בס"ד

ה – המנהג לסמוך על סיום מסכת

בס"ד

דואגים מראש שהסיום יהיה בתענית, ועושים אותו בבוקר לפי מה שיודע לי.

בס"ד

 וגם להבין את הסיום ולהיות נוכחת בו(כלומר להגיע לבית הכנסת ולשמוע אותו)

זה הטריק הכי ישן בספר בערך... 

נראה לי שאחי הוא הבכור היחיד שמקפיד שלא ללכת לסיום מסכת בערב פסח (יש קבוע בסוף התפילה בכל בית כנסת בארץ, בערך, אז ממש צריך פעולה אקטיבית כדי להימנע מזה) כדי לצום בתענית בכורות...

אצלנו צמים ולא רק הבנים...

ממש מעניין אותי איך זה התגלגל ככה שסיום מסכת מחליף צום.

אז זה לא נחשב שאת 'מקפידה' שלא ללכת, אלא פשוט טכנית עד היום לא הלכת כי לא ידעת שיש אפשרות כזאת. 

השנה תוכלי להיכנס למועדון האקסקלוסיבי

"הבכורות, מי שיוכל אין לסמוך על היתר הסיום כלל".

וכמו כן: "הבכור שהוא בריא ויודע שלא ימנע מקיום מצות הלילה, יתענה ואל יסמוך על הסיום".

למעשה, הרוב נוהגים לאכול ב"סיום". כנראה צריכים כח לקריאת ההגדה בלילה אחרי ההכנות לקראת פסח.. או שחוששים - שזה מה שמובא במ"ב - שלא יוכלו לאכול כהוגן בלילה מצה, מרור, שתיית ארבע כוסות, אחרי הצום.

לגבי בנות. השו"ע אומר, "ויש מי אומר שאפילו נקבה בכורה מתענה" (משנה ברורה: כי מכת בכורות היתה גם עליהן, עפ"י המדרש). הרמ"א: ואין המנהג כן. והמ"ב מסביר כי התורה לא נתנה קדושת בכורות לנקבה לשום דבר.

אם מישהי צמה - אשמח להכיר אותה (ולשמוע למה) 

(ואני גם לא מכירה בנות שמשתתפות בסיומי מסכת כי הן נוהגות לצום)

במצרים ה' הרג את הבכורים (הבנים) של המצריים

את יודעת מה המקור לכך שהן צמות?

http://www.kolech.org.il/maamar/%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA/

אז לא

הוא לא בג'מייקה??

אף פעם לא אמרו לי שאני צריכה לצום אז למה לי

|דביבונת מזון|

ואין סיכוי שאני אוסיף לי צום באחד מהימים שהכי צריך בהם כוחות

יש מן האחרונים שסוברים שגם האישה צריכה לצום/לצאת ידי חובה בסיום

(ולכל אישה יש בן בכור.. איפהשהו..)

יש לך מקור? שם? 

[ואולי נפ"מ למה שכתבת באחת ההודעות הקודמות]

המשנה ברורה אומר מפורש שגם אם עברה הפלה ל"ע - הבן שאח"כ נקרא בכור לענין זה. אלא אם כן שלמו חודשיו ונפטר ל"ע אפילו בתוך ל' יום.

"והבא אחרי נפלים צריך להתענות דהוי בכור לנחלה וכל זה בנפל ודאי אבל מי שנולד אחר בן תשעה אע"פ שמת תוך ל' יום אין צריך להתענות"  (סימן ת"ע, ס"ק ב)

[מה שכתבת על "פטר רחם", נכון לגבי פדיון הבן]

[ולא לכל אשה יש בן בכור. יכולה להיות בת בכורה. אבל מדובר אם האב בכור וצריך ממילא להתענות עבור עצמו - אז האם האמא תתענה עבור בנה הבכור, עד שייעשה בר מצוה, במקום האבא]

רמ"א (סימן ת"ע סעיף ב):

ונוהגין כשהאב בכור, האם מתענה תחת בנה הבכור כשעדיין קטן ואם אין האב בכור, הוא מצענה בעד בנו עד שיגדל.

משנה ברורה:

ויש מהפוסקים שכתבו שאין צריכה להתענות דתענית האב עולה גם בשביל בנו.ובמקום שמצטערת יש להקל. וכל שכן אם היא מעוברת או מניקה ומצטערת מן התענית, יש לה להקל אף אם אין לה בעל שיתענה בשביל בנה. וכן יולדת אין לה להתענות עבורו.. אכן אם התחילה להתענות פעם אחת עבורו הוי נדר וצריך התרה

אנחנו פשוט אוכלים איזה קרקר מסעודת מצווה של סיום מסכת. 

למיטב ידיעתי ללא זה צריך לצום.

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)