לידות בית היא המדיניות שם. נראה לי שנתונים ממדינות כאלה יהיו אובייקטיבים ויספקו תמונה אמיתית.

את צודקת, קשה מאוד לקבל מושג אמיתי כשהגורמים נגועים באינטרסים אישיים.

הדחופה כמו מד"א, יותר זמינים ויותר ערוכים לתת מענה מהיר מאשר בארץ.

אני מניחה שאת לא נמנעת לסוע ברכב בגלל תאונות דרכים, נכון? למה? כי סטטיסטית הסיכון להיפגע הוא לא גדול.

אנחנו עושים השתדלות, נוסעים לפי החוקים, חוגרים וכו' וזוכרים שרוב הסיכויים שאנחנו נחזור הביתה בשלום אי"ה.

אז מה? 

בודקים, מה בריא יותר בכל לידה לגופה, אישה שתחוש בטוחה יותר במהלך הלידה מגבירה את הסיכויים ללידה טובה יותר ובריאה יותר לה ולתינוק. אז אישה אחת תרגיש בטוחה יותר בחדר לידה והשניה בבית. מה בריא יותר? כל אישה לפי העניין.

סטטיסטית בלידה ראשונה הסיכונים בלידת בית לעומת בית חולים הם זהים. בלידה שניה ומעלה בטוח יותר ללדת בבית. (כמובן בהנחה שההריון תקין והלידה היא לפי הפרוטוקולים)

לגבי התינוק- בלידת בית יש מעקב צמוד של המיילדת, היא בודקת בתדירות קבועה את הדופק של התינוק ויכולה לזהות אם חלילה יש בעיה בשלב הרבה יותר מוקדם בזכות הליווי הצמוד, לעומת בבית חולים שמיילדת אחת יכולה להיות על 3 יולדות במקביל ואמינותו של המוניטור ידועה כבעיתית. 

בהנחה שיש בעיה המיילדת בבית תוכל להורות על פינוי ובמקביל לדווח לבית החולים הקרוב שהיא מפנה יולדת וכך יערכו מראש לטיפול מתאים. 

מה היה קורה אם זה היה בבית חולים- סביר שהיה לוקח יותר זמן לזהות וברגע שמזהים שיש בעיה גם אם היא אקוטית ודורשת ניתוח קיסרי במצב החירומי- לוקח חצי שעה מרגע החזרה על ניתוח עד לפתיחת הבטן- שזה בדיוק הסיבה שלא יולדים במרחק שעולה על חצי שעה מבית החולים. 

צריך גם להבין שבד"כ לוקח זמן ללידה להסתבך ואפשר לראות הדרגתיות בזה, בד"כ לא בבום מלידה שלווה ורגועה יש צורך להוציא את התינוק אלא יש כל מיני סימנים מקדימים.

בד"כ גם במקרה של פינוי מלידת בית לבית חולים הלידה ממשיכה בבית החולים בצורה תקינה ואחוז לידות הבית שמסתיימות בקיסרי נמוך משמעותי מאחוז לידות בית החולים של נשים בסיכון נמוך (שהיו יוכלות ללדת בבית) שנגמרות בקיסרי.

מציעה לך לחפש את המחקר של שיפטן ולקרוא את הנתונים מול עיניך.

הוא דיבר בעיקר על סיבוכים ליילוד, לדוג' מצוקה נשימתית לאחר הלידה. במצב של ירידת מים מקונאילים בסוף הלידה, כבר אי אפשר להספיק להתפנות בזמן... וכד'

הסיכונים שדיבר עליהם הם בעיקר ליילוד ולא לאם...

לגבי המצב האמהי אני מרגישה בטוחה. אני תוהה לגבי הסיכון לתינוק... האם זה שווה את זה.

בינתיים במחקרים שראיתי לא קראתי משהו שעודד אותי...

זה ניתוח של תוצאות לידות בית בישראל במשך כמה שנים כאן

שימי לב לטבלה שמדברת על סיבות להעברה שקשורות לילוד.

קראת מחקר אמריקאי? כי בארצות הברית המצב שונה לחלוטין מאצלנו, אישה יכולה להיות במרחק 5 שעות מבית חולים אז היא יולדת בבית בלי קשר למצב ההריון ובוודאי שאין זמן לפנות אם יש בעיה, כן? זה ממש לא המצב בישראל.

ובכל שנה מתפרסמים הנתונים על לידות בית של אותה שנה, המיילדות חייבות לדווח למשרד הבריאות על כל הלידות שהיו בהן וד"ר שיפטן מנתח את הנתונים. 

שמשווה את התוצאות של ילודים שנולדו בבית, לילודים שנולדו בבי"ח. 

לא הצלחתי להבין מהמאמר מה המצב בבי"ח יחסית ללידות בית, הרי ברור שגם בבי"ח יש סיבוכים ומוות ח"ו... 

אבל אני אישית אף פעם לא הרגשתי שמישהו רוצה להתערב לי בלידה ולעשות אותה לא טבעית. 

מה שכן קצת מפריע לי בבית חולים - שפשוט מאוד עמוס ובאמת צוות לא יכול לשים לב ולהיות עם יולדת למרות שהם משתדלים

מצד שני מישהי פעם תיארה לידה עם רופא פרטי אחרי קיסרי. וגם שם היא בעצם הייתה עם דולה וזהו בלעדיו ובפתיחה 9 לקחו אותה בבית חולים באוטו! אני אישית בפתיחה כזאת הייתי מזמינה אמבולנס ולא יוצאת החוצה. הרי בשלב כזה לידה באמת יכולה להתרחש כל רגע ואצל אותה אישה היו יכולים להיות כל הסיבוכים שבעולם. אז מה אפשר לעשות באוטו באמצע הדרך. ועוד מכירה מישהי שלקחה רופא פרטי, שילמה לו 12000 שקל ובסוף היה לה קיסרי. אז אפשר לעבור אותו דבר בחינם. למה לשלם?

ואני לא חושבת שלרופא ספציפי או אחות ספציפית יש אינטרס שעוד יולדת תבוא אליהם -גם ככה מאוד מאוד עמוס. 

אולי לבית חולים בכללי זה כדאי אבל נראה לי שגם ככה לא עומדים בעומס. מה שכן שאם הם יודעים שאחרי זה צריך לטפל בסיבוכים אז זה כן אמור להפריע להם.

