הייתי יומיים במעצר ואחרי זה כמה ימים במעצר בית.

רשעים ארורים...

ואת עוד חייבת לי תשובה מסבתא, שלא תחשבי ששחכתי...

למרות שיש פה לא מעט שכבר מכירים אותי.

אלו לא אותם אנשים?

מה השם משפחה? (זה הרי לא יעשה לך אאוטינג, מקסימום לי...).

למרות הסיכויים הקלושים עוד יותר אשמח שתשאלי.

אבל את בכלל לא יודעת מה לשאול אותה, אין לך שום פרט מזהה של הנמצאים בתמונה...

(והיא לא אמורה לזהות אותם, הי"ד).

א - אאוטינג עצבני (בכל זאת אבא של אבא של אבא).

ג-  גם ככה היא לא תזהה, אפילו אם יש קשר.

לכן:

ב- בעצם האפשרות היחידה..

מוזמנת לשלוח...

[רק אדגיש שהבאת המכתב לא מביעה הסכמה מצידי על כל תוכנו]

את אחי אנכי מבקש / משה יהושע אטינגר

התפרסם בתקשורת משפט שאמרתי כש"התפרצתי" בעת דיון בבג"ץ בעניין שחרורו של אחי מאיר אטינגר לברית המילה של בנו. כאשר תוצאת הדיון היתה ברורה, והשופטים הכריזו על הפסקה של 10 דקות, קמתי על רגלי וקראתי: "אתם רוצים לחנך אותו מחדש. בולשביקים!". ידעתי באותה עת שלא אוכל לומר דברים ארוכים, ולכן השתדלתי לזעוק במשפט קצר את תחושתי בענין, באופן שגם השופטים וגם מאיר ידעו זאת. ברצוני לכתוב בשורות אלו מה עומד מאחורי המשפט הזה.
בתחילת דברי אני מבקש לציין שתי הקדמות: ראשית, מאיר הוא אחי ואני אוהב אותו ועם זאת אינני מסכים עם דרכו בכל דבר. יש בינינו חילוקי דעות בנושאים שונים, ויתכן גם שהדרך שבה הוא הולך גורמת נזק יותר מתועלת, ולמרות זאת דברי דלהלן נאמרים. שנית, אני אוהב את המדינה, מכבד אותה, ומודה לד' על הזכות לחיות בדור של גאולה שבו עם ישראל שב לארצו, מקים את מדינתו וקמעא קמעא מחדש ימיו כקדם. דוקא אהבתי זאת, מגבירה את הצער על החסרונות הקיימים ומחזקת את הציפיה ואת העשייה לתיקונם. 
ועתה אגש לתיאור העובדות: אחי מאיר נתון במעצר מנהלי זה שמונה חודשים, וכרגע הוא אמור להיגמר בעוד כחודשיים. עילת המעצר איננה ידועה, ולשופטים מוצג בכל משפט חומר חסוי, אבל ככל הנראה הסיבה היא שהשב"כ רואה בנוער הגבעות ונערי "תג מחיר" חבורה מסוכנת, בעקבות שריפת המשפחה הערבית בכפר דומא, ועל כן הוא מנסה בדרכים