מסקנות וסיפורים. Sashiburi (זה ארוווך )בן-ציון

- הנה מה טוב הנה מה טוב ומה נעים, אצלנו כאן שמחה לילד

 

אתחיל מהתחלה:

 

- היה לי בלבול מפדח, אבל בסוף הכל לטובה והוא יצא

 

- ירדנו, בלאגנים מורלים וכו', היה משעשע. איזה שפיצים הנהגים.. היה טיול אדיר

נראה אותכם מצלמים שלל תמונות של צמחים (מזל שהם מוכרים ובולטים) תוך כדי תנועה.

אז זה היה בערך ככה: *תמונה עם ירוק וכתם לבן מטושטש* זה צנון ענברי+רקפת

 

- אוכל, התלהבות מהגיטרה (ליאם הביא אקוסטית, יאי!) אור בקושי נשנש כמה כריות ואמר שהוא שבע. עם קשה אוכל.

 

- המשך טיול. יוסי המוביל עם ציוני הדרך היצירתיים: "ליד השיבר לפנות שמאלה" (שיבר=משהו גדול? אז לא, זה היה מכל מים קטן. לפחות זה היה אדום )

 

- סדנת קינוחים בבצק סוכר שהייתה לאסון בשביל הידיים שלי. היא לא אמרה כמה מרגרינה לשים, אז... יכולתי לשמן מנועים עם הכמות שהייתה לי על הידיים  

אבל עדן עשה פינגווין חמוד בכחול-לבן, ועטלף נחמד. איכשהו אור ניצל מהאסון שלי למרות שהוא גם טבל במרגרינה, ויחד עשינו משהו שאפשר לדמות כטנק |משועשע קשות|

 

- אח"כ so called "רכיבה על סוסים", כלומר הליכה במעגלים על סוס במכלאה קטנטונת ומסריחה עם ערבי\בדואי. אבל אור נהנה

 

- ארוחת צהריים נחמדה בהחלט, אלא שאור סירב לאכול "אני לא רעב." (הילד בקושי הכניס לפה שלו משהו. הממ, בעצם כן - צ'יפס ובצק סוכר, אבל גם זה לא בכמות!) לפחות אח"כ הוא אכל איזה כריך...

 

- אח"כ סדנת שוקולד, שבגלל שהיינו בשריים הפכה להרצאה על שוקולד. אולי מעניינת בכל יום אחר, אבל כבר הייתי מותש וממש לא היה לי כוח לזה..

 

- סופסוף נסענו לאכסניה (במילעיל!) בשלומי. אכסניה נחמדה ממש, עם נוף מדהים  

התארגנו בחדרים אחרי קצת בלאגן, והלכנו לאכול קצת.


ואז (תופים)

- קריוקי מטורף עם נירו לוי!

באוכל היינו כזה "וואי, הוא דומה ממש להוא מרמזור, חפר - נירו לוי." אז בהתחלה של הקריוקי הוא עשה לנו כמה קטעים שלו: "גיסנו!" וכו' וביקש שלא נשגע אותו בבקשות (אם כי כמובן שהיו קצת סלפים וכו')

 

- הייתה מסיבה נחמדה שם, אם כי היא עברה הרבה גבולות הלכתיים לצערנו השירים שהלכו שם.. 

אבל שרדנו, והחניכים נהנו מאוד

 

השכבנו (במאמצים) את הילדודס לישון והלכנו לישב"צ קצר (לפחות השתדלו שיהיה, עם כל הערות הביניים)

 

*עד כאן יום חמישי* (היום יום חמישי!! )

 

המשך יבוא

 

 

היום יום שישי + שאבס קויידש.בן-ציון

- בוקר זריז. טסתי לביכנ"ס אי-שם בסוף, ואיכשהו הספקתי לארוחת בוקר. תרופות, אוכל ושאר ארגוני תיק וקדימה לדרך.

 

- הפנינג חביב ומלא סבון בנווה-עמיאל. מרוץ חמוד (מקצה אפרוחים ) ל300 מטר, חלוקת מדליות וגביעים, קצת מורלים וחזרה לאוטובוס.

 

- קיבוץ עין גב! איזה דוכנים פתחו שם הטכני... קרפ צרפתי, פירות אקזוטיים, משקאות קיציים וכו'  

חיכינו בנחת לתורנו לבננות\שיט. היה ממש כיף

 

-אח"כ מלחמת מים משעשעת בין כמה מהחבר'ה (שהסתיימה בכמה אסונות תוצרת פריגת ומקלחת לליאור )

 

-היה חם ומתיש, אבל ממש כיף. עלינו חזרה לאוטובוס, מקווים שיהיה זמן להתארגן... 

 

- התארגנות זריזה לשבת. חיפוש מגהץ, שטויות, הסתבכות עם הסיני ומקלחת זריזה. (ליאור! חלאס להציף את המסדרון!! ילדים |נאנח| )

 

- שבת מלאה אירועים. ערבית חאפרית למדי אך חביבה.

סעודת שבת משעשעת ביותר - נסיון להתחרות עם 130 בנות בשירה, כשאנחנו בקושי 20-30. בסוף ניצחנו עם המורלים

 

-עונג שבת שבו ראיתי Fizz (הסוכריות האלו עם האבקה, שבאות ברצועות של 5 מחוברות זו לזו.) איזו נוסטלגיה!!