ואני לא חושבת שלידות בית מאיימות כלכלית על בתי חולים. כי חלק ניכר מנשים לא יכולות ללדת בבית מכל מיני סיבות- בריאותיות, כלכליות, מרחק מבית חולים, ובכלל אין כל כך הרבה מיילדות בית.  

אבל מותר גם להודות שהיא טעתה. במצבים כאלה כל דקה קובעת.

גם לחברה שלי היה סיבוך מאוד מאוד נדיר - ילד לא נשם. אז טיפלו בו מהר. ובעיקרון הוא ילד רגיל היום עם בעיית שמיעה באוזן אחת .

 ואם לדבר על עצמי - אף פעם ברוך ה' לא נזקקנו לשום דבר מיוחד בלידה - לא אני ולא ילדים. ובדיעבד יכולתי אותו דבר ללדת גם בבית. רק לא מבינה בשביל מה. כדי לטרטר תינוק חדש מבית למרפאה ביומיים הראשונים? 

אם היינו במאה 17 או אפילו ברוסיה עוד יכולתי להבין

בלי לדעת במדויק מה הייתה בעיה אי-אפשר לקבוע שתוצאה שווה. חוץ מניצל יש גם באיזה מצב הוא ניצל.

מלחיץ או לא, פחות נוח או לא - זה לא משנה. ילדים בכללי זה מלחיץ ולידה בכללי זה כואב. ולא צריך לחשוב ששינוי קל בתאורה יהפוך לידה לחוויה, והורות לקלה.

עד לשורה האחרונה

כי שינוי בתאורה ובתנאים יכול לשנות את הלחץ של האישה ואת כמות ההורמונים שמשתחררת ומכאן גם את משך הלידה וההתקדמות שלה.

אז זה לא משהו שיש לזלזל בו.

הסתבכויות שהייתי חייבת רופא  ילדים זמין וחדר ניתוח קרוב.  לא יודעת מה לייעץ אבל יש הרבה התפתחויות שלא יודעים מראש. אפשר ללדת טבעי גם בבי"ח שמאפשר. אני את הסיכון לא הייתי לוקחת

לא ידעתי על בעיות

למשל אחרי לידה פעמיים היה לי שילייה שלא יצאה שליה. באחת מהן הגעתי לחדר ניתוח להרדמה מליאה והוצאת שאריות. ממש לא ידוע לפני

בשתי לידות היה ירידות בדופק אצל עובר שהתפתח במהלך הלידה. חבל טבור כרוך. מפחיד וגרמו לי ללדת מהר

לידה אחרת זווית לא נכונה של הראש שלא יכול לעבור. 

ויש לציין שחלקן היו לידות טבעיות לגמרי והסתבכו...

אני מעדיפה להגיע בראש שקט (?!) לבי"ח

בבית חולים יש יותר סיכון למשל לשיליה לא שלמה (בגלל אפידורל, פיטוצין, מניפולציות על חבל הטבור במקום לחכות שהשיליה תצא) שזה דברים שכשאישה באה ללדת בבית חולים היא לא תמיד שמה לב כמה פרטים שונים בהתנהלות בבית ובבית חולים. בית חולים יכול לקחת את הצ'אנס ולתת טיפה פיטוצין כדי לקדם לידה ובבית פשוט לא עושים את זה, כי בבית החולים הם מקסימום יכבו את השריפה שהם יצרו ובבית יקחו בסבלנות לקצב הטבעי של הלידה. 

ובכל זאת זה כן יכול לקרות בבית ולכן המיילדת מצוידת בזריקות פיטוצין כדי להתגבר על דימום חריג ומפנה במיידי אם השיליה לא שלמה וחדר ניתוח מחכה ליולדת- שוב, במיוחד בשעות שאחרי הלידה בבית המעקב אחרי הדימום הוא צמוד ובבית החולים ממש לא צמוד ולכן בבית מרוויחים זמן של גילוי מוקדם. 

וברגע שיש היסטוריה בעייתית אז לא בהכרח מותר לאישה ללדת בבית. 

ירידות דופק- שוב, מיילדת עוקבת בבית אחרי הדופק ומפנה במידת הצורך. 
וכן בדיוק כמו בשיליה לפעמים ירידות הדופק הן בגלל ההגבלה בתנועה, הפיטוצין וכדו'.

דווקא הייתה בלידה טבעית לגמרי ומהירה. רק אח"כ... די זירזו אותי לחדר ניתוח. מעדיפה להיות קרוב

אבל יש צדק גם שבלידות עם אפידוראל יש יותר סיכונים. על גופי ראיתי

בכל מקרה  ההמלצה לא גורפת ללדת בבית וחשוב לדעת זאת

וכן, ראיתי במו עיני מיילדות שמושכות בעדינות את השיליה כדי שתצא- הן יודעות מה הן עושות ובד"כ זה בסדר אבל לא תמיד... בבית זה לא קורה, מיילדת בבית לא עושה את זה.

ואני מניחה שרוב היולדות לא מודעות בשלב הזה האם הן הוציאו את השיליה עצמונית או האם המיילדת עזרה להן. 

וכן פיטוצין- בטוח קיבלת לאחר הלידה- את יודעת מתי בדיוק קיבלת? לפני או אחרי יציאת השיליה? 

אבל בהחלט, שוב אדגיש זה יכול לקרות גם בבית אבל בסבירות נמוכה בהרבה ואם עומדים בכללים בע"ה מגיעים בזמן לניתוח. 

ההמלצה היא כל מקרה לגופו, בוודאי שמי שניחוח בית החולים מרגיע אותה טוב שתלד בבית החולים  

ב"ה פיטוצין במקרים האלה מציל חיים במיידי. 

ב"ה התקדמנו בחיים, יש מחקרים ומערך רפואה מתקדם שמאפשר לידות טבעיות בטוחות בבית

הלידה בבית מצילה חיים כפשוטו.

נו, באמת. אם את מהצד של הרפואה למה את לא מקשיבה להמלצות ארגון הבריאות העולמי?

אבל הי, למה לא לכתוב סיסמאות בלי להסביר ולנמק אם אפשר? 

מבחינת סיכונים לעובר, האם גם לידה בבית החולים בחדר לידה טבעית, היא יותר מסוכנת מאשר לידת בית?

ואדגיש,

לא אוהבת את שיח הסכנות,

בגדול כל אופציה כזאת כשהיא נבחרת בצורה מושכלת ועל פי הכללים שנקבעו בכובד ראש היא בטוחה דיה והעיקר שהאשה ננמצאת במקום שהיא בטוחה בו

ראיתי את התגובות, וכולן מתייחסות רק לבריאות הילוד.

