ישיבות אשכנזיות וספרדיות - זה עדיין קיים?מרדכי
בס"ד

לא רציתי לנצל"ש את השרשור הזה האם יש ישיבה דתי לאומי ספרדי? - ועד בני הישיבות ולכן פתחתי את זה בשרשור חדש.

האם עדיין קיימות ישיבות ספרדיות וישיבות אשכנזיות?
במה זה מתבטא? דרך הלימוד לא קשורה דווקא לעדות ואם זה משנה אז זה רק נוסח התפילה.
אם אכן קיימות כאלה ישיבות, האם זה טוב או לא?


על הישיבה שלי אני יודע לספר שמספר הספרדים והאשכנזים הוא יחסית שווה ואין נבדל בין העדות. בתפילה הולכים ע"פ נוסח החזן ויש דברים שבכל מקרה אומרים ולא משנה מה החזן. גם זמירות שבת שרים גם שירים של אשכנזים וגם פיוטים של ספרדים.
כמו שאמרת על הישיבה שלך.arixon
אין היום כמעט ישיבות שמוגדרות לעדה מסוימת, למרות שהנטייה היא לומר שהצד האשכנזי יותר חזק ומשמעותי.
יש הבדל גדול בשיטת הלימוד בין ספרדים לאשכנזים.
ע"ע מצפה יריחו של הרב שבתי סבתו.
לכל ישיבה יש את האופי שלה בד"כ לפי התלמידים, בישיבה שאני לומד בה כיום הנטייה הייתה עד לא מזמן יותר לאופי האשכנזי ובשנה האחרונה פתאום דווקא נכנס אופי יותר ספרדי.
לא הכמות האיכותu.i
למדתי כמה שנים בישיבה ידועה ומתוך הישיבות אני יכול להגיד בבירור שלא משנה כמה בחורים ספרדים יהיו בישיבה וזה גם לא משנה כמה תפילות ספרדיות יהיו הישיבות כישיבות הם תוצר של יהדות אשכנז כאשר יהודי רוצה להתקרב לתורה הוא חייב להתנתק לעזוב את העיירה למקום אחר ראו ערך בין הזמנים שעדין קיים והוא הומצא עקב כך שבני ישיבות באירופה היו צריכים להגיע הביתה ולפחות שלושה שבועות היה לוקח להם…(כל בן ישיבה מבין שבין הזמנים הוא אסון תורני ואם לא אסון אז ביטול עצום בטח של פסח וסוף השנה ועדין נוהגים כך, אגב זה מזכיר תובנות נוצריות כאשר מישהו רוצה ל"התקדש" הוא חייב להתנזר/לפרוש מחיים רגילים ) כשאני שואל את סבי מה היה במרוקו אני מבין שהיה את בית הכנסת והוא היה במרכז אם היית יהודי "פשוט" היית מתפלל שחרית שומע שיעור הולך לעבודה חוזר למנחה שיעור ערבית ולבית אם היית יותר רציני היית נשאר עד הצהרים ואחכ הולך לעבודה וכו. אני מנסה להגיד שלא חשוב כמה כמות "ספרדיות" יש היום בישיבות זה לא קשור למושג ספרדי זה רק שיתוף השם. ברוך השם יש בי כמה עדות, סבתא רבה שלי התמנייה לא ידעה תפילות אבל כשהיא היתה פותחת את החלון בבוקר היא היתה פותחת שתי ידים ומבקשת באופן הכי פשוט את מה שהיא צריכה בלי הרבה משימות וגדרים פשוט התמימות שלה…היום אין לישיבות מה להציע בתחום בגלל שהדי אנ איי הוא שונה. מנסה להגיד שספרדי זה לא הנוסח או הניגון בגמרא ספרדיות זה לקרוא זוהר גם בלי להבין זה להתפלל גם כשאתה לא כזה צדיק, ללכת לרבי שמעון כי הוא יכול לעזור, זה תמימות ופשטות שהמערב/תרבות אירופאית בזה ורואה בה כפתי במקרה הטוב וכטיפש במקרה הרע. לקח לי המון זמן להבין שעם כל כתבי הרב שלמדתי עם כל מה שנפעמתי מהמהרל וממסילת ישרים עם כל העומק העצום שיש בגמרא הבנתי שהאמונה שמנחילים בישיבה היא לא הבסיס שלי היא לא חלק מהייסוד שלי דווקא המקום הפשוט שמקבל ומכיל בלי שאלות יותר ממקום של השתלמות וסוג של אחרי המעשים נמשכים הלבבות ז"א אחרי שעושים זה ככ טבעי שאין שאלות זה ככ אמיתי , דווקא מתוך הנקודה הזו של הפשטות הוא הנקודה הכי חזקה.אני חייב להדגיש ולהגיד שבזכות הישיבה שהייתי בה(שהיא בעלת אופי אשכנזי) דווקא הובהר לי מה אני רוצה מי אני מה השורשים שלי מה הרוחניות שלי, יש בי תודה עד אין קץ לישיבה. שורה תחתונה לא קיימות היום ישיבות ספרדיות גם לא בציבור החרדי לא בגלל שאין ספרדים פשוט כי שכחו מזה פשטות שכחו את התמימות הכל בתוך מסגרות של מסגרות ומסגרות… אחרי הישיבה בחיים הרגילים פתאום אין קביעת עיתים למה כי אין ישיבה אין מקום תמים פשוט אמיתי של האדם עצמו. אין לנו אופצייה אלא ללכת וללמוד תורה בישיבות שיש היום אבל אל לנו לחיות באשליות.
האמת עד לעצמו ומסכים מכל צדגוונא
כתבת יפה מאוד!נפתלי הדג
(למרות שאני לא בטוח שאני מסכים עם כל מילה)
תודה על החומר למחשבה
יפה בן-ציון

