התקבלתי לעבודה ואחרי שגילו שאני בהריון קיבלתי מכתב פיטורים. לא התאים להם..
אז נכון שהם לא צריכים אישור מהתמ"ת לפטר אותך בגלל שאין לך ותק, אבל קיים חוק של שוויון הזדמנויות בעבודה
לפיו אסור לפטר על רקע הריון.
אגב אני אבהיר- אם את עובדת מעל חצי שנה אסור להם לפטר אותך כשאת בהריון מכל סיבה (עובדת גרועה, מחסירה ימים, לא מבצעת את עבודתה..) ללא אישור של משרד התמ"ת.
אבל גם אם את לא עובדת שם עדיין יום אסור למעסיק לא לקבל אותך לעבודה או לפטר אותך בגלל הריון.
בכל אופן, אני מבינה מאוד את הכעס והפגיעה- באמת שהייתי שם. ואני לא חושבת שאת צריכה לנסות להבין אותם. אני חושבת שאת צריכה לחשוב טוב טוב מה את רוצה וללכת ולעשות את זה, ובעיקרון יש לך כמה אופציות:
1. לוותר- אבל זאת לא הייתה אופציה מבחינתי. כ"כ כעסתי והרגשתי שהצדק חייב להיעשות, וגם אם לא בשבילי אז בשביל הבחורות הבאות שיגיעו למצב דומה
2. למצוא עו"ד ולחזור לעבודה- המדינה משופעת בעורכי דין לענייני עבודה. הם יוצרים קשר עם מקום העבודה ומסבירים את החוק. זה נשמע אחרת כשזה מגיע ממקור כזה.. אני לא רציתי לחזור, כי הרגשתי שאם לא רוצים אותי אני לא עומדת "לבלות" את חודשי ההריון במקום בו אני מרגישה לא רצויה, ואני לא רוצה לכפות את חברתי על אף אחד. פשוט יידעתי את העו"ד שלי שזאת לא אופציה מבחינתי.
3. למצוא עו"ד ולתבוע את המקום- זאת האופציה שהלכתי עליה. אגב אנחנו לא הגענו לבית משפט, התביעה שלנו נעצרה בגישור- בעיקר כי לא רציתי להמשיך כבר עם התהליך, אבל בעיקרון שתדעי שאם המקרה מגיע לבית משפט החוק עומד מאוד מאוד לצידך(!!). רוב עורכי הדין עובדים לפי עמלה מסך התביעה, למשל- אם בית הדין פוסק כי הם חייבים לשלם לך X כסף, אז עורך הדין יקבל (למשל) 15 אחוז מ-X.
זה תהליך לא הכי סימפטי, מצד שני הוא גם לא כזה נורא, ואני הרגשתי שאני חייבת את זה כדי שאוכל לסגור את הנושא הזה מאחורי.
ממי, אני מבינה אותך לגמרי. זה פשוט פוגע ומעצבן. חוצפה של אנשים.
תביני שאת בסדר גמור והבעיה היא אצלם. ולדעתי- אם יש לך כח- תילחמי..
ובכל אופן אל תיקחי את זה ללב ותישמרי על עצמך בהריון, הדבר החשוב באמת נמצא אצלך בבטן 