נהוג שבזמן שמוכרים את החמץ, שזה כאמור מכירה לכל דבר ועניין, לא משלמים על זה, נהגו לתת כסף צדקה לעניים לקראת החג- קמחא דפסחא 

הרב הוא השליח למכור, והיה נהוג [ואולי הנוהג הזה ממשיך], שהוא עושה את השליחות הזו בתשלום.

או שבמקרה הזה זה היה באמת קמחא דפסחא.

וכדאמרי אינשי: "מי שהולך לישון עם כלבים, שלא יתפלא שהוא קם עם פשפשים"...  <ח"צ>

אם אתה מחפש תשובה מניחה את הדעת: בפשטות - "הכסף יענה את הכל".

ואני עוד יותר אני מתפלא שאתם כן מוכרים, כנראה אני צריך לתפוס מישהו לשיחה...

(מישהו שלא עונה לטלפון כבר שבועיים, אהממ)

את הרב בורשטיין אומר בפה מלא.
שוודאי וודאי שהמכירה תקפה לחלוטין לחלוטין.

ואין בזה צל של ספק.

כמו כן- כשההלכה מאפשרת דבר אין זה הערמה.
 

וכן היתר עסקא

והיתר מכירה (שם רבו המחלוקות יותר)

מסכים שצריך להקפיד על תנאי מקח וממכר- ציון כתובת לפחות עם עדיפות למיקום.

ומה הפתרון שלך לחברות ענק שיפסידו מליונים??

 

עם זה שיש חברות גדולות שחייבות את המכירה.

וגם אני בתור אדם פרטי, לא משאיר אצלי חמץ גמור, אבל יש כל מיני דברים שמופיעים ברשימות כדברים שאולי יש בהם חומרים שקשורים לחמץ, אז אותם אני מוכר.

http://www.harav.org/Torato/ArticleDetail.asp?ID=3169

ע"פ הטבלה הזו, כיוון שאיני מתכוון לרוקן את כל הארונות, אז מה שבספק משאיר ומוכר.
 

(האמת שהסיפור עצמו דווקא עוסק בהיפטרות מהמצות, אחרי פסח)

אתה מוכר את החמץ, בזמן של ירידה דרסטית בביקוש, כשכולם מנסים להפטר מהחמץ שברשותם, וקונה אותו מחדש אח"כ בזמן של ביקוש מטורף לחמץ.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.