העומדות לרשותו לפרק את החבורה הזו ולהטיל עליהם מורא. הדרכים שבהן הוא משתמש הן צוי הרחקה ומניעה מנהליים וגם מעצרים מנהליים. השב"כ רואה במאיר אידאולוג בעל יכולת השפעה בדיבור ובכתיבה, וכחלק ממשימת פירוק וריסון החבורה, התבצע המעצר המנהלי של מאיר כדי למעט את השפעתו וגם כדי "לשבור" אותו – להעביר לו את המסר שעדיף שישב ויחיה את חייו בשקט, כי אם ימשיך בשלו – הוא ישב בכלא לאורך זמן.
השב"כ, או מישהו למעלה, החליט שמאיר עוד לא נשבר, וצריך לא לאפשר לו לעשות ברית נורמלית לבנו הבכור. אולי זה יסייע בחינוכו מחדש. השיטה היתה מאד פשוטה. מאיר כמובן הגיש בקשה לשב"ס ביום הלידה לצאת לברית. עד היום אנשים שהיו נתונים במעצרים מנהליים יצאו לברית של נכד, לבת מצוה לבת וכדומה, בלי צורך במשפט. פשוט מגישים בקשה ושב"ס מאפשר בתנאים מסויימים. במקרה שלנו שב"ס לא אישר. הטענה: אין לו מספיק אנשים לסייע בשמירה על האדם המסוכן, העלול ח"ו לדבר עם מישהו, ואולי גם תיווצר התקהלות של אנשים מסוכנים כדוגמתו בלב באר שבע. (הרי בלי שהוא יצא הם לא יכולים להתכנס בלב באר שבע כידוע... ואולי הוא יברח, כי הרי אף פעם אסירים לא מקבלים חופשות כידוע...). מועד נתינת ההחלטה: יום חמישי – שלושה ימים אחרי הלידה. מיד הגישו עורכי הדין ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הדיון נקבע ליום ראשון – יום לפני ברית המילה. לבית המשפט מוגש כמובן דו"ח סודי המבאר את "מסוכנותו" של מאיר. לעורכי הדין של מאיר אין אפשרות להתמודד עם הטענות שבדו"ח כיון שהם לא יודעים מה כתוב בו, וכמובן בית המשפט המחוזי עושה את מה שרוצים ממנו ודוחה את הערעור על החלטת שב"ס. אין כאן המקום להציג את הסיבות המגוחכות המצויינות בפסק הדין – כדוגמת חשש מהתקהלות של "פעילי ימין", וגם לא נלאה אתכם בתיאור הדיון בבג"ץ שנקבע למחר בבוקר – יום הברית. רק נאמר שפסק הדין של שופטי בג"ץ היה שבגלל טווח הזמן הקצר – עד השקיעה - שב"ס לא יוכל להתארגן ולאפשר את יציאתו של מאיר מהכלא. הבנתם? זה מאד פשוט. יוצרים מצב שלא נשאר זמן להתארגן ואחר כך כבר לא נשאר זמן אז אי אפשר שהוא יצא.

