אז כן. אני, המדריכה הדוסה מהסניף. הזאת שלומדת באחת האולפנות הטובות בארץ. זאת שתמיד מצליחה. זאת שהולך לה בהכל. אני נכנסתי למצב הלא נעים הזה. הכנסתי את עצמי למצב הלא נעים הזה. חודשים של שקרים מתקלפים ולי רק נשאר לבכות ולא להבין. לא להבין למה עשיתי את זה לעצמי.
יש לי הכל. ה כ ל!! אז למה??? ה', תעזור לי להבין למה.. למה אני ככה. למה אני בוכה בלילות? למה כ"כ רע לי עם עצמי? למה אני מפחדת להישאר רגע לבד? למה אני תמיד בורחת למקום הדיכאוני הזה?
אני באמת מעריכה את חברות שלי שהן סובלות אותי בשקט. אבל עוד מעט גם להן ימאס. כמו שלכולם נמאס.. ולי ישאר לחפש חברות חדשות שגם להן מתישהו ימאס ממני.
אני לא יכולה יותר. נמאס לי כבר להיות הזאת החסרת ביטחון שמפחדת לבקש לשבת ליד מישהי בהסעה כי יכול להיות שהיא תענה לי לא. נמאס לי להיות הזאת שתמיד נשארת לבד ובצד. נמאס לי להיות בדיכאון כל היום. אני באמת רוצה לצאת מזה ולא יודעת איך.
אוףף. הלוואי ואף אחת פה לא תזהה שזאת אני. ואם מישהי מזהה שלפחות לא תגיד.
יש לי הכל. ה כ ל!! אז למה??? ה', תעזור לי להבין למה.. למה אני ככה. למה אני בוכה בלילות? למה כ"כ רע לי עם עצמי? למה אני מפחדת להישאר רגע לבד? למה אני תמיד בורחת למקום הדיכאוני הזה?
אני באמת מעריכה את חברות שלי שהן סובלות אותי בשקט. אבל עוד מעט גם להן ימאס. כמו שלכולם נמאס.. ולי ישאר לחפש חברות חדשות שגם להן מתישהו ימאס ממני.
אני לא יכולה יותר. נמאס לי כבר להיות הזאת החסרת ביטחון שמפחדת לבקש לשבת ליד מישהי בהסעה כי יכול להיות שהיא תענה לי לא. נמאס לי להיות הזאת שתמיד נשארת לבד ובצד. נמאס לי להיות בדיכאון כל היום. אני באמת רוצה לצאת מזה ולא יודעת איך.
אוףף. הלוואי ואף אחת פה לא תזהה שזאת אני. ואם מישהי מזהה שלפחות לא תגיד.
מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)