סתם שתדעו
סתם שתדעו
מה זאת כבר משאית ב60 קמ"ש?
ואז החלטתי לכתוב את זה שאני מתעלמת
להדליק את האור בכלל
רק משנה שהבירה חמה וזה פחות טעים אבל עדיין עובד
איזו בירה?
לא שתיתי הרבה מאוד זמן
ולך שים אותה במקפיא שניה, אם כבר אז עד הסוף
יש jem's, נגב ובזלת במקפיא
נשאר מגוון.
לאגר כהה? טריפל בלגית?
עדיף שלא
הפסד שלך, תבואי בסתם יום תקבלי איזה קלסברג או משהו
אם אתה בוכה בכלל
יש לי ים דמעות בתוך העיניים
חבל על הסלון שלכם הוא יהרס ברטיבות של הדמעות
ותהיה הצפה
ותצטרכו להזמין אינסטלטור וזה הרבה כסף לא כדאי לכם
דמעות לא מעידות על שום דבר בריא.
אני בכל מקרה צריך אינסטלטור בשביל המכונת כביסה ואין לנו סלון.,
לא בשביל לבכות
לבכות אני יכולה לראות סרטוני פיגועים וכאלה
רפוא"ש למכונה בתוך שאר חולי עמך ישראל
יש לבשר שלו טעם של דיר.
מעדיף סטייק טוב, או בקר בקדירה.
רביולי בטטה מוקרם עם שמנת בטטות וטימין |מחליט|
לבדוק לך איך קוראים לאמא שלה או שתתפללי על המכונה בת חווה?
ממילא אם קוראים לאמא שלה בשם סיני כלשהו אשכח אחרי רגע
כבש שמבושל טוב זה מעדן
בשר בקדירה זה נפלא
הרביולי שתיארת נשמע נהדר
ברמה של להכין מחר אחד כזה. יאו
מקסימום קופא ואז מפשירים ויש לזה טעם מצחיק
יש להם פקק שעם.
זה מה שאני עושה בעצם, מתגבר.

שִׁירָהזהו,כי זה פשוט היה מצחיק כל הלמעלה
יומנים נשרפיםאחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)