דמוקרטיה איננה ערך שאני מאמין בו, היא לכל היותר שיטת ממשל טובה יותר או פחות, אך הרי מדינתנו מתיימרת להיות מדינה דמוקרטית לא רק כשיטת ממשל אלא כצורת התנהגות, ורוממות השויון וערך כבוד האדם וחירותו נישאות בפי התקשורת ובתי משפט חדשות לבקרים, אם כן, איך יכול מעצר מנהלי כזה, המיועד לשבור אדם ולגרום לו שלא להביע את דעותיו, להתיישב עם דיבורי גבוהה-גבוהה אלו? הרי אם אפשר להאשים אותו בהמרדה או בהסתה או בשאר סעיפי חוק דרקוניים הקיימים במדינתנו – יעשו נא זאת הגורמים הממונים על כך וישפטו אותו ויענישו אותו על כך. אם לא עושים זאת, כנראה שאין בידם כרגע יכולת להעניש אותו על פי החוק. האם זהו הליך דמוקרטי?
כדי להבין מה מתרחש פה צריך להבין מדוע החליטו הגורמים הממונים על כך לרדוף ולשבור את החבורה הזו. נאמר את האמת. לא מוות של שלושה בני משפחה ערבים הוא מה שמפריע ל"מערכת אכיפת החוק", וגם לא החשש ממקרים נוספים. הרי אם יתברר שהם נהרגו כתוצאה מסכסוך חמולות, וגם אם יהיה חשש להמשך הרצח ההדדי בכפר דומא או בכל כפר אחר – המערכת לא תצא מגידרה כל כך כדי להציל נפשות. לא נראה לי שיבוצעו מעצרים מנהליים וגם לא תנוהל חקירה עניפה עם כל האמצעים העומדים לרשות מערכת הביטחון.
הסיבה האמיתית להחלטה לרדוף ולפרק את החבורה הזו היא לדעתי שהם מפרים את השקט הקדוש. המערכת כולה עסוקה בלהרגיע את השטח, והם רח"ל עושים מעשים הפוכים. . אבל מה עושים? הרי אין בחוק מספיק סעיפים שאוסרים להפר את השקט? אז פועלים קצת "מבעד" לחוק. 
ומה עם בית המשפט? הוא לא יעצור מהלך עוקף חוק כזה? אל דאגה. בית המשפט הוא משלנו. בעזרת דו"חות סודיים, והצגת פרשנויות והמלצות שב"כ בית המשפט ישתכנע בקלות במסוכנותו של הפושע החמור, והרי אין אפשרות לנאשם ולעורך הדין להגיב. כבר אמרנו בולשביזם?
ואם זה לא כל כך "דמוקרטי" מה עושים? – זו כבר ממש לא בעיה, הרי אפשר להציג את זה כדמוקרטי, ובזה אנחנו מומחים... במקום לומר: 'במדינה שלנו יש כמה דעות שמותר לחשוב ויש גם דעות שאסור לחשוב וזה מהדעות שאסור לחשוב, ובשביל זה אנחנו משאירים אותך במעצר עד שתבין את זה'. נאמר: 'אין זמן להתארגן'. הרי אם נאמר את הסיבה האמיתית יחשבו שזו לא דמוקרטיה... ולא נורא שכולם יודעים שאנחנו משקרים, כי הרי אלו בגדי המלך החדשים...
אני קורא לכל בעל שכל ישר ולב יהודי חם לפעול כפי יכולתו לשחרורו של מאיר מהמעצר המנהלי ולהזכיר למערכת אכיפת החוק כי אחינו בשרנו הוא, ומוטב שננהג כלפיו באחוה ובהגינות, ואת האמצעים החריגים נשמור לטיפול באויבי המדינה האמיתיים. אני רוצה לחזק כאן את ידיהם של גיבורינו שבשב"כ העוסקים יומם ולילה במלאכת הקודש של הטיפול במחבלים הארורים ועוזריהם. אין בכוונתי חלילה לסייע בדברי לאותם המבקשים למעט את כוחו של השב"כ ולהגביל את פעולותיו. אני מייחל לכך שכל האנרגיה הנפלאה של כוחות הביטחון תהיה מופנית למשימה הכל כך חשובה – מלחמה נחרצת באויבי המדינה האמיתיים.

והערה לסיום: המקרה של מאיר, והעוול הגלוי שבאי-שחרורו לברית המילה הינו דוגמה אחת לתרבות השקר שבית המשפט העליון, יחד עם כל מערכת המשפט, נוטל חלק בה. בזכות היותי אח של מאיר "זכיתי" בשנים האחרונות לבקר מעט בבתי משפט. אין מילים אחרות לתאר את התרשמותי אלא במילים: "מקום המשפט שמה הרשע". עולם של שקר עטוף בהצטעצעות מילולית. דיבורים בגוף שלישי מכובד כשהכל בזים זה לזה. עורכי דין שמתחרים ביניהם מי יטען יותר יפה, בלי קשר לאמת. עורכי דין שסוגרים דילים עם שופטים: תן לי את המשפט הזה ואני אתן לך את המשפט הזה. אין ספק שהמעשה הלא-יפה שעשיתי – לומר בתוך בית המשפט את מה שאני מרגיש - "לא מתאים" למקום כזה, כמו שאמר לי המאבטח שליוה אותי החוצה.

אני משוכנע שרוב העם הוא בריא, ומואס בתרבות השקר הזו, ובמהרה נזכה ל"ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז