עכשיו הדברות?! 
כרגע, בזמן של חורבן, אינני רוצה לדבר עם אנשים שתומכים/עוזרים לזרוק יהודים מבתיהם ולגזול מהם את רכושם. אינני יכול לדבר כרגע עם אנשים בלתי מוסריים כאלו.
פשוט זורקים אנשים מבתיהם כמו גירוש ספרד. לפני שאני מדבר איתם, שנשמע מהם בקשת סליחה על רמיסת רצון העם, על העוול המוסרי של התכנית, על השקרים שמפיצים כדי להרגיע את מצפונם, על הגזל שגוזלים, על הפרת הערבות.
סליחה אולי על הבוטות, אבל זה מה שנראה לי. אולי אפשר לדבר איתם אבל לא עכשיו, לא בשעת עברה.
שידברו עם עצמם, זה לא הזמן.
זה כאילו ברגע שאונסים, אותי רוצים שאני אגיד להם כמה שצריכים לשמור על האחדות למרות שאונסים אותי!

בזיון!!!

בצ"ל אריאל!

(הדברים שכתבתי פה, בנויים על דבריו של הרב דוד בן מאיר, רב מחנה הרא"ה של בנ"ע, שכתב דברים אלו בעניין דומה).

אולי אינני יודעת הכול, אבל לא נראה לי שגוזלים רכוש מאף אדם. אם הינך מתכוון לעובדה שרכוש התושבים נישאר בביתהם, זה נכון-והוא יעובר אליהם בהמשך.

רצונך בבקשת סליחה מובנת לי, אבל הסיבה שציינת לא. "רצון העם"- הכללת אבל לכיוון השגוי. רצון העם, או ליתר דיוק, רצונו של רוב העם תומך בתוכנית הגירוש. רוב העם בעד גירש יהודים אלה מביתם ומסירת השטח לרשות הפלשתינאית. רוב העם סבור שתוכנית שטנית זו תביא לשלום ושקט איזורי.

אני לא יודעת, אני מתלבטת (כאמור), אך אולי דרך הידברות, בשעה זו דווקא, נוכל להעביר עוצמות של כאב, של זעזוע, של אמונה עיקשת ואיתנה. דווקא עכשיו, בשעת המשבר עצמו, ליבם יהיה פתוח לשמוע.

בציפיה לביניין אריאל!

http://www.kipa.co.il/community/show.asp?Messageid=1233862

ראי בקישור, דוגמא קטנטנה שמביא הרמ"ה.
לא חקרתי את הנושא יותר מדי, אך דבריו נאמנים עלי.

"רצון העם" - העם בחר לראשות הממשלה את אדון שרון שאמר "דין נצרים כדין ת"א". הבטיח כל מיני הבטחות לבוחריו, אך רמס אותם.
וכן רמס בצורה גסה את החלטת מתפקדי הליכוד(כאשר הוא אמר שהוא הראשון שיקיים את החלטתם).

אז מה את מעדיפה: רוב מניין או רוב בניין?

אם את חושבת שזה מה שנכון לעשות עכשיו - אז בכבוד! אך לדעתי האישית זו ממש השפלה, שעכשיו יורקים עליך ובזים לך, ואת איזה דתיה מחמד כל הזמן מנסה למצוא חן בעיני כולם.

הידברות היא חשובה, אך "עת לחבוק, ועת לרחוק מחבק... עת לחשות ועת לדבר, עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום"(קהלת ג'). זה לא הזמן...

בצ"ל אריאל!

נ.ב.  וברור שלהגיע עם חולצתנועה.

עיניין שרון לא קשור לעכשיו. כי אחרי הבחירות ואחרי משאל מתפקדי הליכוד קרו דברים רבים. וכמו שראש הממשלה הפך את עורו כך כנראה דעת הקהל. ובכל התקופה האחרונה רוב הציבור הישראלי היה איתו.

מה אני מעדיפה?! שכל זה לא היה קורה.

אני לא יודעת אם זה מה שנכון לעשות עכשיו. אני מנסה לגשש, להבין ולקבל תשובה. אבל מה, הגזמת. הגזמת ממש. העם שלנו צריך הידברות (בכללי אני בטוחה. השאלה אם עכשיו ובדרך הזו...) העם שלנו צריך אהבת חינם. ואני המחיר שאני צריכה לשלם בשביל אחדות מסוימת שכזו היא שיכנו אותי "דתיה מחמד", אני מוכנה לספוג את המחיר. אף אחד לא עושה דברים כאלה כדי למצוא חן בעיני כולם, אני לא פוליטיקאית. זה עם ישראל, מה אני צריכה עוד להוסיף בשביל שתבין אותי. בשביל שתבין שאם לא אנחנו מי יגשר על הפערים האלה. מי?! מי?