ובכן, כאיש מד"א ותיק ילדתי לא מעט לידות בית ואמבולנס, כולל לידות תאומים, הכלל המנחה אותנו, אינו טובת הילוד(שעדין לא בא לעולם...)אלא בראש ובראשונה שלום האם!

אכן, בחלק לא מבוטל מהלידות שביצעתי, היולדות קמו לאחר הלידה והרגישו מצוין, עד שלעתים באמת הליך הפינוי לבית החולים נראה מיותר..

אולם בחלק מהמקרים, היה איבוד דם מסיבי, עד כדי הלם, כמובן שבמקרים מעין אלו, דרוש צוות נרחב יותר ליילד תוך כדי טפול באם, פתיחת וריד, מתן נוזלים (שאינם תחליף לדם..).

זה השיקול מהצד המטפל שלי.

שיהיה בשעה טובה ובידים מלאות.

למקרה שהעסק לא הולך כרגיל?

אני לא יודע איפה הגברת גרה, אבל יש מקומות שעד שיגיע צוות מד"א יקח חצי שעה.

לפי פרוטוקול משרד הבריאות חייב איש צוות אחד- רופא או מיילדת (עברו הכשרה מיוחדת וכו' לא כל מיילדת יכולה) 

וכמו שפירטתי למעלה ללידה בד"כ לוקח זמן להידרדר חלילה ובמקרה הצורך אפשר לפנות לפי שנהיה אקוטי או להזמין מד"א שיהיו בכוננות. 

המיילדת מגיעה עם ציוד מלא להנשמה גם לאמא וגם ליילוד ועוברת רענונים באופן שוטף לגבי החייאות יותר ממילדות בחדר לידה.

אתכם זה אולי פחות מעניין, אותי כאמו של התינוק הזה זה מעניין לא פחות ואולי יותר!

לפי הנסיון שלי, מיילדת טובה, תדע איך לא לגרום לירידת דופק העובר ולברדיקרדיה, (מצוי אצל לא מנוסות כשתהליך הלידה מתארך), אם התנוק אכן ברדיקרדי,גם כאן תלוי מאוד בנסיון של המיילדת ובקור הרוח שלה, בדר"כ לאחר טיפול מקצועי נכון, הילודים מתאוששים מהר.

אני לא יודע לגבי מתן אנדרנלין, לדעתי זה לא בסמכות מיילדת.

שווה להוסיף עוד כסף לרופא ילדים שיעמוד בחדר למקרה חרום...חוץ מהמילדת כמובן

השאלה אם במקרה חירום מספיק רק הרופא ילדים או צריך מיכשור בית חולים

אז ככה:

ב"ה יש לי ארבעה ילדים מקסימים שכולם נולדו בבי"ח. ב3 לידות קיבלתי אפידורל לקראת סוף הלידה, והיה בסדר גמור, למרות שעות ארוכות של צירים בלי תומכת או דולה. בלידה אחת שוכנעתי לקבל טשטוש והיה נורא.

אבל ככלל אני לא מהמשוגעות ללידה טבעית בודקא, ולכן ללדת בחדר לידה טבעי לא יהיה הפתרון עבורי.

לצערי לאחר הלידה האחרונה נזקקתי לרופאים בשל בעיית פיריון שהתעוררה אצלי  ... (הלידה האחרונה היתה מזמן מאד) מה שגרם לי לסלידה גדולה וחזקה מכל הממסד והמערכת הרפואית.

ב"ה עברתי תהליכים שונים עם עצמי, כיום אני במקום בוטח יותר בה' יתברך ובגופי.

אני יודעת שמבחינה נפשית יהיה לי הכי טוב ללדת בבית, במקום הבטוח שלי, כשאני מרגישה עטופה במיילדת (ודולה, היא באה עם דולה בתשלום נמוך) שבחרתי, כשאני מכירה אותה והיא אותי,  כשהחיים נמשכים ולא נקטעים במעברים לבי"ח וחזרה. בפרט שרק מראה בי"ח עושה לי רע. גם ההיקשרות לתינוק נראית לי הרבה יותר טבעית ושלמה כשהתינוק 'נכנס' לחיים בלי אנשים זרים, אלא ישר לחיק משפחתו האוהבת.

בקיצור, חלום גדול שלי.

כמובן שאני מתכוונת ללכת לפי הנהלים בע"ה. לא אקח סיכונים כמו לידת עכוז (כרגע העובר עכוז..) ואקח מיילדת מוסמכת לעניין, המרחק שלי מבי"ח לא עולה על 7 דק' נסיעה (בהתחשב בפקקים. מרחק אוירי פחות)

אגב, שוב, אני לא באה (כמו תחיה למשל ) 'מהקומונה הטבעונית' (בהומור כמובן) אני העוף המוזר הראשון כאן בכל האזור והמשפחה.. ברור לי שלא אקבל תמיכה מהמשפחה. בעלי דוקא מוכן לכל רצון שלי.

אלא שהרופא הזה (לא שציפיתי למשהו אחר! ובכל זאת) הצליח לערער לי את הביטחון בעצמי וביכולת שלי להחליט.

אני גם לא טיפוס שלא לוקח סיכונים. אם אני מכירה את הילד שלי למשל, אני אתנהג איתו לפי ההרגשה שלי, למרות שיתכן שיש הוראה גורפת אחרת.

תחיה, אם אפשר לפנות אלייך באישי, אשמח.

תודה לכולם!

אני לא באה מקומונה טבעונית ואף אחת אצלנו במשפחה לא ילדה בבית ורוב הסביבה לי לא ממש תמכה אם לא התנגדה נמרצות

לכן אני רוצה לחזק מי שמתלבטת פה, כי הייתי שם, זו לא החלטה קלה ולא באה מאיזה מקום רומנטי לאף אחת  

את מוזמנת לאישי בשמחה!

