זה מרתק.
אבל גם איוב מעניין. רק חבל שלפעמים לומדים את זה מידי פשטני.
זה מרתק.
אבל גם איוב מעניין. רק חבל שלפעמים לומדים את זה מידי פשטני.
אבל באמת מזל, יש לי תכנון כזה (כבר התחלתי קהלת ב"ה
)
ואולי גם קצת עצלנות. כשאף אחד לא יושב על הראש...
טוב, על זה צריך לעבוד.
בס"ד
(בתנועת המטוטלת, אחרי תקופה ארוכה שהתבאסתי כמה החיים קצרים, אני כרגע בשלב שבו "בעצם, וואלה יש לנו מלא זמן לחיות! אפשר להספיק הכל ועוד", אבל אני מרגיש שבקרוב תתחיל שוב תנועה לכיוון השני, וחבל.
בכל אופן,) מותר גם להחליט ש"השנה אני אשקיע רק במה שהחלטתי להתמקד בו ולא אצטער על שאר הדברים שלא, כי זה לא יעזור, ויהיה לי מספיק זמן אחר כך".
*בננית*אחרונהתנועת המטוטלת הזאת.. מוכר.
לפעמים מתסכלת אותי רמת הלימוד, אבל בגדול אני שמחה שזה חובה.
למדתי עכשיו איוב, היה מרתק.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)