משה, אני קוראת את ההודעה שלך וזועקת. רחמים! הקב"ה עם ישראל זקוק לרחמים. משה, הם לא רוצחים. לא. לא! אנחנו אותו העם. תילחם בדיעות, תילחם על כבודינו אבל לא בעם שלנו... לא בהם עצמם.

בציפיה  -  לבנין  -  אריאל  -  !

עכשיו אם תלכי להידברות, את מראה ל"חלק השני" של הציבור, שלא כ"כ כואב לך, ולא כ"כ מפריע לך הגירוש האיום שיש עכשיו. את מוכנה עכשיו לבוא ולהקשיב להם, ולנסות לגשר פערים, ולראות לכולנו שבסה"כ אנחנו לא כ"כ שונים, ולהזכיר לכולנו שאנו אחים וכו' וכו' וכו', וכל מיני דברים יפים כאלה.

ברור שאנו אחים, והתפקיד לגשר הוא שלנו, כי אנחנו נמצאים במקום הנכון ורק אנו יכולים לעשות זאת(המשל של 'החוזה שהגיע למגדל, ורק הוא יכול לכוון את התועים במבוך'). אבל עכשיו הם מחפשים שתבואי ותקראי להם "אח שלי", בשביל לשמור על מצפון נקי.

הם אחים שלנו, אבל הם מפקירים אותנו, הם בזים לנו, הם לועגים לנו. חלקם בעד הגירוש, לא בגלל שלום עם רשעי אומות העולם, אלא רק בגלל השנאה העזה כלפי הכוהנים של עם ישראל.

ולמה לך לעשות הידברות בזמן כזה ובמקומות כאלה? יש אנשים שבאים רק להשמיע אך לא מתכוונים לשמוע(ואנו צריכים גם להיזהר בעצמינו לא להיות כאלה).

אם את רוצה הידברות אמיתית, אז כשיוצא לך באוטובוס לשבת ליד מישהי ואת רואה שיש לה מצב רוח, אז תפתחי איתה בשיחה.
מסתמא יש לך איזה קרוב משפחה לא דתי, או איזה שכנה לא דתיה, אז תעשי איתם הידברות.

ללכת לאיזה מקום ולהראות נציגות של הדתיים, ולדבר שם עם חבר'ה כמה דקות, זה לא רציני.

הידברות אמיתית, היא הדברות שלוקחת זמן, הידברות לא של "לצאת ידי חובה", או בשביל לסמן VI(הסימון ההפוך מאיקס) שעשיתם הידברות.
ההדברות הזאת, היא רק טקסית בשביל להראות לכולם שאנו "שומרים על קשר".

תעשי הידברות אמיתית עם האנשים האמיתיים שמחפשים הידברות. תפני ל"גשר" הם ישמחו לעזור לך.

אבל, יכול להיות שגם שם זה טוב, אז אם את רוצה לכי. אבל אני חושב שזה באמת לא הזמן.
בתקופה הזאת, ה"צד השני" גם יפנה אליך בצורה קצת מתנשאת כאילו את איזה משיחיסטית מטורפת, שהנה כל האמונות הטפלות שלך התנפצו לך מול העיניים, ויהיה עלייך יותר מדי סטיגמות כאילו את איזה אחת ששונאת את הממשלה ואת הצבא. ושאת בעד לשרוף את עצמך ליד כיסופים, ובעד להתבצר בתוך בית-כנסת, או על איזה גג, או בעד לדקור חיילת(עם מחט...) וכל מיני כאלה.

העיקר שתפיצי את האור האמיתי בעולם.

לפעמים אנשים נמצאים לא סתם באיזה חושך, אלא בחושך של מצרים, שגם אור לא יועיל בו(המדרש אומר שיכלו למשש את האור במכת מצרים. המדרש בא לבטא עד כמה חשוך היה).
צריך לפעמים לחכות שמכת החושך תעבור מעט ואז לבוא ולדבר עם אנשים.

וכבר שלמה שהיה יותר חכם ממנו אמר: "עת לחשות".

בהצלחה ובצ"ל אריאל!

כמה נקודות על הידברות:

 -הדברות זה לא אומר שאני חושבת שאנחנו לא כ"כ שונים. להפך, בגלל השוני העצום, הפערים בתחומים כ"כ רבים, דווקא בגלל זה חשובה לי ההידברות. יש מי שדימה את הלא דתיים לפיצה ואנחנו סה"כ פיצה עם זיתים. אני ממש לא מסכימה עם זה. הפערים השוני עמוקים מאד.