אני ילדתי בבי"ח לידה רגילה ומהירה ב"ה,ובחדר לידה התלבטו האם הדימום שלי לאחר הלידה הוא נורמלי 

ואז החליטו שהוא גבולי והעבירו אותי למחלקה כשעתיים בערך אחר הלידה,ולמזלי הגדול הייתי בס"ד בהדסה עין כרם שהם מאוד מאוד זהירים ורציניים,ובאמת פעם ב2 דקות על השעון אחות נכנסה אלי ובדקה שאני בסדר,ואכן אחרי כמה דק' פתאום הרגשתי רע מאוד היה לי ציר חזק ופרץ לי זרם דם מטורף...וחסדי ה' המאוד גדולים שהייתי בבי"ח וישר עצרו את הדימום בעזרת צוות מתוגבר,ולמרות המהירות של הטיפול שלא דיממתי מעבר לכמה דק' עדיין איבדתי כמות גדולה של דם,ואם חלילה הייתי בבית(אפילו שאני גרה בקרבת בי"ח)לא ברור מה היה קורה...אז מנסיון לא שווה אפילו סיכון פיצפון לא על חיי האם ולא על חיי התינוק!!!-"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"-זה הלכה מעל לכל דמיון ותחושה!

תמיד כשאני שומעת נשים מדברות על לידות בית אני אומרת בליבי וואו הם פשוט לא יודעות ששום תחושת ביתיות לא שווה אחוז סיכון אחד של חיים....

רק בריאות שמחה ונחת!

הריון ולידה בריא ושמח!!!!

ככה תרגישי יותר רגועה ובידיים טובות.

לדעתי ממש לא שווה את הסיכון.

נשמע מדהים. עדיין לא בדקתי מבחינה בטיחותית וכו' אבל חושבת שמתישהו אלך על זה.

מה עם ללדת בקליניקה טבעית שאינה בי''ח? יש כאלה מקומות.

לאחר טיפול? האם יש הבדל בתוצאות בין אלה שהסתבכו בבי"ח לאלה שבבית.. ולא מצאתי עדיין מחקר משווה על זה.

אם חס ושלום קורה כזה דבר באיזה מקום יהיה יותר זמין לטפל? בבי"ח או בבית?

למי יש יותר ניסיון בכאלו מקרים?

איפה יש יותר מכשירים? וצוות?

נשמע שבאחוז סיכון עדיף להיות קרוב כה שיותר.

אצלי לפחות כן הייתי בהשגחה של מיילדת. נכון לא הייתה כל הזמן. אך נכנסה וגם בעלי בדר"כ נמצא קרוב להזעיק

קראתי את השירשור וחשבתי עליך...

רציתי רק לומר,

שלדעתי ובהרגשתי ההחלטות האלו ללדת בבית חולים או בבית, נובעות אצל רוב הנשים יותר מהלב ופחות ממחקרים כאלו ואחרים.

אולי אני טועה... אבל קשה לי להאמין שניתן למצוא מחקרים גורפים שממליצים לכאן אן לכאן, שיתנו לך את המענה המוחלט שאת מבקשת

(אולי כן - לא בדקתי, אם את בעניין תבדקי כמובן כמה שנוח לך)

הנקודה היא שלדעתי בסופו של דבר זה עניין של העדפה, של הרגשה.

אם אישה מרגישה נינוחה ושלווה מהרעיון ללדת בבית \ בבי"ח - זה מה שהיא תעשה....

אולי תתמקדי יותר בתחושות ובהכנה שלך, ואם תהיי שלמה עם הבחירה אולי פחות תוטרדי מנתונים יבשים שספק אם ניתן לאשש בודאות...

בכל מקרה - בהצלחה רבה!! אני מבינה מאד את ההתלבטות ואת הרצון ללדת בצורה רגועה כמה שניתן.

יש תינוק שבמהלך הלידה(4) נוצר לחץ על הראש ושהיא נסעה באמבולנס הלחץ רק גדל.. עכשיו הנזק הוא כבר בלתי הפיך.. וממש כואב הלב. לפי מה שהבנתי הם הולכים למונשמים בהרצוג..

הסיכון הזה לא שווה בעיני!! וזה דברים שאי אפשר לצפות.. יש הרבה מרכזים טבעיים ולדעתי עדיף לברר.

מסחרר ומבלבל

כאילו מישהו משחק בנו 

הוא בנה על חופש יותר ארוך

אני בקושי שמתי לב למלחמה הזו

בלי חדשות

אזעקה אחת בבוקר

כשחזרתי מהעבודה לרגע שמתי וויז והדרך היתה פנויה לגמרי

ואז נזכרתי

כן יש מלחמה

הכבישים פנויים

טוב שזה נגמר

כבר ברור שזה לא מועיל לכלום 

זה מטריף אותי

אתמול בלילה

אין לימודים

היום בערב

מחר סבבי כרגיל מה סבבה ומה כרגיל.

יום ככה יום ככה

התנודות החדות האלה

הזיה

אז עכשיו כבר כולם אוהים אותנו ונוסעים לטייל בטהרן?

איף

כבר קרה שבבוקר החזירו פתאום ללימודים.

את כנראה לא היחידה שזה הטריד אותה😉

אבל בסוף אני כן שמחה שחוזרים

עם כמה שזה מבלבל

לא מתאים לי עכשיו מלחמה🙈

סוף סוף משהו חיובי יוצא מזה שלא חזרנו לשגרה משאגת הארי. רצף מילואים מקצת אחרי פורים.

אנחנו ממילא הפוכים, קצת ימינה קצת שמאלה לא משנה הרבה.

לא הרגשתי שום אפס, שום מאה, לא מבינה על מה אתן מדברות חח אנחנו בעננה מתמשכת של בלאגן.

כבר לא מתרגשים מכלום 😄

גם לא הייתי מתרגשת אם היו מקפיצים עכשיו לסבב נוסף.

מעניין מה יכול לקרות שכן יפתיע אותי.

וקצת שמחה שהירי היה גם עלינו ולא רק על הצפון, אולי זה הכי מפחיד אותי שנקבל בשלווה וכמובן מאליו ירי על הצפון.

במובן מסויים היום הזה בבית עם כולם עזר לי להתאפס  דווקא.

גם כשהן חיוביות... (אם כי ברור שאני מעדיפה את הצד החיובי)

אבל בעיקר לא ברור לי - חזרו לשגרה כי נגמרה המלחמה או רק כדי לא "להשבית את המשק" וכו'?

כלומר - אפשר לגמרי להסתובב חופשי בלי חשש או שלא?

אני דווקא שמחה לחזור. היו לי הרבה תכניות לימים האחרונים האלו שנשארו לי לעבוד, וחבל לי להפסיד.
 

