אין תות בשומקום
אני לא אני כבר כמה חודשים
לא זוכרת מתי הרגשתי משו
ואני רוצה למות ואני לא רוצה למות
ואני רוצה כבר חירות אמיתית לעזאזל
ומותר לי לבכות עכשיו
ואני דואגת לה ואין לי איך לעזור
וכואב לי יותר מידי פיזית
ולא רוצה להסתפר ולהקדים תמאוחר
ולפעמים אני רוצה להשתכר
ואני מרגישה שמשו עומד לקרות
והוא רחוק ואין לנו אפשרות ליצור קשר
ואני שונאת הרבה דברים עכשיו
והעצב והפחד והכאב משתקים אותי
ויש בי הרבה הרבה פחדים היום
ואני רוצה חיבוק
ושיפסיקו לדבר איתי על העיניים שלי
ויש בי גם הרבה בלאגן עכשיו
אלוהים
חירות. אמיתית.

