ואחרי שהוא נרדם אפשר להניח אותו במיטה והוא ישן?צביה22
הבת שלי עד גיל שנתיים נרדמה בהנקה. עכשיו היא נרדמת במיטה כשאני או בעלי יושבים לידה עם סיפור או שיר...
(אני יודעת שיש גישות אחרות, אבל נראה לי שיש מה לחשוב למה חשוב לנו ללמד את הילד להירדם לבד בגיל כל כך צעיר)
מה חודשים זה הרבה זמןבת 30
לא צריך להלחץ עכשיו ממה שאולי יהיה עוד כמה חודשים.
תחשבי מה טוב לו עכשיו, וזה מה שתעשי.
זה כ"כ נורמלי ונפוץ להרדם בהנקה בגיל הזה, זה הכי קל...
ממליצה על הספר "לישון בלי לבכות"הקולה טובה
יש בו הסברים וכמה שיטות.
תבחרי מתוכו מה מתאים לך ולתינוק ותתחילי תהליך.
ותזכרי שתהליך לוקח זמן והשקעה.
אין פתרונות קסם.
תמשיכי בדרכךמיניונית
ואל תדאגי לגבי המכון, במסגרות ילדים נרדמים בקלות יתירה, כי יש גם סביבה "ישנה" מסביבם.
בגיל כה קטן הכי טוב לזרום עם התינוק, אם זה לא מכביד עלייך
גם לי היתה סרבנית מוצציםnaergel
ואני דווקא מאמינה בלתת קצת לבכות - לא לאכול אותי, אני יודעת שזה לא פופולארי. התייעצתי עם אמא שלי וזה מה שהיא עשתה. השתמשתי בשיטה של לשים, לתת לבכות 5 דקות ואז להכנס, לנשק, לכסות, לילה טוב ולצאת. אחר כך 7 דקות, אחר כך 10, וכו, לפי ההמלצות ולפי מה שישב לי טוב בבטן. התחלתי את זה מגיל מאוד מוקדם כי זה מה שהרגיש לי נכון בשבילי וזה עבד לי. היא עכשיו בת 20 חודש ולפני שהיא הולכת לישון היא בוכה קצת בשביל הצומי כי לא בא לה ללכת לישון, אבל היא נרדמת לבד מאז שהיא די פיצית. היא הבינה שהיא אכן תבכה אבל שהיא לא תשאר לבד, שזו מהות השיטה, שדרך אגב לא מעודדת בכי, אבל רואה בו חלק נלווה ולפעמים בלתי נמנע של התהליך. עשיתי את זה באותה צורה ביום ובלילה וגם בזמנים שהוד מעלתה החליטה שלא מתאים לה לישון ב1 וב3 בבוקר כי היא החליטה שעכשיו בוקר וקמים.
יש הרבה מאוד שיטות, כולן לגיטימיות גם אם לא פופולריות, ותקראי עד שתמצאי אחת שטובה לך ושנראה לך שאת יכולה להתמיד בה. אם הבכי עושה לך נורא תתמידי בשיטות בלי הבכי, ואם הלזרום עם התינוק לא עובד לך אז תמצאי את השיטה שתתיישב לך הכי טוב בנשמה. אם לך טוב, גם לתינוק יהיה טוב כי הוא ירגיש בטוח וידע מה אמור לקרות.
הדבר הכי מעניין- מידי פעם כשאני מתמלאת רחמנות ונכנסת עוד פעם, כי ממש נכמר לי הלב, היא עוד פחות ישנה ולילה אחר כך הבכי הוא ליותר זמן. שיטת המצליח- שלנו ושלהם.
אז...בלדריתאחרונה
לתת להירדם לבד לא כשכבר צורח אלא עוד לפני כשרק מפהק, לכרבל אותו בשמיכה ואם הוא לא רגוע אז לשיר לו או לנדנד אותו, לנסות גם לשים לו את המוצץ.
אם יש לו בעיה עם פטמת המוצץ, אפשר להחליף סוג, יש פטמות גדולות וקטנות, רכות וקשות, בעלות מבנים שונים.
אם הוא נרדם ההנקה שימי לישון כרגיל, אם נשאר ער אחרי ההנקה, מצוין! זה הזמן בלתרגל לישון לבד. אולי יהיה קשה בהתחלה אבל זה שווה, בשבילך ובשביל הילד. עדיף אולי להתחיל בשנת הבוקר והצהריים מאשר בשנת הלילה כי הוא פחות עייף ויותר כשיר ללמידה.
בהצלחה!
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
נכון, כתבתי כתגובההבוקר יעלה
למי שכתבה שמרחמת על משפחה קטנה, להראות את הצד השני.
לא יודעת אפילו למה זה כזה הפעיל אותי, כשאני חושבת לעומק, אולי כי תמיד רציתי משפחה גדולה יותר(נגיד אולי שישה)אבל בפועל בגלל הריונות קשים ויתרתי על כך. וגם בעלי פחות בעניין
פשוט אין מה לרחם כי אי אפשר לדעת מה הסיפור של כל אחד.
מרגישה כבדהאפרסקה
אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.
והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.
אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.
אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?
צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה
לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.
אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."
"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."
אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי
אבל קשההה לי בלי שוקולד.
ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.
עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...
מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?
אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.
החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?
תודה
ניקזמני
לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי
המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...
אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח!
תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה
רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.
ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.
לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול
ונשארים באותו מיקום
אבל יש משימות כל פעם וכזה…
👍סטודנטית אלופהאחרונה
יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים
אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.
סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).
כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .
היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???
גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .
אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .
דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו
דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...
באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,
שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.
השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.
כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.
את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור
נשמע קשוחכולנה
אוינעמי28אחרונה
באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.
אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.
משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.
נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.
הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.
התקנת התקןניקזמני
מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?
תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה
לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.
לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.
תבררי מה הפסיקה אצלכם
לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה
של ההתקן אוסרת
אז תבררי מה הפסיקה שלכם.
שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת
ממתקית
חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.
אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר
של העובר אפשר לזהות את המין...