אבל לילדים שלי היה ממש קשה ההודעה שפתאום כבר חוזרים (למרות שבבוקר נתתי לכל אחד מהילדים לנחש כמה זמן תהיה המלחמה הזאת, ואחד מהם אכן ניחש שזה יהיה רק יום אחד... הוא באמת קיבל את זה יפה כשהודיעו שחוזרים. אבל האחרים ציפו למשהו ארוך יותר...)

אם אמרתי משהו ונקטעתי אני מצפה שיחזרו ויבקשו לשמוע את ההמשך

ולא! אז או שאני אתעקש להמשיך את מה שהייתי באמצע או שמה שקורה בדרך כלל - אתייאש

ואצלי זה בחיים לא יקרה,  אני מחזיקה בראש כל אחד שרוצה לומר לי משהו

זה מתסכל ומבודד

/ לפרוק קצת

אני חייבת לספר לך משו ואני צריכה שתקשיבי לי?

כשהחברה מתקשרת לספר על עצמה הגיוני שהיא תהיה פחות קשובה למה שיש לך להגיד (במידה וזה המקרה)

או שהוא חלק מהקשיים?...

אם באמת את לא מצליחה לעורר הקשבה אצל הקרובים לך, אז אולי אפשר ללכת לטיפול רגשי - שם ההקשבה מובנית...

בכל אופן, את נשמעת אישה מהממת שכיף להיות חברה שלה! מקווה שהסביבה שלך תלמד להעריך אותך באמת ולתת לך גם את מה שאת צריכה❤️

אבל עשיתי עם זה עבודה פנימית והגעתי לתובנות מעניינות דווקא על עניין ההקשבה בשבילי

ולמה דווקא זה משתקף אליי באופן הזה...

ואני עוד עובדת על זה אבל בהחלט כשהתחלתי להקשיב יותר בצורה הנכונה ולא רק לשמוע כדי להסיק/לתת את העצה הנכונה/לפתור בעיה וכו'

אז משהו השתפר באיך שמקשיבים לי ובשיחות באמת היה שיפור וכן אני מצליחה להחזיק שיחה על עצמי בלי להרגיש שאני לא מעניינת

היא יכולת גבוהה

הגיוני שרוב האנשים פחות מקשיבים

וגם זה תלוי ברמת העניין של האנשים בך

יכולת ההקשבה שלך לא קשורה ליכולת של אחרים

(אני בררנית ביחס לאנשים שאני משתפת אותם

הם צריכים להיות גם עם יכולת תקשורת מספיקות וגם עם רמת עניין במה שאני מספרת)

ובכלל לא גדלתי בבית "מקשיב"

ככה שהתרגלתי לא לשתף.

הייתי הכותל המערבי של כולם.

האמת היה מעניין לשמוע נבכי נפש של אחרים.

אבל כן זה מוכר כשמישהו נמצא בקצה סקאלה הוא מסגל סוג תקשורת מסויים וקשה לעשות את המעבר בצורה טבעית.

אבל זה בהחלט אפשרי, הרמב"ם דיבר על זה.

"דרך האמצע".

אני חושבת שאצלי השינוי היה כשהתחלתי לדבר עם אנשים אחרים, תוך מודעות שאני רוצה שיח משותף ולא רק להיות כותל, לא עם אלא שהכירו אותי כ"מקשיבה הלאומית"

איתם היה יותר קשה לעשות את הסוויצ

כי שני הצדדים התרגלו לדינמיקה מסויימת.

וגם כתיבה עוזרת לסדר את המחשבות, לי זה לפעמים גם עונה על הצורך.

תנסי להתחיל ככששואלים אותך מה נשמע, לענות משפט שהוא מעבר ל"הכל הסדר"

אבל הוא גם לא כבד מדי

למשל: ב"ה סיימתי בעבודה פרוייקט, איזה כיף להיות אחרי.

או ב"ה, עוד מעט סוף שנה, מתכוננים לחופש הגדול.

או הייתי אתמוח באירוע, היה מעולה וכיף אבל אני עייפה טילים.

כשתתרגלי, תראי שפתאום אנשים שואלים עוד שאלה מתוך עניין ולא רק נימוס וככה לאט לאט יוצרים דינמיקה גם של שיתוף ולא רק של הקשבה.

מן הסתם צריל גם למצוא את האנשים שיש להם תגובות תומכות ולא מייבשות.

שבכל דינמיקה יש שני צדדים.

ומאחר ואין לך יכולת לשנות את הצד השני, את כן יכולה להתחיל לשנות את הצד שלך- ופחות להקשיב ויותר לשתף.

לפעמים קל יותר לברוח להקשיב כי לשתף יכול להיות חשוף ומלחיץ. אי אפשר לדעת מה הצד השני יחשוב עלי אחר כך... ואז יותר קל להקשיב מלדבר. וגם לדבר על עצמך יכול לגרום להרגשה של 'אני לא מספיק טובה', כאילו את לא בסדר שאת לוקחת 'זמן במה' מהחברה שאיתה את מדברת.

אז אם זה מדבר אלייך, אלה דברים שאת יכולה לעבוד עליהם מול עצמך- שמותר לך להשמיע את הקול שלך, שאת חשובה מספיק, ושיהיה בסדר גם אם תשתפי.

ובינתיים, ממליצה ממש להיות האוזן הקשבת של עצמך. כמה שזה נשמע מגוחך, ממש לשבת עם מחברת/מחשב ולכתוב את הדו שיח הדמיוני שהיית רוצה שיהיה-

'יואו, אנונימית, מה שלומך היום?'

'האמת שממש קשה לי.'

'אוי, מה קרה אהובה?'

וכו' וכו'.

תכתבי לעצמך את מה שבא לך לשתף אחרים.

זה גם מרגיע קצת את הצורך, וגם יאמן אותך לשתף.

ניסיתי כל מה שכתבתן

אני מדברת על מצבים קיצוניים מאוד שהייתי בהם

ומתקשרים לשאול לדוגמה לשלומי והופ זה עובר לשיחה עליהם..

על מה שהם עוברים ולפעמים זה אפילו לא מתקרב לקשיים שלי ואני מוצאת את

עצמי מקשיבה

אז לצערי התחלתי לסנן מלא מלא

או שיש את המנומסות שכן שואלות לשלומי ואז שופכות על עצמן בלי לעצור

אם מישהי אחרת תתקשר לאותה אישה, היא גם תדבר רק על עצמה?

אם התשובה היא חיובית אז באמת כדאי למצוא חברות אחרות.