-אני לא אלך ואומר "אחות שלי.." למי שנימצא שם. אלא "הם האחים שלך! בשר מבשרך! הם - הם האחים שלך"...

- אני נוטה לחשוב, שאכן, הידברות אמיתי לא תהיה במסגרת פורמלית שכזו. אנשים באים להשמיע. לא באים לשמוע. חייב לקרות תהליך פנימי קודם לדבר חיצוני ורישמי שכזה.

- אני לא מסכימה, שלדבר באוטובוס עם מישי, זו ההידברות האמיתית. זה אפסי. חובה לשנות את הגישה של הציבור שלנו. הגישה שגרמה בסופו של דבר להתרחקות מאיתנו לחוסר הזדהות עם הציבור שלנו. זהו שינוי רחב מאד. שמכליל את כולנו בו. הרבה מעבר לשיחה צדדית היכן שהוא.

- אתה לא מבין משהו, "תעשי הידברות אמיתית עם האנשים האמיתיים שמחפשים הידברות"- משמע לעשות הידברות עם הציבור שלנו...אין בעם שלנו מי שרוצה לשמוע, לדבר איתנו עכשיו, שרוצה להתחבר אילנו. אותה "הידברות" שאני כנראה מצפה, היא שינוי ההסתכלות עלינו, כציבור. כציבור שאפשר ורוצים לדבר איתו.

מסכימה איתך בנקודה שהגעה עכשיו להידברות הזו, ממעיטה מערך הכאב. ממזערת את האובדן. זה באמת להמשך הלאה מהר ומוקדם מדי, כמו ללכת לעבודה ישר אחרי ההלויה . 

לצערי, אני מסכימה איתך בעוד נקודה, אני חשה אותה כבר היום, שכן, מי שבעד גירוש, בין מי ששונא אותי על שום דעותי, ובין מי שבז לאמונה, הם בזים לי, מתנשאים מעלי.. הלב שלי ניצבט מקרובי משפחה ומכרים שכבר עכשיו מצחקקים לדמעות מעיני ואמירה "הנה הלכת לכל הההפגנות אמרת פירקי תהילים- ושום דבר לא עזר".

בציפיה לבניין אריאל!

- חבל מאוד שיש כאלה שרואים את החילונים כפיצה ואותנו עם קצת תוספות. אבל אנחנו והחרדים בשבילם, ממש 2 עולמות שונים!!

- גם הגויים בשר מבשרי(הרי כולם באו מאדם הראשון ומנוח). גם קשר בשרי קרוב לא כ"כ מחוייב(ע"ע גיור הכוזרים וע"ע המתייהדים בזמן מרדכי ואסתר ועוד הרבה כאלה).
אך כולנו כן חלק מנשמה גדולה, "נשמת ישראל", שהרב קוק דיבר עליה.

- גם הבל וקין היו אחים. לאח אין יותר מדי עדיפות על אדם אחר. אם אנו מסתכלים על הבעיה בעיניים כאלה, שאנו אחים ואנו מחוייבים לחיות זה לצד זה, אז זה גרוע. אנו לא צריכים לחיות ביחד בגלל שאנו מחוייבים ואין מציאות אחרת, אלא אנו צריכים לרצות ולחפוץ מאוד במציאות הזאת של לחיות יחדיו(ולמה שנרצה זאת? בגלל שאנו חלק מנשמה כלל ישראלית, שמטרתה להוביל את העולם...).

- איזו גישה גרמה להתרחקות מהציבור שלנו? איזו גישה אנו צריכים לשנות? אנו מקיימים את רצון האלוה, ואת מי שזה מרחיק ודוחה, אז זבש"ו.

כואב לי, כואב לכולנו. עמ"י עובר עכשיו משבר מוזר, משבר לא מובן.

"ושבתי את שבות עמי ישראל, ובנו ערים נשמות וישבו, ונטעו כרמים ושתו את יינם, ועשו גנות ואכלו את פריהם, אמר ה' אלוקיך. ונטעתים על אדמתם, ולא ינטשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם, אמר ה' אלוקיך"(סוף ספר עמוס).
[יש שיר נחמד של דב שורין על הפס' האלה באתר].

בצ"ל אריאל!

לא הבנתי מה רצית לומר בכך שהחרדים ואנחנו הם שני עולמות שונים בעיני החילונים.