רק להבא בבקשה תחלק לפסקאות, קשה לקרוא ככה..

 

אני חושב שזה לא רק עניין של אשכנזים וספרדים..אדם כל שהוא

יכול להיות, שהעולם האמוני של הסבתא רבה ממזרח אירופה, קרוב מהרבה בחינות יותר לעולם האמוני של הסבתא ממרוקו, מאשר לזה של הנין שלה.

אני לומד בשדרותבבירורים
האסוציאציה של הרבה לישיבה ספרדית...

הלימוד הוא לימוד ישיבתי רגיל, בעיקרון נוסח התפילה הוא לפי החזן (בפועל יוצא שכמעט תמיד ספרדי...), זמירות שבת גם וגם, רבנים יש ויש.

ההבדל בינה לבין אחרות יותר אשכנזיות הוא לדעתי בעיקר במנטליות של רוב התלמידים- חמים, ביתיים, זורמים (ספרדים...).

זה משהו שלא כל כך הכרתי בתור אחד שגדל במרכז עם אווירה יותר אשכנזית. לא הייתי מודע לקיומה של המנטליות הקצת שונה מזאת שהייתי רגיל אליה בציבור הדתי לאומי. לדעתי טוב שיש מקומות עם סגנונות שונים כדי שאנשים יוכלו להרגיש בהם בבית.
ככלל, אם אתה אשכנזי ומרגיש שמאוזןצבי-ליזציה

סביר להניח שהמקום שלכם אשכנזי כבד . בציונות הדתית יש ישיבות אשכנזיות ליטאיות רצח.

דרך לימוד לא קשורה לעדות?!אביחי מנחם
בטח שקשורה! במרוקו לא למדו כמו בפולין
בוודאי.מרדכי
בס"ד

אבל היום אדם בוחר את הישיבה ואת דרך הלימוד לפי מה שמתאים לו ולא לפי העדה שלו.
זה מכליל מדי מה שאמרתאביחי מנחם
לי היה חשוב בישיבות שבדקתי שצורת העיון תהיה קרובה יותר לצורת העיון של אבותיי
יכול להיות שהכללתימרדכי
בס"ד

אבל זה נובע מכמה שנים שאני כבר עובד עם שבוש"ים, ולא נתקלתי בשמיניסט שאלו הם השאיפות שלו (ושלא חלילה ישמע שאני מזלזל בשאיפה הזאת).