אם התשובה שלילית- זה סימן שיש כאן דינמיקה בין שתיכן שיוצרת את הסיטואציה. וזה אומר שאת יכולה לשנות את הצד שלך- וזה ישפיע גם על הצד השני.

(ובין השורות, אני רואה שאת הרבה פעמים משווה בין 'רמות סבל'. כאילו רק מי שיש לו קשיים מרמה מסוימת 'זכאי' שיקשיבו לו. אבל אני בטוחה שתסכימי שכל אחד זכאי להקשבה. וגם את לא צריכה לסבול בשביל שיגיע לך שיקשיבו לך).

זו לא הייתה כוונתי...

התכוונתי שאם כרגע אני לצורך העניין עם בעיה סופר גדולה

את לא יכולה להתקשר כביכול לתמוך בי ובסוף לעבור לסיפור שלך שמה לעשות,הוא כרגע לא העניין כי אתם בבית ואני לא נניח בבית חולים.

בזמן ש-אני- בתוך הבעיה כרגע וזקוקה נואשות לתמיכה....

זה בקטע רפואי,אז תנסי להבין את הראש אם את קצת מכירה או שמעת

זה באמת נשמע ממש ממש קשה.

אני תוהה אם יש לך יכולת לעצור את השטף ולהגיד 'טבל ממש רציתי לספר לך משהו'.

קצת לקחת מקום בכוח. כי לפעמים צריך.

ואולי באמת אנשים מקבלים ממך שדר שאצלך הכל בסדר (או שאת חזקה ומתמודדת אפילו שאת במצב נוראי).

האמת שזה היה נשאיר בי טעם מריר של אכזבה.

מניחה שגם אותך זה מאוד אכזב.

אני יכולה לספר לך שמכרה טובה שלי איבדה את בנה הקטן. אין יום שאני לא חושבת עליה. באמת.

וכשהיא באה לפה לפעמים, אני בעיקר מדברת על שטויות שקרו לי.

כי הבנתי שלשאול מה שלומך זה רק יטריף אותה עוד יותר.

והבנתי שאולי הכי כדאי לשדר קלילות, כדי שהיא לא תרגיש שבמחיצתה כולם נעשים כבדים.

לפעמים אנשים מדברים על עצמם דווקא בגלל שהם לא רוצים שהזולת ירגיש לא בנוח עם עצמו.

אבל אם הזולת פותח בנושא מסוים, בוודאי שיש ציפייה להתעניינות.

התעניינות זה שדר כל כך בסיסי של אכפת לי ממך. מה שאתה אומר חשוב לי..

אם אין התעניינות כזאת, באמת התחושה היא שאני אוויר כלפי השני...

גם במצבים הכי מאתגרים שלי אני משדרת אופטימיות וטוב

ואולי זה מה שגורם לכך שאני פשוט מקשיבה בסוף.... גם אם

אין ביכולתיי

עגלות מעולות במחיר יחסית זול

לדעתי אפשר למצוא דברים מעולים ביד 2, אם את הולכת לראות את העגלה בעצמך לפני שקונים לוודא שהיא מצב טוב. אבל לפני זה לבדוק מחירים של עגלות חדשות שלא תמצאי את עצמך משלמת מחיר של עגלה חדשה מסוג קצת זול יותר על עגלה יד 2...

קניתי חדשה לפני 7 שנים והחזיקה 4 ילדים נמרצים ביותר

אם היינו שומרים עליה יותר טוב (לא משאירים בחוץ לחסדי הגשם והשמש) יכול להיות שהיתה מחזיקה עוד אחד

מהממת וגדולה יחסית ככה שמתאימה לא רק לתינוק קטנקטן, מאוד נוחה לתפעול

לגבי מה לבדוק, תראי עם עצמך כמה את מתעסקת עם העגלה וכך לבדוק שזה נח

נגיד אם יש מלא מדרגות לעלות אז עגלה יותר קלה

אם יש רכב זה אחרת..

בעיקרון זה משהו שמופיע במפרט הטכני של כל עגלה באתרים.

אינגליזינה-אהבת חיי, ענקית, נעימה לתינוק, עם אופציה של הגבהה של המזרן וזה מעולה לפליטות ולילדי ריפלוקס,

היגוי, עבירות מעולים...

גגון יעיל, סל תחתון ענקקק

יציבה

החיסרון - לקיפול צריך לפרק את האמבטיה (סל שכיבה) מהשלדה, ורק השלדה מתקפלת, והאבטיה לא.

פעם זה היה המצב היחידי, היום יש אמבטיות שמתקפלות... לא התנסתי

השאלה אם היא לא גדולה מדי ותופסת מקום?

אני עברתי 2 ילדים עם ספורטליין, הייתה לי מצוינת, נוחה, יציבה, אמבטיה- לא קטנה מידי ולא גדולה מידי.. מצוינת.. 

החיסרונות- לי אישית היה קשה לכבס אותה (אני יודעת שיש אפשרות, אבל זה ממש דורש לפרק אותה וזה היה לי קשה מידי) , הדגמים הישנים- צריך לפרק את האמבטיה מהשלדה- פחות נוח ממה שקיים היום בשוק- מתקפלות יחד עם האמבטיה.. 

בדיוק הייתי ביום שישי בקניון וראיתי- אמאלה ממש התאהבתי.. אם היה לי תקציב הייתי קונה בלי לחשוב בכלל, 

במיוחד אם עולים במדרגות- שמה את הילד במנשא ואת יכולה עם יד אחת להרים את העגלה וגם את התינוק.. 

אני עם מדרגות והייתי עולה ויורדת 3 פעמים.. פעם אחת מרימה את הילד, פעם שניה את האמבטיה, ופעם שלישית את השלדה. הייתי נקרעת! 

במחיר מצוין (3,700 ראיתי בשילב ) נוחה ופרקטית 

אומרים שסייבקס קלילה- אבל היא יקרה, מעל 6,000 ש"ח 

בהצלחה! 

אבל לא יודעת אם יש לה יתרון משמעותי על ספורטליין, והמחיר כן יקר משמעותית.

היא גם מאד עדינה.

אם את הולכת לרף הגבוה של המחירים אני ממליצה יותר על בוגבו שידועות כעמידות ויש להן דגמים קלילים.

אם לא אז ספורטליין זה מעולה.  

