אימי שתחיה החליטה שהכיירים שובתות מהיום כדי להגעילם מחר.
שהמקרר והמקפיא מפונים היום.
ואני לא מבין על מה הבהלה.
יום לפני מספיק.
מה אתם חושבים?
ומה אתם הופכים את המטבח?
ומה אני אוכל?
עזרו נא לי להבין את מערך ההכנה לפסחשפתותנו שבח
גם אני בעד יום לפני..dora
תגיד לה "אמא, הכל עליי! אני אעשה את ה-כ-ל יום לפני"ימ''ל
שזה אומר:
לנקות ולהכשיר כיריים, תנור, מקרר, לעשות הגעלה וליבון, לנקות ולמיין ארונות מטבח, לשטוף רצפה לפני החג ועוד להשאיר את המטבח כשר ומסודר לפחות יום לפני החג כדי שיהיה אפשר לבשל לחג - תצליח לעשות את זה ביום אחד?
כל עוד לא אתה עושה את זה אין לך זכות להתלונן.
וגם אם אתה עושה - בשביל מצוות כיבוד הורים והרוגע של אמא שלך כדאי שזה יעשה לפני.
תכלס. תודה על ההבהרה..dora
אהבתי את השאלה האחרונהשמן פשתן
<צ> 
אצלנו שבוע לפני פסחפלצור
תאמין לי, מזל שנשים לא הפוסקות במאה שערים...תרחיב לבי
בשביל זה נועד בין הזמנים...
אצלנויטבתה
אחרת מה נאכל?

ואולי אם תציע עזרה זה יעבוד וידחו את זה?
מה זה מה נאכל?שמן פשתן
יאללה כולה יומיים, חסר מה לאכול בלי גז? וגם אם מצומצם, לא נמות.
וגם- יש דברים שאפשר כבר להכין בכלי פסח. כמו מרקים חביתות וכו'
אל תתעצבני
יטבתה
ולכן מכינים חביתות, פסטות, אורז, פתיתים וכו
בץנור אופים עדיין פיצות, בורקסים ועוד..
פשוט אצלנו זה הכל באיזי...

אצל הוריי לפעמים כבר אכלו מצות בשלב הזהמשה
הבית נקי לפסח, ילדים שמסתובבים עם אוכל בכל חור...
אז אכלו מצות (ופריכיות, ודברים שאינם חמץ באופן כללי).
חוץ מערב פסח שזה כבר סיפור אחר.
אצלנו המטבח כבר מוכשר מאתמולקוד אבל פתוח
אז מה אוכלים אצלכם? מצות?משה
קוניםקוד אבל פתוח
או שמזמינים אוכל
אה. כן. לאכול בחדר מדרגות, בגן שעשועים, במגרשי חניהמשה
מכיר את השיטה. שנים חיינו ככה.
(הייתי קונה לחמניה בדרך לצבא, אוכל אותה באוטובוס ובזה נגמר העניין).
א יש לנו חצרקוד אבל פתוח
ומה אני אוכל?
מוטיבציה
המון אוכלקוד אבל פתוח
אז לא תאכלי פסטה ופתיתים... so what
צחקתי על מה שהוא כתב בסוף. זו לא שאלה שאני שואלת
מוטיבציה
ואני גם לא אוכלת פסטה ופתיתים 
חחחחחחקוד אבל פתוחאחרונה
חחחשפתותנו שבח
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
ערב שנה טובה וכו'. שאלה שמעניינת אותיעשב לימון
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
ממליץ מאוד להיזהר עם חשיפה אינטימית במקום ציבוריארץ השוקולד
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
כמובן. תודה על התזכורתעשב לימוןאחרונה
למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
חחח …בנות רבות עלי
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עלי
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
בודקים אותך. תעבור כמה שלבים במשחק ואז תגיע החסודהמבקש אמונה
🤡
חחח נראלי זה באמת ככהבנות רבות עלי
אשריך. באמת! שנה טובה!נחלת
תודה גם לך🙏🏻בנות רבות עליאחרונה
מי אשכנזי וער בגלל סליחות?זיויק
אני ספרדי וישן בסליחותבנות רבות עלי
אם אתה לא אשכנזי ולא מתפלל סליחות בכוונות עצומותפ.א.
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
יש רק בעיה אחת, אני כבר שנים לא אוכל קטניות בפסח😂בנות רבות עלי
אם כך, אתה יכול להמשיך לישון 🛌 בשקטפ.א.
ישן טוב יותר בבית כנסת מבמיטה?ארץ השוקולד
ברור זה כמה צעדים מהמקרר אתה קם בלילה מנשנשבנות רבות עלי
ארץ השוקולדאחרונה
זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה טובה, ברוכה, שמחה, שלווה, לכולכם כולכם כולכם!!נחלת
אמן ואמן וגם לךארץ השוקולד
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
אמן. גם לךנפשי תערוגאחרונה
יש משהו מאוד מוזרפשוט אני..
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
וכן אני יודע שהיא הייתה שמאלנית קיצוניתפשוט אני..
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
למה מוזר?משה
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
מתוך 14 הזוכים הישראלים בפרס נובלאריק מהדרום
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
איזו תקרת זכוכית?shaulreznik
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
נכון עקרוניתאריק מהדרום
בפועל היתה רק אחת
היה את רוזלינד פרנקלין שהיו נותנים לה אםקעלעברימבאראחרונה
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
יש כאן אוהדי קבוצת כדורגל/כדורסל לשאלה בפרטי?צע
חיילי גבעתיאריק מהדרום
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
ממשזיויק
לא מכבים אש עם דלק!Nachman Wilhelmאחרונה
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