מותר לשאול איפה בדקת ובמה ראית הבדל?
אז אני מיוחד אביחי מנחם
בתורת החיים ובאור וישועה.
באור וישועה לא צריך להסביר, העניין של מסורת חזק אצלם מאוד. לרב זיני יש הסטוריה משפחתית של ת"חים המון שנים אחורה.
בתורת החיים זה שונה, אבל גם שם לומדים אליבא דהלכתא, שזה מזכיר יותר את העיון הספרדי עם הבדלים דקים שלא עמדתי על כולם עדיין.
יפה! בהחלט מיוחד!מרדכי
בס"ד

א. בהצלחה גדולה בחיפוש ובבחירה!!
ב. חינוך לאליבא דהלכתא נפוץ גם בישיבות שהן לאו דווקא מוגדרות ספרדיות מובהקות כפי שהגדרת. הרב ליאור, לדוגמה, מנחה כך ללמוד (לכן גם אצלנו בישיבה לומדים אליבא דהלכתא) וזה נפוץ בעוד מקומות.
א. תודהאביחי מנחם
ב. נכון בהחלט. בגלל זה אמרתי שזו צורת לימוד קרובה. אני מסכים שזה לא מתחלק רק לספרדים-אשכנזים.
נראה לי שעדיין, יש יותר נטייה אצל ספרדים לכיוון מסויים..אדם כל שהוא

ואצל אשכנזים לכיוון אחר.

לאו דווקא שכל אחד מרגיש מחוייב למסורת אבותיו, נראה לי שזה יותר לפי נטיית הלב ומה שמייחסים לו חשיבות, ובכל זאת נראה לי שבאופן יחסי, יותר ספרדים מרגישים חיבור להלכה, עיון הלכתי ובקיאות, ויותר אשכנזים מרגישים חיבור לעיון ליטאי.

^^^^^די"מ
זה מתחלק :אבישי10
בישיבות דתיות לאומיות זה פחות ניכר מכיוון ששרים גם ספרדי וגם אשכנזי.
לדעתי אצל החרדים/חסידים וכו' זה לא ככה .
ולגבי הלימוד זה ניכר באופן מסויים
בישיבות שאני למדתי לא מספיק למדנו הלכה למרות שזה גם היה תלוי בכל רב והנטייה הלימודית שלו.
לסיכום אשכנזים לימוד עיוני יותר פחות הלכה
הספרדים יותר הלכה . "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא"
בשירים מצד האמת צריך הכל. וככה זה בכל הישיבות ההסדר/גבוהות מי יותר מי פחות אבל ודאי יש.
האידיאל - הכל = גאולה !
וודאימושיקו

זה סגנון הלימוד ובעיקר ההנהגות ולימוד ההלכה.

 

ישיבה אשכנזית תתיחס אחרת לגמרי מאשר ישיבה ספרדית ותתן דגשים ודרך לימוד אחרת.

 

ישיבה זה המקום שנותנים שם את ההדרכה הבסיסת לחיים..

פורת יוסף / כסא רחמים לעומת פוניבז' / חברון זה דוגמאעוגי פלצת

זה מצויין בעיני, חבל שדרכי העיון השונות בתורה יאבדו

כוונתי לישיבות בציונות הדתית...מרדכי
אז אני לגמרי בעדעוגי פלצת


בעד מה?מרדכי
גיוונים וזהעוגי פלצת


יש.בן-ציון

יש ישיבות שאין להן קו ברור, גם אם אחוזי האשכנזים\ספרדים לא שווים. 

 

אבל ישנן כמה ישיבות שהאופי שלהן אשכנזי מבחינת הר"מים והנוסח המונהג, אך החבר'ה ברובם ספרדים (לדוג' קרנ"ש, נווה-דקלים) יש כמה שפשוט אשכנזיות וזהו.

 

יש מעט שהן ספרדיות בהגדרה- מבחינת הצוות, התלמידים, ודרך הלימוד (לדוג' אור וישועה של הרב זייני).

 

בכל ישיבה משתנה ההשפעה של העדה על הלימוד והתפילה, אם ישנה כזו. 

