אז בוא ננסה למקד את השאלה.

קודם כל נתחיל מזה שאתה כותב שאין לך ספיקות במציאות הבורא.

גם בתורה אין לך ספק - שהיא ניתנה למשה רבנו בהר סיני, כך אני מבין מדבריך (?).

השאלות שלך לכאורה מתחילות לגבי גזירות דרבנן, כמו גזירת הבלנים ושמירה בין בשר לחלב.

נראה שאתה לא מצליח להבין את ההיגיון שעומד מאחוריהם ולכן קשה לך לקיים את ההלכה שאינה הגיונית בעיניך, הבנתי נכון?

-----------------------------

אם זאת הבעיה, אז הפתרון הפשוט הוא ללמוד ולהבין את ההיגיון.

למשל:

גזירת הבלנים: בבתי המרחצאות של ימיהם הבלנים היו מרמים כדי שיבואו אליהם בשבת ומחממים בשבת ואומרים שהמים חמים עוד מיום שישי, כדי למנוע את החילול שבת הזה חכמים גזרו לא להתקלח בכלל בחמים - עד כאן הגיוני.

השאלה שלך היא בעצם למה זה תקף גם היום. אז יש כלל שכל עוד לא בטל הטעם לגמרי לא מבטלים תקנה של חז"ל כי עדיין ההיגיון שמאחריה תקף וכדי לבטל צריך לרדת לסוף דעתם אם היו מבטלים או לא - דבר שאיננו יכולים לעשות. למשל אם אתה חוזר הביתה ורוצה להתקלח ואמא שלך לא כ"כ מקפידה אז היא יכולה להדליק לך בויילר ולהגיד לך שזה חם מאתמול, כנ"ל לגבי מפקד בצבא (ראיתי מקרה כזה בעיניי). ואגב, אני ניצלתי כמה פעמים בזכות הגזירה הזאת מחילול שבת ממש במקומות שהמים היו מחוממים בגז ואנשים אחרים אמרו שהם לא מקפידים על דרבנן והתקלחו והדליקו אש ממש בלי לדעת.

זמן בין בשר לחלב: הגמרא לומדת שבשר שהוא נמצא בין השיניים הוא עדיין נחשב בשר מהפסור "הבשר עודנו בין שיניהם" ולכן אסור לאכול ולשתות חלבי כשהוא עדיין שם, רוב פוסקים שהבינו בגמרא שהזמן שמעריכים שהבשר נמצא בין השיניים הוא 6 שעות (לא מוכרח שזה הפשט בגמרא). כל מקרה - זה לא הרחקה אלא ממש האיסור של אכילת בשר בחלב (שגם הוא לא מדאורייתא כי הם לא בושלו יחד, אבל ההרחקה של לא לאכול בשר וחלב יחד אפילו לא מבושלים הגיונית מאד).

לא פשוט, ורבים עוברים את מה שאתה עובר...

עצתי, תלמד אמונה, בגדלות.

אמנם יש להניח שעשית את זה בישיבה,

אבל יש כמה טעויות בסיסיות בלימוד האמונה של ביינישים.

אם תרצה פירוט באישי - אשמח לשלוח לך.

בהצלחה!!

אז אתה בקטע של לרמות את עצמך? כי זה לא ילך...

אני מאמין לעצמי, אם לא הייתי מאמין במה שאני עושה לא הייתי עושה אותו - פשוט מאד.

אכן לגבי שמירה בין בשר וחלב רמזתי שאני אישית לא מבין בסוגיה כהבנה המקובלת, אבל זה עניין שלי.

מבחינת העיקרון - התורה צריכה להיות מובנת, וזה כולל גם את גזירות חז"ל.

אתה לא חייב להקשיב למה שלאנשים יש לומר לך, אבל מה הטעם לשתף בקשיים שאתה בכלל לא רוצה לפתור?

אני מאמין שכשיש שאלות שכליות - התשובות אליהן הן שכליות.