למשל אם את או בעלך גבוהים אז כדאי לחפש עגלה יחסית גבוהה כדי שיהיה לכם נוח

האם תצטרכו להעלות במדרגות או לא (אפ כן אז כדאי גלגלים אחוריים יחסית גדולים, יותר נוח להעלות ככה)

האם יש רכב, ואם כן מה גודל הבגאז'

מגבלת מחיר (גם ביד2 עגלות של מותגים "נחשבים" יעלו יותר מעגלות אחרות)

עוד נקודות לשים לב אליהם- גודל (עגלה ששוקלת משמעותית פחות בדכ קטנה יותר ופחות נוחה ומרווחת לתינוק), משקל, צורת קיפול ועוד.

אני גם מהממליצות על ספורטליין פשוט כי אני חושבת שהיא די ממוצעת אז מתאימה להרבה צרכים-

לא מאד כבדה אבל גם לא קלה שכבר אין יציבות

יש מספיק מקום לתינוק

קיפול נוח

ומחיר מעולה.

אבל גפ לספורטליין יש היום כבר כמה דגמים. למשל הפולד הוא קליל יותר וקיפול יותר נוח אבל הוא גם צר יותר

אז אם תצליחי לדייק יותר את הצרכים אז אולי נןכל להמליץ לך פה גם יותר ספציפית.

(אני באמת חסידת ספורטליין אבל נגיד לאחותי שהייתה צריכה עגלה קטנה יחסית שתיכנס למעלית אצלה, המלצתי על עגלה אחרת)

האמבטיה גם מתקפלת, ככה שמגיעה לגודל ממש קטן ואני חושבת שהיא נחשבת לקלה.

יש לה סל תחתון גדול והיא יציבה (אני הולכת איתה גם על אבנים וכו)

היא שוקלת שמונה קילו

אם גרים בלי מעלית בקומה גבוהה צריך לקחת את זה בחשבון

קלה ממש שוקלת כמו טיולון כמעט 7.3 קילו

קלה לקיפול ונוסעת מעולה בכל דרך

ויציבה גגון ענקק

ממ ש אוהבת אותה

החסרון- כשהטיולון כלפי ההורה קצת פחות קל לקפל

קשה להוציא לכביסה..התיאשתי

קלה ממש (זה היה הדבר הכי משמעותי מבחינתי),

גלגלים גדולים אז עולה מדרגות יחסית בקלות

היגוי נוח.

שימשה אותנו עכשיו ילדה שלישית ועדיין מעולה.

לא זוכרת לגבי הכביסה של הטיולון אבל האמבטיה מתפרקת כמעט לחלוטין לכביסה (אני חושבת שהיא מתפרקת לגמרי אם מפרקים בורג אחד, לא היה לי מספיק חשוב לנסות).

אני חושבת שהיא די דומה לספורטליין אבל יותר קלה.

ואני פחות אוהבת סייבקס- לטעמי היגוי מזעזע, גלגלים קטנים וממש לא נוחה במדרגות (גם בכל מדרגה הכי קטנה כמו עליה מהכביש למדרכה).

אבל יש לי את הדגם הראשון טייגר. מאז יצאו עוד דגמים והמחירים עלו. לא יודעת אם הייתי קונה היום במחירים האלה.

השתמשתי לשני ילדים. כולל בטיולון בלי לקנות טיולון אחר. היא קלה, בשלב האמבטיה ממש מרגיש שהיא מרחפת מרוב קלילות... כשעגלות אחרות בד"כ כבדות יותר באמבטיה.

גם הטיולון נוח כולל לילד גדול. נוסעת גם בדרכים משובשות.

הקיפול לא מאוד קטן. במיוחד אם יש לכם תא מטען קטן ברכב.

הטיולון מתקפל עם המושב לשני הצדדים.

ואחרי כל זה בשורה תחתונה, אגיד שלפני שקונים עגלה, תגדירו לכם מה הצרכים שלכם- כמה נוסעים איתה ברכב וכמה ברגל או תח"צ. האם יש הרבה מדרגות בדרך הביתה. האם נוסעים בטרמפים וצריכים לקפל מהר וקטן? האם צריכים חיבור גם של סלקל. האם אתם אנשים גדולים/גבוהים כך שיתכן והתינוק יצטרך אמבטיה מרווחת? וכו. 

לא להשקיע הרבה באמבטיה, ובטח לא בעגלה ראשונה.

אמבטיה משמשת לתקופה קצרה, ולפחות חצי ממנה זה חופשת לידה ונמצאים בעיקר בבית.

אחר כך עוברים לטיולון אז לשים שם את הדגש...

במקום לקנות אמבטיה יקרה שלא בטוח תתאים לצרכים שלך בהמשך, ואחר כך לעבור לטיולון זול כדי לשמור על העגלה היקרה -

ממליצה לקחת עגלת אמבטיה נחמדה מיד2 או אפילו אגורה, ואחר כך לקנות טיולון טוב, נח ומתאים לצרכים שלכם.

(ממליצה על טיולון טאי טאי של ביבה)

ממש ממש נוח פי מליון מטיולון.... אז כל אחת ושיקולה.

(ישנים על הבטן נורמלי)

ולגבי זה שבקושי יוצאים מהבית-

א. גם אישי ופחות נכון עבורנו

ב. אנחנו משתמשים מלאאא באמבטיה גם בבית... וכשנוסעים וכאלה זה משמש כלול לתינוק ממש... 

שהרבה פעמים משקיעים הרבה בעגלת אמבטיה משולבת, ואחר כך קונים טיולון נוסף בזול.

בעיני עדיף להפוך את הסדר ולתת יותר דגש על הטיולון - שמשמש יותר זמן ושימוש בו מורכב יותר, ביחס לאמבטיה..

אני רואה הרבה נשים שקנו ללידה הראשונה עגלה מושקעת ויקרה מתוך מחשבה על האמבטיה ואחר כך נתקעו איתה, לא לבלוע (כי היא לא התאימה לצרכים) ולא להקיא (כי איך אפשר להיפטר מעגלה כל כך יקרה).

זו ההמלצה שלי, תיקח הפותחת ותראה אם מתאים לה.

אני משקיעה בכל אחד מהם, כמה שנכון לי. חא עושה תחרות

מה חשוב לך יותר, מקרר או מכונת כביסה? צריך את שתיהן וקונים כל אחד לגופו

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב

כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

גם ניסיתי וזה מגעיל

אבל משקה חלבון כן טעים

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

לא שיתפת הרבה במסע, אבל החזקתי אצבעות מרחוק..

חיכיתי לבשורה המשמחת הזו!

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשלום.