לצערי עדיין קיים...אנונימי (2)
האבסורט ששום ישיבה לא מודעת לזה...
כמה לימוד הגות ספרדי של הדורות האחרונים (בדגש על האחרונים) יש בישיבות?!
ושלא יבלבלו לכם תמוח שאין כי כל ספר של הרב קוק יש מקביל אצל הרב עוזיאל שאני בספק אם יש ישיבה שלומדים בה עליו...
ובנושא ההלכתי צריך לדעת שהרב עובדיה והרב אליהו זצוק"ל לא הפוסקים היחידים הספרדים אז זה שלומדים אותם זה כלום יש תרב משאש,חידא,הרב מאיר מזוז ועוד רבים...
נושא המנהגים בישיבות:בכמה ישיבות קוראים פתח אליהו לפני התפילה?! קרבנות?! שיר השירים בער"ש?! אז אל תבלבלו במוח שזה כבר לא קיים והדבר הכי כואב על ספרדים שנטשו מסורת אבותיהם והלכו לרעות בשדות זרים של אשכנזים ושזה הפוך אשכנזי שהסתפרד ישר יוצאים עליו... קיצור עדיין קיים...
אביחי מנחם
נגעת בכמה נקודות חשובות
שרשר נכון בבקשה בן-ציון


כמה דברים -מרדכי
בס"ד

א. את הרב קוק לומדים בגלל ההשתתיכות של הציונות הדתית אליו. הרב קוק הוא הסמל של הציונות הדתית לאומית והוא הרב שלאורו הולכים. זה כבר לדעתי ממש ממש לא קשור לספרדים-אשכנזים, אלא נטו התשייכות מגזרית לדגל שלה.

ב. אחד הדברים שאני הכי אוהב אצלנו בישיבה זה שיעור הלכה. הרב מעביר את השיעור מטור, שו"ע, כף החיים (פוסק ספרדי), פסקי תשובות וכו', ואנחנו התלמידים יושבים עם סיפרי ההלכה, כל אחד של הרב שלו, וכשמגיעים תכל'ס להלכה אז מביאים את הפוסקים האלו.

כך, לדוגמה, יש את החבר התמני שאומר את דעת הרב רצאבי, החבר הספרדי שהולך ע"פ הבן איש חי והאחר שהולך ע"פ החיד"א, ואנחנו, האשכנזים, שכולנו הולכים ע"פ הרב ליאור. כך אנחנו מגיעים לפוסקים של כל העדות ללא הבדל.

רק לשם הבהרה -
אני שואל את זה בכדי לדעת אם זה קיים, כי אצלנו אני לא חושב שזה קיים. נכון שלא פעם יש חיכוכים בנוגע למנהגים, אבל בדיוק בשביל זה יש גבאים שמגיעים לפשרה מה עושים במקרה כזה ומה עושים במקרה אחר.
שאלה לי אליך מרדכיאנונימי (2)
הרב אליהו,הרב משאש,הרב מניטו,הרב גץ,הרב עוזיאל ועוד רבים אחרים מנוגדים לתפיסת הרב קוק?! (התשובה היא לא) מדוע הציונות הדתית לא יודעת להכיל אותם?? באיזה ישיבה יש שיעורים מאוצר המכתבים או מכמני עוזיאל?! (שמדברים על השקפה ציונית דתית) אני מקווה שהמסקנה ברורה..
לא.מרדכי
בס"ד

אבל אי אפשר להתעלם מכך שהרב קוק מאז ולתמיד יתפס כרבה של הציונות הדתית. לא כי אחרים ח"ו פחות טובים אלא כי הרב קוק הוא מנהיג הציבור. הרב אליהו, הרב גץ וכו' אם כל גדולתם וחשיבותם לא נחשבים לכאלו.
באיזה ישיבה יש שיעורים בכתבי הרב ריינס?אדם כל שהוא


אין אבל לפחות הוא עולה על שולחן השיעוריםאנונימי (2)
לא הרבה..אדם כל שהוא

נראה לי הרבה פחות ממה שהרב אליהו והרב שלום משאש עולים על שלחן השיעורים בהלכה.

הרב מניטו לא מאוד מוכר, אבל יש לו תלמידים שינקו מתורתו, ומשפיעים מאוד בציונות הדתית.