זה נחמד ונעים להרגיש לפעמים התעלות רוחנית ולשכוח מהשאלות, אבל זה לא מעלים אותן. במוקדם או במאוחר הן יחזרו.

סליחה שהבעתי את דעתי, סה"כ התכוונתי לטובתך.

לא מדובר בבעיה של מח אלה של לב הוא לא מאמין

חסידות יותר פונה חזק אל החלק הריגשי מאשר אמונה

רגש בא ורגש הולך,

נראה לי זה יותר בחוויה מאשר ברגש,

אם תרצה, נה"י יותר מחג"ת (שלא תגיד שאין חסידות...).

אם כבר חסידות - תניא, כי זה הכי מסודר.

תכל'ס, הרב קוק בספריו עסק ברוב העניינים,

אורות התורה על פרטי תורה,

אורות התשובה על ענייני הנפש,

אורות על ענייני השעה והמבט על הדור.

אם כבר בוחרים 'הוגה דעות' אחד...

אבל זה שקר, כי עולם האמונה רחב,

וצריך להכיר את כולו...

ההתנהלות היומיומית שלנו היתה משתנה מקצה לקצה.

2000 שנות סירוס עשו את שלהם,

ולעולם הרבני (אורטודוכסי) לא היה מוצא אלא להחמיר כשהיה צריך ולא להקל כשהיה צריך

בס"ד

צדיק ואח. מאוד מזדהה עם מה שכתבת.

מקווה שתמצא תשובה שתתיישב על ליבך.

יכול לספר דברים שעזרו לי, אולי יעזור לך:

יש מקרים שחכמים היו צריכים לעשות דבר מסויים כתוצאה מידיעת משהו בתורת הסוד.הם הלבישו את המעשה על סיבה "חיצונית". ולכן אפילו שהסיבה בטלה הדבר לא התבטל. דוגמא טובה זה מים אחרונים. בעבר היה קיים מלח סדומית שהיה מלח חזק. מחשש שמא האדם נגע במלח במהלך הסעודה, קבעו חכמים שלאחר הסעודה האדם יטול מים אחרונים בשביל למנוע את החשש שמא יגע בעין אחרי שנגע במלח שהדבר היה עלול להביא לעיוורון.

כיום אין מלח סדומית אבל התקנה נשארה כיוון שהסיבה לתקנה היא גם על פי תורת הסוד. (אם תרצה אסביר מעט כפי ידעתי המועטה).

וכן הדוגמא לדברים רבים. לדוגמא בשר וחלב. בשר נחשב דין ואילו חלב נחשב חסד לכן בשביל לא לערבב אותם נאסר לבשלם יחדיו. (אם איני טועה זכור לי שהאר"י היה נמנע לאכול חלב ביום שבו אכל בשר מסיבה/עניין זה)

עוד דבר שאצלי היה קצת לא ברור ושהשפיע/גרם לנושא שכתבת.

אדם יכול לשאול: "נו באמת אז זה שאני נוטל ידיים משפיע על העולם? או זה שאני נמנע מלאכול בשר וחלב יחדיו משפיע על העולם. זה נראה לי משהו פיזי כזה"

שאלה זאת אפשר למצוא כבר בגמרא:

"
מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזו מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם [בני אדם]? אמר לו: של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס: הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם?! אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם.
אמר לו: למה אתם מולין [מלים את הבנים בברית מילה]? אמר לו [רבי עקיבא לטורנוסרופוס]: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך, שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא.
הביא לו [לטורנוסרופוס] רבי עקיבא שיבולים וגלסקאות [מיני מאפה, לחמניות]. אמר לו [רבי עקיבא לטורנוסרופוס]: אלו מעשה הקדוש ברוך הוא, ואלו מעשה ידי אדם. אמר לו: אין אלו נאים יותר מן השיבולים?!
אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא [אלוהים] חפץ במילה [רוצה שהאדם יהיה נימול], למה אינו יוצא הולד [התינוק] מהול ממעי אמו? אמר לו רבי עקיבא: ולמה שוררו [חבל הטבור] יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצוות לישראל, אלא לצרף אותם בהם [כדי שבאמצעותן האדם ישתפר ויהיה לאדם טוב יותר].

