הייתי יומיים במעצר ואחרי זה כמה ימים במעצר בית.

רשעים ארורים...

ואת עוד חייבת לי תשובה מסבתא, שלא תחשבי ששחכתי...

למרות שיש פה לא מעט שכבר מכירים אותי.

אלו לא אותם אנשים?

מה השם משפחה? (זה הרי לא יעשה לך אאוטינג, מקסימום לי...).

למרות הסיכויים הקלושים עוד יותר אשמח שתשאלי.

אבל את בכלל לא יודעת מה לשאול אותה, אין לך שום פרט מזהה של הנמצאים בתמונה...

(והיא לא אמורה לזהות אותם, הי"ד).

א - אאוטינג עצבני (בכל זאת אבא של אבא של אבא).

ג-  גם ככה היא לא תזהה, אפילו אם יש קשר.

לכן:

ב- בעצם האפשרות היחידה..

מוזמנת לשלוח...

[רק אדגיש שהבאת המכתב לא מביעה הסכמה מצידי על כל תוכנו]

את אחי אנכי מבקש / משה יהושע אטינגר

התפרסם בתקשורת משפט שאמרתי כש"התפרצתי" בעת דיון בבג"ץ בעניין שחרורו של אחי מאיר אטינגר לברית המילה של בנו. כאשר תוצאת הדיון היתה ברורה, והשופטים הכריזו על הפסקה של 10 דקות, קמתי על רגלי וקראתי: "אתם רוצים לחנך אותו מחדש. בולשביקים!". ידעתי באותה עת שלא אוכל לומר דברים ארוכים, ולכן השתדלתי לזעוק במשפט קצר את תחושתי בענין, באופן שגם השופטים וגם מאיר ידעו זאת. ברצוני לכתוב בשורות אלו מה עומד מאחורי המשפט הזה.
בתחילת דברי אני מבקש לציין שתי הקדמות: ראשית, מאיר הוא אחי ואני אוהב אותו ועם זאת אינני מסכים עם דרכו בכל דבר. יש בינינו חילוקי דעות בנושאים שונים, ויתכן גם שהדרך שבה הוא הולך גורמת נזק יותר מתועלת, ולמרות זאת דברי דלהלן נאמרים. שנית, אני אוהב את המדינה, מכבד אותה, ומודה לד' על הזכות לחיות בדור של גאולה שבו עם ישראל שב לארצו, מקים את מדינתו וקמעא קמעא מחדש ימיו כקדם. דוקא אהבתי זאת, מגבירה את הצער על החסרונות הקיימים ומחזקת את הציפיה ואת העשייה לתיקונם. 
ועתה אגש לתיאור העובדות: אחי מאיר נתון במעצר מנהלי זה שמונה חודשים, וכרגע הוא אמור להיגמר בעוד כחודשיים. עילת המעצר איננה ידועה, ולשופטים מוצג בכל משפט חומר חסוי, אבל ככל הנראה הסיבה היא שהשב"כ רואה בנוער הגבעות ונערי "תג מחיר" חבורה מסוכנת, בעקבות שריפת המשפחה הערבית בכפר דומא, ועל כן הוא מנסה בדרכים