 

אבל נראה לי שבכל מקרה, צריך להבין שאנשים שלומדים שפת אמת, או רבי נחמן, לא לומדים את דבריהם כי הם היו אשכנזים, אלא כי הם מרגישים חיבור לתכנים, ורואים בהם חשיבות.

אנשים לא מנסים להפלות את כתבי הרבנים הספרדים.

ספרים שאנשים פחות לומדים אותם זה או בגלל שהם פחות מתחברים אליהם, או שהתכנים שלהם פחות נראים להם חשובים, או שהם לא מכירים אותם [מכל מיני סיבות], ולכן לא יודעים מה הם יכולים למצוא שם.

אם אתה חושב שבגלל חוסר היכרות עם ספרי רבני עדות מזרח, אנשים לא יודעים שיש שם תכנים שיכולים לתרום להם, אז תשקיע בלהסביר לאנשים מה יש להם לחפש בכתבי הרב עוזיאל, למשל, ומה התרומה המיוחדת שהוא יכול לתרום עליהם על גבי הספרים שהם כבר לומדים.

תעיין במכמני עוזיאל ותביןאנונימי (2)
שאין הבדל בין גישתו לגישת הרב קוק למשל..
נראה לי שאתה לא מבין את הנקודה שאני מדבר עליה...אדם כל שהוא

זה לא הנקודה שתסביר למה הוא שייך בדיוק לציונות הדתית.

אנשים לא פוסלים את הספר הזה, הם פשוט לא לומדים אותו. 

כתבת שאין הבדל בין גישתו לגישת הרב קוק, למה זה נימוק ללמוד את הספר? 

יאמר הקורא, את גישת הרב קוק אני כבר לומד מספרי הרב קוק, מה בדיוק הספר הזה אמור להוסיף לי?

 

בשרשור היכרות פה, הייתה שאלה "ספר אהוב+נימוק", אתן פה דוגמאות לדברים שאנשים כתבו, ויכולים לעודד אנשים ללמוד ספר מסויים.

 

"ספר אהוב: אם הבנים שמחה. ספר שנלמד אצלנו מידי בוקר בשביל להבין מה אנחנו מחפשים פה ועל הקשר בין התורה לארץ ישראל. "

"ספר אהוב + נימוק: מנוחת אהבה. הבהירות, החתירה לאמת, המסקנות הברורות, הענווה, האישיות. "

"פניני הלכה מאפשר הגעה מהירה להלכה למעשה"

הנקודה שהוא הרבה יותר מובן מהרב קוקאנונימי (2)
והוא מתייחס לאירועים שלא היו בימי הרב קוק כמו הקמת המדינה השואה מלחמת השחרור וכדו'
אולי בגלל זה לא לומדי אותוגעזלאן

המטרה העיקרית הלימוד תורה היא התוכן ולכן אם יש 2 ספרי אותו דבר אז לומדים אחד ולא מעניין אף אחד אם הוא אשכנזי או ספרדי

כמה ספרים אפשר ללמודגעזלאן

הרב קוק לומדים בגלל שהוא משהו כמו החזון איש לליטאים, אפשר ללמוד אותם (בכל ישיבה תמצא מישהו שלומד הרב אליהו) אבל בסופו של דבר רב הזמן בישיבה מוקדש ללימוד גמרא (שם אין אשכנזים וספרדים) 

אצל חרדים רק זה מה שיש. אין מעורב.ההוא גברא

והאשכנזים לא מקבלים ספרדים והספרדים לא מקבלים אשכנזים.

לא מדוייק.אדם כל שהוא

יש ישיבות אשכנזיות ויש ישיבות ספרדיות.

יש ספרדים בישיבות ליטאיות, [חפש כאן, וכאן ותמצא], אבל יכול להיות שיותר קשה להם להתקבל, לפחות בחלק מהישיבות.

לא יודע לגבי האם יש אשכנזים בישיבות ספרדיות, אבל אני מניח שהישיבות לא יתנגדו לקבל תלמיד אשכנזי מתאים.

יש גם לפחות ישיבה חרדית אחרת חצי-חצי - קול יעקב של הרב יהודה עדס.