משחק איקס עיגול חדשני של 4X4 (כל הזכויות שמורות להדר ) בלאגנים. ליאם ואורי נתנו בראש, ויובל נתנה אחלה פייט נגדנו... היחידה התחרותית ביניהן 

 

-1! 34! 23! 70! אחחח... זה היה קטע משעשע. 

הלכנו לישון עייפים ומרוצים   

 

-תפילת שחרית נחמדה וזריזה, קידוש מפנק, משחק משעשע (קבוצה ג'!) (קמרי זה בא'!) 

מריחה קלה, ואז סעודת שבת חביבה עם מורלים, ובה גם למדתי איך לגרום לילד בן 9 לאכול משהו 

 

- סיור! או שלא. ובעצם כן! קיצור מריחה קלה בשמש ואז הליכה קצרה לגן-השעשועים. אליה כאטרקציה, (וגם ****, אבל את זה אשמור לעצמי )

 

- משחק הזיכרון, שיחה מקמרי, מסר מיעל, וסיימנו. 

 

- מנחה זריזה, סעודה שלישית משעשעת ביותר וסוגשל פרידה מנתי(?)("מי שלא שותה בפה שותה בוריד )

עכשיו תתרגמו לאנגלית. אממ.. "משפחה משפחה משפחה..." אז זה "family family family"

 

-ההורים של אור הגיעו. התרגשות, מחמאות, חיבוקים.. תודות, מראים ת'חדר, מארגנים תיק וחוזרים לסעודה.

 

- ערבית זריזה, הבדלה מוזיקלית (או שלא. לפחות מלאה בנסיונות לאלתור מצדי בסוף עליתי על הסולם וניגנתי, אבל רק את המנגינה ולא אקורדים.)

 

-פרידות חיבוקים וכו', שירים עם ליאם וכו', נסיון לחבר שיר פרדה... 

לקחנו לנהג בטעות כמה דברים

הסתדרנו זריז עם הציוד, הטכני הגיעו ואספו אותנו, קדימה למשרד.

פריקה, החזרי נסיעות וחזרה לישיבה.

*סוף*

 

ועכשיו למסקנות:בן-ציוןאחרונה

- שיר פתיחה: הולכים אל הלא-נודע

 

-מדהים איך שהייה של כמה שעות רצופות עם אנשים מקרבת ביניהם, גם אם זה ילדים. 

 

- חוסר החלטיות גרוע מחוסר החלטה, שכן הוא מונע את היכולת לתקן שגיאות מצד אחד, ולעשות טוב מצד שני.

 

- אוהב, לא אוהב, מבולבל. שירים שעולים לראש בזמנים מסוימים עלולים לבלבל. מה שבטוח - הראש שלי היה במקום אחר בגללה

 

- דיבור, שיחה... לפעמים העוצמה הטמונה בכך מפליאה אותי. כמה רגש יכול להיות טמון במבט אחד, במילים ספורות...

 

- היא לא תדע, שאני

מעציב משהו, מנק' מבט רגעית ועכשווית - אולי לעולם לא ניפגש שוב. נדבר- ספק. העניין הוא שאני לא יודע אם אני בכלל מעוניין בזה עכשיו... 

  

- חוכמת החיים והבגרות הנפשית של אדם קשורים חזק זה בזה. מדהים לראות הבדלים בין אנשים בני אותו גיל שנמצאים במקום שונה כ"כ... האחריות משחק תפקיד עצום שם.

 

- אני חייב ללמוד שירים חסידיים, קבלת שבת והבדלה. או לפחות להגיע לרמת אלתור שבה אוכל לנגן בצורה חלקה שירים מוכרים ללא אקורדים אלא משמיעה.

 

- החלטות חייבות להיעשות במוקדם או במאוחר.

שרשור חדשקפיץ

נסיון פעיל

תגובה תגובה תגובהקפיץ

לרגע קראתי את זהמשהאחרונה

תגובה תגובה תגובה קפיץ

נסיון פעילקפיץ

מאוד

קצת מכוער, אבל נתרגל

ועכשיו חזרתי למחשבקפיץ

את החיצים כאן צריך לתקן ואת כל השאר גם קצת

אבל נראה נחמד, ואכן מהיר יותר ופחות מציק

שלוםזית שמן ודבשאחרונה
יוהוווו אני לא מאמינה שזכרתי את הסיסמא!שירה אחת
מבין אותךזית שמן ודבשאחרונה
שיתפללו עליי ויעתירו בעדייי ויעוררו רחמיםשִׁירָה
..זית שמן ודבש

בקצרה: מעכשיו ובחודשים הבאים יש תופעת אל ניניו.

הפעם תהיה הקצנה בערכי החום באוקיינוס השקט.

יש מתאם חיובי בין התופעה לבין חורפים גשומים בישראל.

אל ניניו – ויקיפדיה

https://ims.gov.il/he

אני מנסה להבין אם יש כאן אובססיה לעניין מזג האויר?שִׁירָה
..זית שמן ודבש

תחביב שלי

..זית שמן ודבש

גם גיאוגרפיה

האמת מענייןשִׁירָה
..זית שמן ודבש

אני יעדכן בהמשך

אולי יעניין אותך