העומדות לרשותו לפרק את החבורה הזו ולהטיל עליהם מורא. הדרכים שבהן הוא משתמש הן צוי הרחקה ומניעה מנהליים וגם מעצרים מנהליים. השב"כ רואה במאיר אידאולוג בעל יכולת השפעה בדיבור ובכתיבה, וכחלק ממשימת פירוק וריסון החבורה, התבצע המעצר המנהלי של מאיר כדי למעט את השפעתו וגם כדי "לשבור" אותו – להעביר לו את המסר שעדיף שישב ויחיה את חייו בשקט, כי אם ימשיך בשלו – הוא ישב בכלא לאורך זמן.
השב"כ, או מישהו למעלה, החליט שמאיר עוד לא נשבר, וצריך לא לאפשר לו לעשות ברית נורמלית לבנו הבכור. אולי זה יסייע בחינוכו מחדש. השיטה היתה מאד פשוטה. מאיר כמובן הגיש בקשה לשב"ס ביום הלידה לצאת לברית. עד היום אנשים שהיו נתונים במעצרים מנהליים יצאו לברית של נכד, לבת מצוה לבת וכדומה, בלי צורך במשפט. פשוט מגישים בקשה ושב"ס מאפשר בתנאים מסויימים. במקרה שלנו שב"ס לא אישר. הטענה: אין לו מספיק אנשים לסייע בשמירה על האדם המסוכן, העלול ח"ו לדבר עם מישהו, ואולי גם תיווצר התקהלות של אנשים מסוכנים כדוגמתו בלב באר שבע. (הרי בלי שהוא יצא הם לא יכולים להתכנס בלב באר שבע כידוע... ואולי הוא יברח, כי הרי אף פעם אסירים לא מקבלים חופשות כידוע...). מועד נתינת ההחלטה: יום חמישי – שלושה ימים אחרי הלידה. מיד הגישו עורכי הדין ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הדיון נקבע ליום ראשון – יום לפני ברית המילה. לבית המשפט מוגש כמובן דו"ח סודי המבאר את "מסוכנותו" של מאיר. לעורכי הדין של מאיר אין אפשרות להתמודד עם הטענות שבדו"ח כיון שהם לא יודעים מה כתוב בו, וכמובן בית המשפט המחוזי עושה את מה שרוצים ממנו ודוחה את הערעור על החלטת שב"ס. אין כאן המקום להציג את הסיבות המגוחכות המצויינות בפסק הדין – כדוגמת חשש מהתקהלות של "פעילי ימין", וגם לא נלאה אתכם בתיאור הדיון בבג"ץ שנקבע למחר בבוקר – יום הברית. רק נאמר שפסק הדין של שופטי בג"ץ היה שבגלל טווח הזמן הקצר – עד השקיעה - שב"ס לא יוכל להתארגן ולאפשר את יציאתו של מאיר מהכלא. הבנתם? זה מאד פשוט. יוצרים מצב שלא נשאר זמן להתארגן ואחר כך כבר לא נשאר זמן אז אי אפשר שהוא יצא.

