אני רוצה חיבוק.
אני מרגעש לבד ובודד. זה עצוב וקצת כואב.
ב"ה יש לי תמיד עיסוקים וגם הרהה חברים אבל ץמיד איכשהו אני חש לבד ועמב כאילו בכח מגיע כל הזמן. איך לנצח בדידוץ ועצבות?
בס"ד
מאוד מרגיש כמוך לצערי.
צריך לחפש עמוק בלב ממה זה נובע.
סיכוי טוב שאתה לא מאמין מספיק באהבת ה' אליך באופן ייחודי
וגם שאתה לא מאמין מספיק שמה שאתה נותן בעולם אף אחד לא יכול לתת
עצה
התבודדות
מקום נעים שאתה אוהב
שאין בו סכנה
שאין בני אדם רגילים ללכת שם
כמו לדוגמא שביל ליד שדה.
ובלילה בלילה הרוח לוחשת
את השדה מרשרשת ברכות,
ותפילה נרגשת מנשמתך פורצת
אבא!
למה אני מרגיש ככה?
קודם כל תודה על כך שאני מרגיש ככה הכל אתה עושה לטובה!
בבקשה אבא תן לי אמונה שלמה שתהיה לי לשמחה אמיתית
ושליבי עמוק בפנים, שבאמת לא יהיה עצוב
ותשתף הכל כי הוא תמיד איתך ושומע.
אתה מיוחד. ה' אוהב אותך!
ויהי רצון שהיגון יהפוך לך לשמחה!
היא הדגשה חשובה.
משהו שלא תלוי ב"גורמים חיצוניים"...
לבעור, כל הזמן חושב ומחשב, מי יותר טוב ממני ובמה אני טוב? מי אוהב אותי ומי לא? איפה אהיה עוד 20 שנה, כשאני לא יודע מה איתי עוד חמש דקות. כל הזמן הכל סביבי סוער, אני רועש מבפנים, ואין טיפה של שקט..
אבל נשמע כמו קשב וריכוז. בדקת?
אם תבין את מקור הבעיה תוכל בע"ה למצוא פתרון.
ולפחות לאחת השאלות יש לי תשובה בשבילך-
"מי אוהב אותי?",
אני אוהב אותך!
[ואני בטוח שגם ההורים והאחים שלך, המשפחה והחברים ועוד...]
במקום לשכוח מהכל, הכל כל הזמן נשאר איתי, הצבא, העבודה, הלימודים, הישיבה הכל בוער לי כל הזמן בראש, במקום לדלג הלאה, לדפדף לעמוד הבא בחיים..
כן יש לי הפרעות קשב.. אולי זה קשור..
מאז תחילת התיכון כבר יש לי. אני חושב שאני אחזור לקחת אותו, זה יכול לשפר את המצב..
תודיע לנו בבקשה אם זה עזר (אפשר באישי), מכיר מישהו שסובל מבעיות קשב ומתלבט לגבי ריטלין.
בכל מקרה - תזכור שזה לא תחליף לעבודה על נקודת השמחה אלא עזר.
בס"ד
תפילה לזיווג מרבי אלימלך מליז'נסק:
"יהי רצון מלפניך אבינו שבשמים, שתכין לבנו לראות הטוב שבחיים. וזרוק עלינו מי טהרה, לבטל מקרבנו צער וייאוש וכל מחשבה רעה, ותחת זה נזכה ללב שלם וטהור, מלא אמונה ושמחה, תקווה ואור. ולא נרגיש עצמנו חסרים וריקנים, המתאווים למלאות כל מיני מחסורים, אלא שבעים מטובך ותמיד מוכנים להשפיע מטובך על אחרים. ותעביר מעלינו כל המסכים, אשר בינינו לבינך מבדילים, ונזכה לחזור אליך בתשובה שלמה, ולתקן כל מה שקלקלנו מאז ועד עתה. ותיטע תמיד בליבנו יראתך ואהבה , ונשפוך ליבנו לפניך בעת התפילה. ותהא מחשבתנו זכה וצלולה וברורה, להבין עומק רצונך על ידי לימוד התורה, ונשתוקק רק להתקרב אליך, ולעשות את הטוב והישר בעיניך. ותעזרנו לסלוח ולאהוב את כולם, ולא נראה חסרונם ומומם. אדרבה, תן בליבנו , שנראה כל אחד מעלות חברינו, ולא יעלה על ליבנו חס ושלום שום שנאה אלא נשפיע לכולם רק הרבה רחמים ואהבה. אב הרחמן , תן בנו כח ובריאות לרוב, לעשות נחת רוח לפניך ולהיות אליך קרוב. "לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי".
ברוך ה'!

בס"ד
עובר
כמה נקו':
נסה להתמיד יום יום בלקיחת קפסולות שמן דגים. עזר לנו מאוד!
תתעסק בעשיה, יצירה, פעילות שתמלא אותך, תוציא ממך את הטוב ושתראה תוצאות בעיניים.
תפילה משנה מציאות. כדאי להתפלל שה' יכוון אותך נכון.
ד"ר מיכאל אבולעפיה מומחה בתחום וגם ירא שמיים, שווה להתייעץ איתו. אפשר דרך הקופה.
הרבה טוב! עדכננו...
איזה קופח את?
אתה מוזמן לפנות אלי, אם יתחשק לך מתישהו לשוחח עם יהודי דוס וחביב. הצלחות בעז"ה!
free hugs! חיבוק
מה שאני חושבתבס"ד
סדרת שיעורים שאני חושב שמאוד תועיל לך:
ממליץ לך גם לשוטט בתכנים באתר. בטוח תמצא שם דברים ניפלאים.
כשאתם מדברים עם בנות רנדומליות אתם מסתכלים להן בעיניים?
ובנות איך אתן מרגישות מול זה? הייתן רוצות? זה מוזר לכן אם לא? מפריע לכם אם כן?
לי מרגיש לרוב אנטימי מדי להסתכל למשהי בעיניים סתם ככה
ואולי גם מהצד שלה חודרני
מצד שני זה גם מוזר, ולא מרגיש לי בריא אם לא...
אז מתעניין
הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.
והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.
לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...
אבל מה התירוץ שלך?
אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.
בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.
אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה
לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט
זה גם מאוד תלוי סיטואציה
כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה
כי הוא מסביר ואני מקשיבה
מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי
כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...
מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם
שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.
לא ככה?
בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל
יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.
אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר
שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי
גם גיסים שלי אין לי בעיה
אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט
שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי
בכללי זה סוג של באג בתקשורת
ויש את ההקשר הדתי
(שאותי ספציפית קצת דוחה
רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי
מתעלמים
אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו
פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש
חוץ משכן אחד נורמלי
שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)
אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים
זה מבחינתי הרבה מהשיחה
השיח הלא מילולי
היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב
זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני
יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.
ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..
יש לו חלומות שלא הגשים כי השם לא מסכים, אבל עמוק בפנים פועם הגעגוע אליהם בלי להרפות?
יש פה עוד מישהו שמסתכל על האנשים שהכל מותר להם ואומר: גם אני רוצה אבל לא יכול. אבל בפנים לעולם לא השלמתי עם זה שאיני יכול?
שהכל מותר להם?
אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.
אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".
זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך... זה לא קורה אף פעם.
כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.
אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח
תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.
אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.
אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??
מי שלא גבר
זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.
נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,
וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)
שה' לא רוצה שתרגיש ככה.
אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.
התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.
התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.
מכירים.ות?
לפגוש אותה כמה פעמים
ולקרוא את הספרים שלה
וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד
מה הכוונה דלוקה?
זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.
ואני אוהבת את הספרים שלה.
אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...
היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..
כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.
מוזמנים לנסות.
איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..
הייתם נשמעים לי אדישים מידי.
ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?
במילים מתלהבות בדרך כלל
אישה חכמה מאוד
אני חולקת עליה בחלק מהדברים
אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת
לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.
ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...
היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..
כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."
נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים. את הסוף אנחנו יודעים...
חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.
אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.
אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...
אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅
זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?
שאפשר להגיע אליהם בקלות בתחב"צ באזור ירושלים..
ולא ליפתא🙈
זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים.
סטף
עין לימון
מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים
אם צריך עוד פרטים בשמחה
נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.
לק"י
אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.
(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).
קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.
אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.
עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.
שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.
טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.
אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.
אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.
האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).
אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.
הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.
יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.
אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים
כתבתי פה על זה כבר, אבל מסתבר שאתרוג לא גומר להפתיע לרעה!!!
מה אתם אומרים על זה שבאופן קבוע אחרי שאני לא משתמש כמה שעות במחשב, אני יכול לפתוח אותו ולהיכנס לאיזה ערוץ שאני רוצה ביוטיוב כולל פורנו???
ואני עוד במסלול הכי חסום!!!
כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.
לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.
פתית שלגמוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.
לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)
"הכל סיפור של פיקסלים" תמר.
ספר חובה לדעתי. במיוחד עבור נשים שתקועות במצב כזה,
ומבולבלות ממלכודת הדבש הזו. וכן עבור נערות בשידוכים.
ספר קשה מאוד, למרות שבראיון עם הסופרת, היא אומרת
שהרבה הרבה ריככה...
כל כך מצליחה להעביר את הנושא. ממש לתוך הלב.
מאוד ממליצה.
יש ראיון איתה באחת החוברות של "המקום".
זאת בקשה אלמנטרית מטרמפיסטים.
עדיין מתאושש מהנסיעה שהיתה לי עכשיו 🤢
שיש לו הפריבילגיה להתמודד עם הבעיה ופשוט לא להעלות טרמפיסטים.
ומה יעזור לך להתלונן כאן?
אנ בתור טרמפיסט חשוב לי מאוד לשמור על הגיינה ועל התנהגות נורמלית בתור אורח,
ואני גם מתעצבן על אחרים שגורמים לאנשים טובים לא לרצות להעלות טרמפים
(ואני מכיר כמה סיפורים..),
מבקש סליחה בשם כלל הטרמפיסטים למיניהם 
תדלג הלאה, אתה יכול לסגור את האינטרנט גם.
מה התגובה המוזרה הזו? אתה כותב כאן בפורום מה אתה מצפה שאנשים יעשו?
ויקבל תשובה מכאלה שאכפת להם מזה,
מאשר שימשיך עם זה ולא ירצה להעלות טרמפים.
הוא יכול להתלונן קצת פה, זה חלק מהמטרות של הפורום
אבל הוא כן רוצה להעלות טרמפים ואני מבין אותו ומעריך אותו על זה.
ואני משתדל לתת לו פידבק על החסד ולא לנסות להניא אותו מזה.
בכל מקרה מותר להגיד מה שאתה רוצה, פשוט נראלי כדאי קצת יותר בנחת...