"

המשמעות של לצרף היא שהקב"ה רוצה לזכות את האדם בשכר, הקב"ה רוצה לזכות את האדם להדמות לו:

"

 ר' עקיבא חוזר ואומר: הקב"ה יכול היה לברוא עולם מושלם. אולם במקרה כזה, לא היה לאדם מה לפעול בעולם. הקב"ה ברא חיטים – כדי שנהפוך אותם לגלוסקאות. תינוק ערל – כדי שנמול אותו. יש שרמזו כי עשו הוא מלשון 'עשוי', מוכן. עשו נולד שעיר, בבחינת 'אין מה לתקן'. גופו כבר הושלם מבחינה פיסיולוגית. כך גם גישתו לחיים: נולדנו למציאות שאין בכוחנו לשנותה, ויש לנו לקבלה כמות שהיא.

לא לחינם מקבל אברהם אבינו כציווי ראשון את ברית המילה. זהו מסר האומר לו: דע, כי באת לעולם כדי לתקן. יש לך תפקיד. זהו מסר לאברהם, ולכל יוצאי חלציו: נדע שיש לכל אחד ואחד כוח וחיוב לתקן את העולם.  כל אחד ואחד מאיתנו יכול וצירך לתקן, להעלות את הבריאה, להשפיע, לשנות. התיקון הוא קודם כל האדם את עצמו, במלחמת היצר, תיקון המידות ועבודת ה'. לאחר מכן ימשיך לתקן את סביבתו הקרובה, ישפיע על חברתו. מי שזוכה, משפיע אחר כך אף על הסביבה הרחוקה, ועל כל העולם כולו. זה תפקידנו, וקיבלנו גם יכולת לכך.

"(הרב יחזקאל יעקבסון)

כותב רבי נחמן: " ע"י ריקודין והמחאת כף אל כף, נמתקים כל הדינים".

ואם תשאל איך מעשה גשמי משפיע על דין שהוא דבר רוחני?

אז זהו שלפעולותיו של האדם יש השפעה על העולם. גם אם זה לא גלוי לנו.

ועצה אחרונה והטובה ביותר:

תפילה. התבודדות.

לפעמים פשוט קשה באמונה. מה לעשות שאפילו שמבינים דבר מסויים בשכל באופן ברור,עדיין הרגש לא לגמרי שם.

לכן אמליץ תקופה(ויש שמשתדלים קבוע) ללכת למקום שקט נעים.(עדיף בלילה)

ליד טבע. משהו שעושה לך טוב.

להתסכל בשמיים , להסתכל על הכוכבים, להסתכל על המרחבים העצומים שרואים מרחוק.

להסתכל על הטבע, לנשום את האוויר, להרגיש את הרוח.

ולהתפלל על האמונה. להתפלל על מילוי האמונה. על שלמותה.

חוץ מכוח התפילה עצם ההגעה למצב זה גורמת לאדם להרגיש שה' טוב, גורמת לאדם להרגיש עניו אל ה', הספקות מתמעטים הקושי קטן והתפילה עוד יותר עוזרת ומועילה.

כוח התפילה הוא אין סופי.

מקווה שעזרתי.

בס"ד

"יכול להיות שיעזור"

ולכן גם כתבתי לך את הפיסקה האחרונה

היא לא עזרה?

הרי הנביא אומר, שהיה להם דבר ה' "צו לצו קו לקו זעיר שם זעיר שם..".

כשצַו-לצו, כל פרט בפני עצמו כביכול, בא דבר כזה.

ומה שהרגשת ברגע המיוחד של ברכת ירושלים בתפילה, היה געגוע אל השלימות, אל התמונה הכוללת, שכל הפרטים הם תווים ממנה.

