מוקדש באהבה ענקית.
...
אמרת אני נשארת, אהבה לא משקרת
הושטת יד לראות
שגם אני אוכל לקום מכאן
ולהמשיך
אל הדרכים החדשות
עוד שומעת ת'קולות עוד נוגעת במראות
אבל בשנייה שקמתי
לא אחזור לכאן יותר
ואת כל מה ששברתי
עוד אולי נוכל לשוב ולחבר.
(היום בבוקר שמעתי את השיר הזה ופתאום בכיתי ממש והבנתי דברים חדשים.
תקשיבי חזק למילים. טוב?)
זה אחד השירים האהובים עלי.
ואת אחת הנשות האהובות עלי
והי, יהיה בסדר. בעז'ה
נכון? נכון.
אני מקווה ממש ממש
ואני אשתדל ממש ממש.
טוב?
אני עדיין אוהבת אותך, אל תשכחי את זה.
תודה.
אני זוכרת, ואת מונחת לי במקום הכי שמור בלב.
(זה
אולי כמו השלב הזה שהפחזניות בתנור והן צריכות חום אבל גם אוויר
וצריך לפתוח את הדלת של התנור קצת, לא לגמרי,
ולהשגיח עליהן בעיניים דואגות,
הן יכולות להצטמק או להבהל מהחום או להרגיש לא מוגנות
וצריך לשבת ברגליים משוכלות מול התנור ולכוננן את הדלת
קצת ועוד קצת
עד שיתפשט ריח טוב ומנחם, וימלא כל חלל במטבח הקר
...)
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
הייתי איתה ביחד
ל המשוגע היחידיפי מאה....
אבל כן, מערכון נחמד .....
זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...
תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