דמוקרטיה איננה ערך שאני מאמין בו, היא לכל היותר שיטת ממשל טובה יותר או פחות, אך הרי מדינתנו מתיימרת להיות מדינה דמוקרטית לא רק כשיטת ממשל אלא כצורת התנהגות, ורוממות השויון וערך כבוד האדם וחירותו נישאות בפי התקשורת ובתי משפט חדשות לבקרים, אם כן, איך יכול מעצר מנהלי כזה, המיועד לשבור אדם ולגרום לו שלא להביע את דעותיו, להתיישב עם דיבורי גבוהה-גבוהה אלו? הרי אם אפשר להאשים אותו בהמרדה או בהסתה או בשאר סעיפי חוק דרקוניים הקיימים במדינתנו – יעשו נא זאת הגורמים הממונים על כך וישפטו אותו ויענישו אותו על כך. אם לא עושים זאת, כנראה שאין בידם כרגע יכולת להעניש אותו על פי החוק. האם זהו הליך דמוקרטי?
כדי להבין מה מתרחש פה צריך להבין מדוע החליטו הגורמים הממונים על כך לרדוף ולשבור את החבורה הזו. נאמר את האמת. לא מוות של שלושה בני משפחה ערבים הוא מה שמפריע ל"מערכת אכיפת החוק", וגם לא החשש ממקרים נוספים. הרי אם יתברר שהם נהרגו כתוצאה מסכסוך חמולות, וגם אם יהיה חשש להמשך הרצח ההדדי בכפר דומא או בכל כפר אחר – המערכת לא תצא מגידרה כל כך כדי להציל נפשות. לא נראה לי שיבוצעו מעצרים מנהליים וגם לא תנוהל חקירה עניפה עם כל האמצעים העומדים לרשות מערכת הביטחון.
הסיבה האמיתית להחלטה לרדוף ולפרק את החבורה הזו היא לדעתי שהם מפרים את השקט הקדוש. המערכת כולה עסוקה בלהרגיע את השטח, והם רח"ל עושים מעשים הפוכים. . אבל מה עושים? הרי אין בחוק מספיק סעיפים שאוסרים להפר את השקט? אז פועלים קצת "מבעד" לחוק. 
ומה עם בית המשפט? הוא לא יעצור מהלך עוקף חוק כזה? אל דאגה. בית המשפט הוא משלנו. בעזרת דו"חות סודיים, והצגת פרשנויות והמלצות שב"כ בית המשפט ישתכנע בקלות במסוכנותו של הפושע החמור, והרי אין אפשרות לנאשם ולעורך הדין להגיב. כבר אמרנו בולשביזם?
ואם זה לא כל כך "דמוקרטי" מה עושים? – זו כבר ממש לא בעיה, הרי אפשר להציג את זה כדמוקרטי, ובזה אנחנו מומחים... במקום לומר: 'במדינה שלנו יש כמה דעות שמותר לחשוב ויש גם דעות שאסור לחשוב וזה מהדעות שאסור לחשוב, ובשביל זה אנחנו משאירים אותך במעצר עד שתבין את זה'. נאמר: 'אין זמן להתארגן'. הרי אם נאמר את הסיבה האמיתית יחשבו שזו לא דמוקרטיה... ולא נורא שכולם יודעים שאנחנו משקרים, כי הרי אלו בגדי המלך החדשים...
אני קורא לכל בעל שכל ישר ולב יהודי חם לפעול כפי יכולתו לשחרורו של מאיר מהמעצר המנהלי ולהזכיר למערכת אכיפת החוק כי אחינו בשרנו הוא, ומוטב שננהג כלפיו באחוה ובהגינות, ואת האמצעים החריגים נשמור לטיפול באויבי המדינה האמיתיים. אני רוצה לחזק כאן את ידיהם של גיבורינו שבשב"כ העוסקים יומם ולילה במלאכת הקודש של הטיפול במחבלים הארורים ועוזריהם. אין בכוונתי חלילה לסייע בדברי לאותם המבקשים למעט את כוחו של השב"כ ולהגביל את פעולותיו. אני מייחל לכך שכל האנרגיה הנפלאה של כוחות הביטחון תהיה מופנית למשימה הכל כך חשובה – מלחמה נחרצת באויבי המדינה האמיתיים.

והערה לסיום: המקרה של מאיר, והעוול הגלוי שבאי-שחרורו לברית המילה הינו דוגמה אחת לתרבות השקר שבית המשפט העליון, יחד עם כל מערכת המשפט, נוטל חלק בה. בזכות היותי אח של מאיר "זכיתי" בשנים האחרונות לבקר מעט בבתי משפט. אין מילים אחרות לתאר את התרשמותי אלא במילים: "מקום המשפט שמה הרשע". עולם של שקר עטוף בהצטעצעות מילולית. דיבורים בגוף שלישי מכובד כשהכל בזים זה לזה. עורכי דין שמתחרים ביניהם מי יטען יותר יפה, בלי קשר לאמת. עורכי דין שסוגרים דילים עם שופטים: תן לי את המשפט הזה ואני אתן לך את המשפט הזה. אין ספק שהמעשה הלא-יפה שעשיתי – לומר בתוך בית המשפט את מה שאני מרגיש - "לא מתאים" למקום כזה, כמו שאמר לי המאבטח שליוה אותי החוצה.

אני משוכנע שרוב העם הוא בריא, ומואס בתרבות השקר הזו, ובמהרה נזכה ל"ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.