ממש,ממש מרגש 🧡❤️🩵💚💙💛

לפני כמה ימים כבר היה נשמע לי ממשהו שכתבת וכ"כ קיוויתי בשבילך❤️

שיהיה בשעה טובה!❤️

בשעה טובה, איזה יופי

בקלות ובידיים מלאות

האמת אני מתרגשת מממשששש

בע"ה שהכל ילך בקלות ובבריאות!!!

לשתיכן ולכולן כמובן!

והעיקר - בידיים מלאות💕💕

ממש מרגש!

שיהיה בקלות ובידיים מלאות

הריון תקין, עגול ומשעמם!

שלך מספיק נוזלים

בהמשך אולי זה ישתפר (ואולי לא...)

בתקווה שהבחילות יפחתו עוד מעט...

אבל תשתדלי כמה שאפשר לאכול בריא יותר, ירקות, גבינות רזות

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

היא בדקה גם את הקאיה (שאמורה להיות אוניברסלית ולהתאים לכולם כביכול) ואמרה שבגלל המבנה שלי אם הייתי קונה אותה בלי להגיע לתיאום היא אשכרה לא הייתה מונעת בכלל כי צוואר הרחם היה נשאר חשוף לגמרי!

אז רק חשוב לדעת כשקונים את הקאיה שיש אולי לא סיכוי גבוה אבל סיכוי כזה שהיא בכלל לא מתאימה לך לגוף ובעצם לא תמנע או תמנע בסיכויים הרבה פחות טובים וכו'...

ובלי קשר אני לא ממליצה על דיאפרגמה

מוזמנת לחפש בכרטיס שלי כתבתי כמה פעמים... אם את לא מוצאת תכתבי אנסה לראות בהמשך היום אם יש לי זמן למצוא את הדברים שכתבתי או לכתוב שוב...

אני אחרי לידה הלכתי שוב למתאמת ליתר בטחון,

אבל תכלס הרגשתי לפני שהצוואר מכוסה ושהיא יציבה בפנים. וזה גם מה שהיא בדקה

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

המידע היחיד שמצאתי ברשימות של המתאמות על רופאה שמתאמת זה-

שירין שיראזיאן - ברכה

רופאה מומחית במיילדות וגינקולוגיה התמחיתי בבית החולים אסה\'ר – שמיר, רופאה בכירה ביחידת אם ועובר (הריון בסיכון) ועוסקת בליווי הריונות בסיכון בביה\'\'ח ובקהילה. בעלים של מרפאת לליב, מרפאת נשים ייחודית בנס ציונה המעניקה שירותי רפואה במקביל לרפואה משלימה ואלטרנטיבית בוגרת לימודי המשך אונ ת\"א ברפואת גיל המעבר תיאום דיאפרגמה במרפאת לליב

03-3747663

הכשרה ע"י: בבית החולים אסה\'ר – שמיר

סוג התאמה: חד/ דו שלבי

אבל יכול להיות שהרשימות האלה לא מעודכנות או שיש רופאות שלא מופיעות ברשימות האלו

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

אבל חושבת שאם זה עוזר ולא אוכלים באופן רבוע / לעיתים קרובות מידי זה בסדר גמור.

וגם זה קנינו לעצמאות פעם אחרונה וזה עדיין במקפיא .

שניצל תירס יותר מבוקש אצלנו,  גם אני אוהבת.. אבל ממש ממש לא קונים קבוע. קנינו גם בעצמאות וכשנגמר לא קנינו עוד.

מלוואח קניתי בהריון הקודם שלי, לנפילות. ופה זה נגמר

נקניקיות בשריות.

זה אחד הדברים הבודדים שהילדים אוכלים.

דברים אחרים אנחנו לא קונים.

לא יודעת אם יאהבו אצלי.

הרבה פעמים ארוחת צהריים לא כוללת חלבון. כי הילדים לא אוכלים. או שאני מכינה ורק אני אוכלת.

שניצל תירס אוכלים פה כל הזמן.

אפילו ביניים לפעמים כשקצת רעבים.

נקניקיות או שניצלים מוכנים אוכלים פעם בשבוע.

במלחמות יותר.

לפעמים לעמוד להכין אוכל עושה אותי עצבנית.

אותי באופן אישי.

אז אני מעדיפה לתת נקניקיות ולהיות שמחה ורגועה מלטגן שניצלים מההתחלה (המשימה הכי קשה ביקום בערך לדעתי) ולהיות עצבנית פחד.

כלומר גם מה שיש זה לא שאוכלים מהכל כל יום כל היום

אלא בערך פעם בשבוע ויותר...

מבחינתי זה ממש בסדר

בוחרת את הסוגים שיותר חלבוניים ויחסית פחות מעובדים.

כי זה לא בריא פשוטו

אם אומרים לך שהנזק היא איטי ולאורך זמן יכול לשבש אותך במערכות הכי קריטיות בגוף היית המתפתה לקנות את זה לבני ביתך?

מסכימה לילדים רק בזמנים מיוחדים כמו בטיול/על האש

אבל בשוטף בבית לא קונה

אני מכינה להם שניצל תירס ביתי וזה פשוט ואפשר להקפיא

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

והיום החליטה שמספיק רגוע להישאר בצפון...

מתפללת לטוב

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מחפשת רופאה נעימה להכנסת התקן.

כתבו פה פעם על ד"ר תמר שלם אבל עד שהצלחתי להגיע למזכירה שלה גיליתי שהיא לא מקבלת בשעות שאני אוכל להגיע, אז מחפשת עוד המלצות.

(ואפשר לקבוע אליה גם אם אני לא בלאומית? היא מקבלת דרך עוד קופות או בפרטי?)

מקבל בירושלים ובית שמש

הוא מקבל פרטי, אבל יש החזר מלאומית על רוב הסכום (לאומית זהב).

על תמר צור שמעתי המלצות להכנסה.

אבל היא הפסיקה לקבל בשילה אם הבנתי נכון.

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

היה לי איתה חוויה לא טובה

אבל כן מכירה הרבה שמרוצות

אני יודעת שיש נשים שלא מתחברות אליה כי היא 'קרה'.

בעיניי דווקא היא מאוד מקצועית, ואני אוהבת שהיא ממש מסבירה את הרציונאל של מה שהיא עושה.

וכמובן, זה שהיא דתיה ויודעת להיזהר ולשמור מוכתמים גם מוסיף.

(התחלתי לפרט יותר אבל לא רוצה להיות חשופה לתביעה או משהו)