוסר ואם זה בשאר דברים.

מסתבר שבעקבות הזלזול במצוות נוצר מצב שהמוח מתהפך ומתחיל לחשוב בדיוק ההפך ממה שהתורה אומרת

ולכן הוא גם מתחיל להקפיד על מה שלא צריך...   ככה שאין מה לתמוה...

על זה נאמר "הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר".

@נפש חיה  ערכתי... במחילה

את המאמר לא הכרתי אבל את התופעה אני מכירה (יותר מידי) מקרוב.

דווקא הדוסים הדקדקנים המכוונים בכל מילה שוכחים שיש עוד אנשים חוץ מהם, ושחלקם הם ילדים קטנים שאהבת תפילה שננטעה בהם בגיל צעיר יכולה להיות משמעותית מאוד בשבילם עד אחרית ימיהם.

וידוע הסיפור שאהב לספר הרב יהודה עמיטל זצ"ל על האדמו"ר הזקן בעל התניא, שישב ולמד בחדרו. לפתע שמע תינוק בוכה בעריסתו. סגר האדמו"ר את הגמרא, ניגש לחדרו של התינוק והרגיעו. לאחר מכן הלך האדמו"ר לחדר הסמוך, ומצא שם את נכדו, כשהוא יושב שקוע בלימודו. האדמו"ר תמה על נכדו: מדוע לא קמת להרגיע את התינוק הבוכה? הנכד הנבוך הרים את מבטו וענה לסבו: הייתי כל כך שקוע בלימוד, עד שלא שמעתי כלל את קול הבכי. העיר לו סבו: אם אדם לומד תורה ואיננו שומע קול של תינוק יהודי בוכה, משהו פגום בלימוד זה.

אכן, לכל דבר יש מינון, וילד שרק יפריע ולא יקבל ודאי שלא צריך להיות בבית הכנסת, אבל חינוך ילדי ישראל ותפילתם, גם אם היא לא מדויקת מאוד, לפעמים חשובה יותר מאוד כיוונון של אדם שכבר ממילא 'אוחז'.

נראה לי שלא הבנת אותי... 

אני רואה אנשים שמזלזלים בתפילה... אבל את הילד שלהם הם מושיבים בכוח ולא נותנים לו רגע אחד מנוח.

כאילו הוא אמור להיות בבא סאלי כבר מעכשיו...

והבעיה שזה לא יגרום לו לאהוב את התפילה לשארית חייו אלא בדיוק להפך...

הבית כנסת נהפך אצלו לסיוט

חוץ מזה שהמשנה ברורה כותב שמי שמביא ילדים קונים לבית הכנסת גורם רק נזק.

כיוון שאין להם כוח לשבת הם רצים ומטיילים בבית כנסת וזה גורם להם לזלזול בקדושת המקום לשארית חייהם

אבל הם משום מה חושבים שכנראה המשנה ברורה היה מקל מידי... מה לעשות, חבל שהוא לא התייעץ איתם

הם היו מסבירים גם לו כמה זה חשוב להביא ילדים קטנים לבית כנסת לצורך חינוך.

ואני מדבר על קטנים מידי.  

אין הכי נמי, יכול להיות גם דקדקן שלא מדקדק במה שבאמת צריך...  לכן צריך ללכת לחכמים רופאי הנפשות (כלשון הרמב"ם)

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...