היום חגגנו לאחותי הקטנה יומולדת גיל 8.
ושוב חשבתי לעצמי: מה זה בעצם יומולדת? למה אנו חוגגים אותו? מה מיוחד בו?
יש תאריכים מסויימים שנקבעים לפי תאריך יום הלידה(כגון: בר-מצווה, עמידה לאדם שהגיע לגיל שבעים ועוד), אז ליום הלידה כן יש משמעות מסויימת, יש לה משקל מסויים בפן הלכתי.
אבל מהיכן המנהג לחגוג יומולדת בכל שנה?
בתנ"ך מצינו רק את פרעה מלך מצרים חוגג את יומולדתו. האם זה נכון שגם אנו כעם קודש נחגוג יום זה? האם זה לא בעיה של "מנהג גוים"?
אולי יומולדת זה יום שאנו צריכים לצום בו וכד' ולעשות בו חשבון נפש, שהרי בסה"כ כל שנה שאנו עוברים, אנו יותר מתקדמים לקץ שלנו, ובית דין של מעלה זה לא איזה משחק, שאנו צריכים לשמוח לחגוג על שמתקרב יום הדין שלנו.
ולמה גם מאחלים "שתזכה לשנה הבאה, עד 120 שנה!"? אי-אפשר קצת יותר?
מהיכן לקוח ה-120 האלה? וכי לא מצינו אנשים שעברו את שנת ה-120 שלהם?
ואם תגידו ש-120 זה כבר די והותר, אז כבר המשנה באבות אמרה ש"בן 100 שנים כאילו עבר ובטל מהעולם".
שמעתי ממישהו שזה בגלל שמשה רבינו חי עד 120 שנה, אז זה מראה ש-120 זה השלימות, ומעל זה זה כבר מיותר וזה לא מראה על מעלה, כי משה היה שיא השלימות והוא חי עד 120. אשמח לשמוע על מקור לדבר הזה, למי שיודע.
(אבל אפשר אולי לדחות זאת, ולומר שמשה רבינו מת בגיל 120, בגלל שעמ"י כבר היה צריך להיכנס לארץ, וה' הודיע למשה שלאחר הנקמה באדום הוא נאסף לעמיו. וכן אפשר לומר שהוא היה צריך למות, כי הגיע זמנו של יהושע להנהיג את עמ"י, ו"אין מלכות נוגעת בחברתה, אפילו כמלוא נימה").
אז למה חוגגים יומולדת?
בצ"ל אריאל!