ככלל, המצוות כולן הן סעיפים של הופעת הטוב האלוקי. ה"חוכמה" בענין הזה, שלא נשארים רק עם הרגשה כללית, אלא הערך מופיע בכל פרטי החיים. זה מעצים את התגלותו בחיים, ולאידך - גם מעלה את כל הפרטים העולמיים, המעשיים. ההרגשה אינה נשארת רק "באויר" - והעולם אינו נשאר רק טכני, אלא מתעלה. למשל, בערך הגדול של שביתת שבת של ההתבטלות אל המקור של הכל, אל הטוב האלוקי האין-סופי, מופיעה בכל הפרטים של המעשים, עשה ולא-תעשה. אם מסתכלים במבט כולל, ומתוכו אל הפרטים - שמחים בזה. שמחים בקישור כל פרטי החיים אל הכלל; כמו, למשל, שמוסיקאי שמח בכל הניואנסים של המנגינה, ולא רק ב"כללי".

אתה כן בוחר. אתה בוחר בה', באופי החיים של ישראל עמו, בתורתו. בלחיות חיים משמעותיים. וממילא, אינך מסתפק רק בשבע-מצוות-בני-נוח, וכאילו השאר, "שיעבור"...

גם גזירות ותקנות חכמים, בנויים על פי הכלל הזה. עפ"י מה שמתאים למנגינת החיים ולאופי של עם ישראל. ומכח קיומן, האדם "מתיישר" אל המנגינה הזו, שהיה מאבד אותה בסאון החיים הרגיל. על גבי זה, יש גם גוונים אישיים מיוחדים.

זה נכון לגבי מה שקבעו שלש תפילות ביום, כדי לתת פניה לה' הן בתחילת היום, הן "תוך כדי", והן עם סיומו (דבר שהיה "רשות" - וקיבלוהו ישראל, מתוך ההתאמה הפנימית אליהם, כחובה).

זה נכון גם לגבי "גזירות הרחקה" כפי שהזכרת, שיש בהן חידוד הערך הכללי של הזהירות מלהתקרב לאיסור; מלבד גם שמירת "קווים" ספציפיים מדברים שעלולים להגיע אליהם, כאשר עד כמה שומרים את הקו הזה באופן תמציתי, וכמה הוא מתרחב, תלוי ב"סיכון" המעשי לאורך הדורות (כך יש לגבי מנהגים של הרחקות מע"ז, למשל).

ויש גם תחושת הערך של הכבוד לעמנו ולמורשתו, כאשר דבר שהתקבל על כלל-ישראל, יש לו כח יותר מהרחקה שע"י בית-דין. שאילו הרחקה שע"י בי"ד, יכול בי"ד גדול ממנו לבטלה - ומה שהתקבל ע"י המוני רבבות עמך בית ישראל.. אין בי"ד שיכול לעמוד מול זה.... אנחנו מקיימים, וחשים את גודל הענין של מה שהתסגנן כאורח חיים של עמנו.

הקיצור, מנגינה אחת, גדולה, מלאת צלילים, של אורח החיים הכולל של עם ישראל הדבק בה' במידות שהטביע בו, בהליכות החיים שעפ"י זה. יחס כל שטף אחד גדול שבא מעומק הנשמה. לא כל פרט כאילו בפני עצמו. זה, אני חושב, משהו שהפיע על הרגשתך המיוחדת באותה תפילה. חזרה בתום אל המכלול.

אח"כ, יש מקום ללמוד בנחת פרט אחרי פרט. להתמלא יותר ויותר בהרגשות קודש וטוב, מנעימות ומשמחות.

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

אם אתה מסכים להרחיב קצת איך מגיעים לזה, 
אני אשמח, תודה ממש.

מקלדת של מחשב זה אחלה. גם עט ונייר. גם זמן שבו אתה מדבר בחופשיות עם הבורא או עם אדם שלא נמצא לידך אבל אתה מדמיין שהוא שם. זה לא  כל כך משנה מה אתה עושה, העיקר זה להוריד את המחסום של היום יום ולנסות להבין באמת איך  הדברים אצלך עובדים ומה גורם לך להתקדם או מכשיל אותך.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

אני זוכר שכבר שדיברתי איתך פה על החיים שאתה חווה כחתול זמני,
אז אני יכול להגיד לך שזה נשמע הרבה עצות בסגנון כזה.