 

בערךנער גבעות מצויאחרונה

אני יודע שבאופן כללי זה תלוי בראש הישיבה או במקימה. אצלנו שווים והתפילה ע"פ החזן (גם תימני, כולל ההגייה).

נראה לי, שאם יש ישיבה "ספרדית" (כמו שיש ישיבה "אשכנזית"), זה אולי רק בתפילות, סדר יום והלכה. ב"ה, ברוב הישיבות הולכים מצויין, כן ירבו!!!!!!!!!

איך משפיעה גזירת הגיוס על הישיבות הסרוגות?גבר יהודי

בחורי הישיבות הגבוהות שעד עכשיו היתה להם דחיית שירות - מה קורה איתם?

בחורי ישיבות ההסדר שעד עכשיו היה להם קיצור שירות ודחייה חלקית - מה קורה איתם?

 

הם כולם מתגייסים "כמו ילדים טובים"?

אין השפעהברגוע

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

שואל מתוך חוסר ידיעה:גבר יהודי

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בישיבות גבוהות רק דוחים את השירות, לא מקבלים פטורברגוע
גם בישיבות חרדיות לא מקבלים פטורגבר יהודי

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

גם בישיבות גבוהות (דת"ל)ל המשוגע היחידי
עבר עריכה על ידי ל המשוגע היחידי בתאריך ט"ז בסיוון תשפ"ו 20:42

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

המצאה יפה, אך שיקריתנקדימון
מחילה, ככה זה איפה שאני לומדל המשוגע היחידי

אני לא באמת מבין בחוקים...

הוא צודק, ככה זה בשנים האחרונותברגוע
לא הבנתיל המשוגע היחידי

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

פעם נתנו, בשנים האחרונות כבר לא כ"כברגוע
"גזירת" הגיוס היא על רק על הטיפשיםנקדימון
הטהרנים שלא מסדירים את מעמדם. מי שמסדיר את מעמדו ומבצע דחיית שירות כראוי, ממשיך כמו שהמשיך עד היום.
האם הצבא מאפשר לעשות דחיית שירות?גבר יהודי

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

כןנקדימון

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

אתה בטוח?גב'
הצבא ידחה את השירות למרות שאנחנו במצב מלחמה?
כן, כי זה עוד מסלול בין מסלולי הדח"שנקדימון
כשהקדימו גיוס להסדרניקים זה בגלל שהם כבר חוילו, כלומר היו בשל"ת בפועל.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

תודהגב'
בתחילת המלחמה גייסו גם מדח"שמרגול

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

למיטב זכרוני זה היה בתיאוםנקדימון

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

זו היתה הצבת עובדהמרגול

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר


המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות


אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…


יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

זה לא מדויק שהציבו עובדהנקדימון
אמנם ההידברות הגיעה לבסוף גם לבגצ, אבל היא הסתיימה בהסכמות. כמו שמצופה משני צדדים בוגרים.
לא ידעתי שהגיע לבג"צ. הכוונה שזו לא היתה בקשהמרגול

אלא הוראה


אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.


כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.


רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

זה לא נכוןרקאני

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

לא, זה שקרנקדימון

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.


אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

זה לא נכוןרקאני

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מגעיל זה מי שקורא לחיילים "נאצים",נקדימון

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

 

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

לא סותררקאני
מתייחס למשפטך הראשון, זה היה נכון עד השנה האחרונהמתוך סקרנות

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

 

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

 

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

 

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט



מצ"ב גם תקציר ai שהועלה לרוטר:

 

אני עדיין רואה קבוצות באות לדח"שנקדימון

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.


אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אתה לא באירוע, במחילה מכבודךמתוך סקרנות

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

 

אבל לקרוא אני עדיין יודענקדימון
הצו האמור, אם תחפש בפסק הגין המקורי, מדבר אך ורק על כך שגם לאחר תום תקופת הקריאה לשירות לא תתבצע הפחתה, כלומר לאחר שאדם יפסיק לבצע דחיות שירות אז הוא יחוייב בגיוס מלא.

