הלוואי..קמנו ונתעודדבס"ד
"ישראל היא ארץ ערוכה לקרב. הם מסתמכים במידה רבה מאוד על תמיכה אמריקאית. לכן הם פיתחו מערכת מאוד מתוחכמת של תעמולה. הם לא קוראים לה 'תעמולה'. הם קוראים לה 'הסברה'. זוהי הארץ היחידה בעולם, למיטב ידיעתי, שמתייחסת לתעמולה כהסברה. משרד התעמולה הוא משרד ההסברה. הרעיון הוא שהעמדה שלנו לגבי הכול היא נכונה באופן כה מובן מאליו, כך שאם רק נסביר את זה לאנשים, הם יראו שאנחנו צודקים." ~ נועם חומסקי
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