זה עצות מאוד חשובות, אבל נשמע לי שהם רק טיפים לחיים,
ובשבילי חסר פה קצת משהו יותר עמוק לחיים מאשר כסף וכיף...

אלה פשוט מקומות שנפלתי בהם חזק וחבל שלא ייעצו לי (או שלפחות לא הפנמתי את העצות) מראש. אולי חוץ מהקטע של הרכב (אין לי רישיון ולא מתכוון להוציא).

איזה סגנון עצות היית רוצה?

העצה הכי טובה שאני חי לפיה היא לחיות את החיים שלי בדיוק כפי שאני רוצה. לבנות עולם משלי בדיוק לפי הסגנון שמוצא חן בעיניי.

לחיות את החיים בדרך שאני רוצה, זה באמת חשוב מאוד. תודה

שהאדם מצווה להידמות לבוראו,

וכשם שהקב"ה ברא את העולם, כך האדם עצמו צריך לברוא עולם (בעזרת התורה ויכולותיו האישיות)

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

בעבר יצא לי לקרוא כתבה על אנשים שמעדיפים לחיות בדרך חיים הזאת, והאמת שאהבתי ממש.

גם מי שמרוויח הרבה ועובד מעט יחסית- עדיין יכול לעבוד פחות

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

הדרכה שהייתם נותנים.
נראלי שזה גם מה שהתכוונתי,
וענית על זה יפה, תודה

את יכולת ניהול הרגשות, דחיית סיפוקים.

לקחת את החיים ברצינות, להשקיע ולהתמיד. אבל לא לשכוח לרגע לכייף ולשמוח בכל הטוב שיש לנו.

ולקבל את מה שה' שולח לנו באהבה(:

הקישור מוביל לדיון בפורום של ערוץ 7 שכותרתו **"מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות"**. בפוסט הפותח המשתמשת מבקשת רעיונות למיתוג או סלוגן לטיול צוות מורות, עם חיבור לנושאים של **גאולה, צמיחה וחינוך**. ([ערוץ 7][1])

אם המטרה היא למצוא רעיונות למיתוג כזה, הנה כמה כיוונים אפשריים:

* **מצמיחות גאולה**

* **צועדות אל האור**

* **מחנכות עתיד, בונות תקווה**

* **זרעי חינוך – פריחת גאולה**

* **בדרך לצמיחה משותפת**

* **מאירות את הדרך**

* **מחיבור לצמיחה**

* **משורשים של אמונה לפירות של עשייה**

* **גאולה מתחילה בחינוך**

* **יחד מצמיחות דור של אור**

אם תספר/י:

* גיל התלמידות,

* אופי הצוות (יסודי/תיכון/אולפנה וכו'),

* האם הטיול הוא יום גיבוש, סיכום שנה או פתיחת שנה,

* והאם רוצים סגנון רציני, מרגש או קליל,

אפשר להציע סלוגנים וקונספטים ממוקדים יותר.

[1]: מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות - צעירים מעל עשרים "מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות | ערוץ 7"

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

האם הייתי ממשיכה להחזיק עד אמצע 2024? לא בטוח בכלל

ובכל מקרה, אם היית נכנסת לפני 13 שנה, אז היית ברווח עצום וחסר פרופורציות, לא משנה מתי בשנים האחרונות היית יוצאת... 

החלק שקשוח וצריך להאמין שזה שווה את זה, לא כזה עולה. זה קל

וכן, לקנות לפני 13 שנה כנראה היה צעד חכם

איפשהו לפני המסיבת סיום של כיתה ו', הייתי צריכה לקנות קצת ביטקוין.

צודק. מה חשבתי לעצמי

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

חוץ מחתול נייד/ נייח

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.

הפדיחה שעדיין לא קניתי לו מתנה

נראה לי אביא לו את כל הרעיונות בשרשור הנ"ל ואשאל אותו מה דעתו