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

שוב, זה לא נכוןרקאני

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

אני לא יודעת מה כתוברקאני

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הליטאים לא ממשיכים כרגילoo

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג


הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית


לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אני חושב שאתה טועהנקדימון
עיין פה אבל לקרוא אני עדיין יודע - בני הישיבות

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

בא נראהooאחרונה
הנה הסבר על אי יכולת דחית שירות של חרדים

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל


והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר


מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

ישיבות הסדר נשארות כרגיל, אבל בכוננותמרגול

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)


ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.


חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.


כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.


מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

ישיבת מעלותגיימס פוטר

רציתי לדעת אם זה נכון שיש לישיבת מעלות שם  שהחברה שם בגדול נחשבים "חננות" כאלה.

בכללי, סטיגמות על ישיבות הן לרוב נכונות או לא? 

אממ סטיגמה מעניינתפצל"פאחרונה

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים


בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

לגבי הצבאאורות ופיצוצים

האם יש אפשרות להגיע למחלקות/פלוגות עם ביינישים לאצדרך מסלול ההסדר אלר דרך הבקו"ם

 

תודה לכל העונים

קודם כל - אין פלוגות שלמות של בינישי"ם, רק מחלקותהסטוריאחרונה
לקח כואב ממלחמת של"ג.

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

הגבלת המערכתשמחה :)

היי

מי ששלח לי הודעות בפרטי , המערכת הגבילה את כמות ההודעות אז מחילה שלא עונה ותודה לכולם!

אגב, מחפשת בחור שבא מרקע דתי לאומי והתחזק לכיוון החרדי. אם יש רעיונות היכן לחפש ממש אשמח 

 

במקרה ראיתי את ההודעהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

תלמוד תורה מורשה ירושליםישתבח המלך
אני רוצה לרשום את אחיין שלי לתלמוד תורה ואשמח לשמוע עליו מבחינת איזה מקצועות ליבה לומדים בו ומה המערכת שעות שלהם בשבוע ?עד איזה שעות לומדים בכל יום?ואם לומדים גם ימי שישי?ואיך זה הולך השעות לימוד בכיתות א,ב,ג והלאה?
תלמוד תורה מורשה בירושליםישתבח המלך
שעות הסיום משתנות מיום ליוםמתואמתאחרונה
אנגלית לא לומדים שם.


רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

הגיוס הקרוב לבני ישיבות גבוהותעוזר ישראל

שלום!
מישהו אולי יודע אם התפרסמו יעדי הגיוס למחזור הקרוב של הישיבות הגבוהות (לא הסדר)?
ניסיתי לברר דרך הישיבה שלי ולא ידוע להגיד לי, ובאיגוד אין מענה...
כבר בסוף ינואר והגיוס לכאורה במרץ...
תודה רבה!
 

ישיבת כרמיאלוולטרון
מישהו יכול לתת לי פרטים על ישיבת כרמיאל, ישיבה גדולה
ישיבת הסדר בסגנון מכינהSnoopy821

הי

 

מחפש לבן שלי ישיבת הסדר בסגנון קרוב יותר למכינה, פחות לימודי גמרא ושילוב של הכנה פיזית.

 

תודה

לא עולה לי מקום כזהפתית שלג

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

 

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

יש בברוכין "ישיבה קדם צבאית"ברגוע

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

עד כמה שידוע לי זה בדיוק להפךהסטורי
(גם לא מכיר מבפנים) מבחינת המסלול זה מכינה, מבחינת התוכן - ישיבה.
מנסה להבין מה בדיוק ולמההסטורי

ומה הוא רוצה?


אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)


כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

תגובהSnoopy821

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

ומה הוא מעדיף?הסטורי

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

 

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

 

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

 

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

 

תגובהSnoopy821

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

אז כדאי שיתייעץ עם הר"מ הנוכחי שלוהסטורי
בד"כ יש להם מושג.


ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.


אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

ממה שאני מכיר0IQ4U

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש בדבריך לא מעט אי דיוקים ואולי אפילו הוצאת שם רעהסטורי

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.


(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

מה שתגיד .0IQ4Uאחרונה

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

אולי יעניין אותך