את הבחורה האחרונה שיצאתי איתה גררתי כל הזמן לבתי קפה וגלידריות (אני צמחוני, והיא קרניבורית רצח. ומכאן ה'גררתי'). פעם אחת אמרתי לה שממש לא נעים לי, ומגיע לה שנאכל גם משהו שהיא אוהבת, אז הלכנו לפלאפל. והיה די מגעיל (גם לדעתה)...  

חוץ מזה, אני לא בטוח שאם אני אכין אוכל אז זה לא יהיה די מגעיל... 

החלטתי לכתוב בעד עכשיו נחשוב למה...........המממ

בעד - עדיף מלשבור את הראש על תפריט בבית קפה.

תחשבו על זה - לדובב את הגברת על איזה מנה היא רוצה

מתוך תפריט שלם זה לא בלאגן?

אם המנה בבית קפה מגיעה לא טעימה אתה צריך להיות

הגבר האסרטיבי שמוביל את המהלך וקורא למלצר ומתווכח.

לא לפלף שאומר "טוב נו זה היה בסדר" או בכלל שנותן לה

להתווכח עם המלצר.

אם לקח 50 דקות להגיע מההזמנה אז צריך להיות מודע לכך

שמישהי גוועת וקמלה לך למול עיניך. לברר מידי פעם מה קורה

במטבח ואם לא מתקדם אז אולי מבקשים משהו אחר או שקמים

והולכים.

אם המנה הגיעה וזה משהו שבישיבה לא היית רגיל לאכול

עם סכין ומזלג או שאתה אוכל את הדג עם העור או שאתה מערבב

על הצלחת דברים שלא צריך לערבב (לרביולי הביאו סלט קינואה בצד

לא כדי שתשפוך את זה פנימה).

בשווארמה זה אמור להיות הרבה יותר פשוט כי סה"כ אתה עומד

5-10 דקות גג מרגע ההזמנה עד שזה מוכן לך בידיים ואין באמת

הרבה מה להתייסר ולהתחבט קיומית על האם כן כרוב או בצל מטוגן

או סלק נורבגי שיובש על ההימלאיה.

שווארמה זו מנה שתואמת את הד.נ.א שלך כגבר וכבן תורה, ומן הסתם

שתרגיש איתה בבית.

אם הפיתה התפרקה אז ברור שזה אשמתם שהעמיסו יותר מדי או

שהפשירו אותה אחרי חודשיים במקפיא. זה לא אתה שלא יודע לאכול.

אם מדובר בלאפה באמת צריך קצת מודעות מדי פעם ולוודא שהטחינה

לא נוזלת. לכבוד חגיגיות המאורע אפשר לוותר על התענוג העילאי של

הטחינה. 

דילמה מוסרית אמיתית שדשו בה רבות מגדולי הפילוסופים היא השאלה

אם כשהמוכר עף עליך שאתה אשכנזי שוקיסט והוא שואל אותך "מה,

לא תיקח קצת חריף?!" ומנגן על מיתרי לבך בנוכחות ובמעמד המדוייטת.

אז תבקש נגיעה אלגנטית, בשביל הסטייל. אבל באמת שאין צורך לפנק

אותך בריקון מיכלי טבסקו הישר לתוך פיתתך החפה מפשע. זכור כי עליך

לכל הפחות להעביר תדמית גברית ולא של יצור הנאנק קשות מייסורי להבות

התבערה המלהטות את חלל פיו וקיבתו.

וכמו שאמרנו בכל הנוגע אליה בדרך כלל היכן שיש שווארמה יש גם אופציות

נוספות וסימפטיות כמו שניצל נקניקיה חביתת ירק פלאפל מעורב ירושלמי

סינטה אנטריקוט וסטייק טרטר. היא תהנה מהמנה שלה והגיוני שהיא

לא תצטרך להתחבט בשאלות קיומיות משל ישבתם בקפה כסית ונקרעתם

בין סלט חלומי לסיגרי גבינה ברוטב או לקוביות סלמון עם הום פרייז.

זהו

(: 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?