אך תשובה
אין.
איך אנשים מסוגלים
ככה לפגוע?
אני יהיה חזקה.
הלוואי והיה אפשר לא להגיע לשם בכלל,
לא להיכנס למשהו ולפגוע על הדרך בעצמי.
הלוואי..
ובכלל מלכתחילה כלום ככה לא היה, אבל זו המציאות.
מעניין מה המחשבה שעומדת בראש. אני רוצה לקרוא מחשבות.
אני עד כדי כך פגעתי? בכלל לא.
הלוואי והייתי מקבלת תשובה על התהיות האלה. ולא בגלל שאני רוצה להיות רגועה,בכלל לא
בעיקר כדי שהיא סוף סוף תצליח להתקדם כבר.
לא להרגיש אי נעימות מהעניין ולעשות את רצון ה' בעולם!
ועכשיו..
היא רק מקווה,מתפללת רוצה טוב בשבילם ומרפה..
"סוף מעשה במחשבה תחילה"
מה הייתי עושה בלעדיהם?
כמה טוב-שטוב.
אני צריכה להודות על כל הטוב שבאמת זכיתי לו.
לעולם לא ידעו מי הייתי,אולי קצת.
אני רוצה לצעוק.אבל לא. לא כאן.
היו שלום...
- לקראת נישואין וזוגיות