שתהיה בריא (אמן!), ניתפשת למילים הספציפיות האלה במקום לקחת את הרעיון הכללי. לא כתבתי וניסחתי את דבריי במילים מעולות ומדויקות כשלך, אך זו היתה כוונתי. לא שאין לנו ברירה וזה המצב ואנחנו אחים וחייבים להתקדם למרות זה. לא ממש לא. אנחנו אחים בני אותו העם, שיחד כולנו נוכל להתקדם ולהגשים את המטרה המשותפת. ובאמת אין טעם שאחזור על העיניין כשאתה ניסחת את זה יפה כל כך.                                                                                  "אנו צריכים לרצות ולחפוץ מאוד במציאות הזאת של לחיות יחדיו(ולמה שנרצה זאת? בגלל שאנו חלק מנשמה כלל ישראלית, שמטרתה להוביל את העולם...)."

ואגב, וזה באמת בדרך אגב, לאח יש עדיפות על אדם אחר, בצדקה לפחות, לא?  

אני לא חושבת שקיום תורה ומצות גורם להתרחקות מאיתנו כציבור. יש בנו גישה של התנשאות מסוימת. אנחנו באופן כללי חים כציבור בתוך עצימנו, כחברה עצמאית, אולי תבואו לומר, שאי אפשר אחרת, שרק כך ניתן לקיים אורח חיים דתי, אולי, אולי לא. בכל מקרה, אורח חיים ניבדל זה, גבה את המחיר. הנה, כשהיינו כציבור זקוקים לתמיכת דעת הקהל, ניפתחנו, רק עכשיו התחברנו לעם בגדול. רק עכשיו פנים אל פנים, רק עכשיו יש בנו כציבור התקרבות לעמך. כבר עשרות שנים, יש לנו מוסדות שונים, אורח חיים שונה, תפישה שונה, אנחנו בתוך עצמינו, מאבק של מס' חודשים לא מספיק לשנות את הריחוק והסלידה מאיתנו.

בציפיה לבנין אריאל!

קודם כל, אתה לא יכול להגיד שאנשים מהעם שלך הם רוצחים, אפילו אם אתה חושב שבאופן עקיף הם כן.

תנסה להבין-האנשים האלה נולדו עם הסטיגמות ושטיפות המוח שעשו להם, אתה לא יכול להגיד שהיית עושה משהו אחר אם היית במקומם.

למען ה'-אנחנו אחים!!!אז מה, אם הם לא חושבים כמוך בנושא מסויים-צריך לשנוא אותם? אין בעולם שני בני אדם זהים!!!אף אחד הוא לא כמוך בדיוק!!!הנה-אני לא חושבת בדיוק כמוך, ובכל זאת אתה לא שונא אותי(אני מקווה...), וככה כל אדם אחר בעולם!! במיוחד בימים אלו, אנחנו צריכים לזכור את דרכו של הרב קוק-אהבת כל יהודי עם ישראל, גם מי ששונה ממני ולא חושב כמוני!!!

מירי-אני חושבת שאני אבוא, את יכולה למסור לי פרטים?

זה לא משנה איך הם נולדו  ואיך הם גדלו וכו', אם הם רוצחים - אז הם רוצחים, וכל ההסברים שלך לא יועילו.

אבל מסכים שזה מוגזם לקרוא להם רוצחים(אבל יש הרבה ביטויים אחרים, שהיו מבטאים את הבהמיות שלהם בצורה טובה).

הרב קוק אהב כל יהודי? אפשר בבקשה מקור מדוייק?

123 שגם מבחינה טכנית לא יכול להגיע לאירוע הזה, כי יש מסיבת יום הולדת לאחותו והמשפחה מגיעה, וגם יש 7 ברכות לידיד שלו...

בצ"ל אריאל!

 שכתבתי זה מה שאני יודעת. יש לצו פיוס אתר אולי שם יש יותר פרטים.

שרי, אני לא כל כך מסכימה איתך. אני לא חושבת שעשו להם ככה שטיפת מוח. אולי כן, אבל לא נראה לי. חינכו אותם לדברים מסוימים. ואנחנו גרמנו להם כציבור לסלוד מאיתנו-כציבור. התרחקנו מהם. רק עכשיו, בתחילת המאבק נגד תוכנית העוולה התחלנו להיתחבר, אבל קשה וכמעט בלתי אפשרי לכפר על עשרות שנים של ריחוק במספר חודשים של מאבק, איטנסיבי ככל שיהיה.

אני לא אגיע. מאותן סיבות שציינתי קודם....

בציפיה לבינין אריאל!

יש זמנים שאנו צריכים להראות פרצוף כועס לאחים שלנו, בשביל להבהיר בצורה הטובה ביותר, שאנו נפגעים קשות מההתנהגות המפקירה, הטיפשית והאכזרית שלהם.

בצ"ל אריאל!