אם זה לא מה שהיה שם אז תגיד לי מה כן...

הפגנה נגד המדינה זאת הפגנת מחאה נגד הממשלה.

אגב, יש שיחה משוכתבת של הרצ"יה עם מתנחלי חברון והוא קורא להפגנה נגד הממשלה ,"טרפה", "תכנית אסורה כאכילת חזיר" וציטוטים דומים באותו סגנון.

מישהו כאן מרגיש יותר חכם מהרצי"ה?

אני רוצה לראות את זיו פניו..

אני הבאתי ציטוט משיחה של הרב צבי יהודה שקראתי. לא פרשנות על דעתו.

הם יחלקו, ברור.

בכ"ז, דברי הרב צבי יהודה שם די חד משמעיים. מעניים איך הם יסבירו את זה.

בס"ד

א. חשוב לעשות את החילוק שעשה הרצי"ה בעצמו בין המדינה לבין הממשלה. המדינה היא קודש, הממשלה - תלוי בה. אז צריך לברר בדיוק מה היה הסיפור בחברון שם, ואני מניח שיש על זה מחלו' גרסאו' כמו על כל סיפור שהיה עם הרצי"ה (ואולי עם כל גדויל אחר), כמו שיש מחלו' על הסיפור בסבסטיה - האם הרצי"ה תפס בגדר, או הלך יד ביד עם הקצין וכו'.

ב. מה שהיה שם זה לא 'הפגנה נגד המדינה'. האמת שזו בכלל לא היתה הפגנה. זו היתה עליה מאושרת לקרקע לישוב חדש בארץ-ישראל + עצרת עם רבנים ואישי ציבור. וכידוע, כמו שהרב אבינר (ועוד הרבה, סתם לקחתי את הממלכתי שביניהם) כותב, ארץ ישראל כולה שלנו. ואכן, הכותרת של העצרת היתה "ארץ ישראל כולה שלנו", והרעיון הוא ליצור גרעין משפחות (שכבר מונה כמה עשרות משפ') גדול שיבוא בדרישה לממשלה להכריז רשמית על הקמת יישוב חדש. אז זה מה שהיה שם. עלו לקרקע (באישור של הצבא!) ליומיים ע"מ ליצור תהודה ציבורית, כך שבפעמים הבאות יגיעו יותר ויותר, עד שיהיו שם אלפים, והממשלה תיאשר הקמה.

יוצא, שאין פה הפגנת מחאה נגד הממשלה וכ"ש שלא כנגד המדינה. מש"ל.

את זה שארץ ישראל כולה שלנו אמר קוב"ה,  ולא הרב אבינר. אבל צריך לפעול בשכל.

נראה לי ברור למארגנים שהדבר האחרון שחסר עכשיו לראש הממשלה זה לאשר הקמת ישוב. על כל מרפסת שהוא סוגר בירושלים הוא חוטף גינוי מכל העולם, אגב, בסוף זה גם מתפרש בכסף ונשק.

ברור שזה לא יגרום הקמת ישוב, אבל זה יראה שהציבור לא רוצה ישוב חדש והם לא באג'נדה שלו.

בעברית קוראים לזה הפגנה נגד הממשלה.

הרצי"ה אמר בשיחה שם שממשלה שלא בונה, אסור להלחם בה. ממשלה שמחריבה, אפשר למחות.

הסיפור שם היה מאד ברור והשיחה שוכתבה כמעט על ידי אחד המתיישבים בחברון שנכח שם. זה לא סיפור ממישהו. (אגב, הרב צבי יהודה החזיק בגדר ואז הלך יד ביד עם הקצין, אריאל שרון, אגב)

בס"ד

גם אתה מסכים שהמלחמה היא על הארץ. הרי כשביבי סוגר מרפסת כל העולם עליו. תראה עד כמה זה מציק לעולם. ופה מתגלה תפקידינו. להיות אלו שלא רק שלא מוחים נגד הממשלה, אלא מחזקים אותה ונותנים להם את הכוחות לבנות יישוב. אם יהיו שם אלפי אלפים, הממשלה תהיה חייבת לאשר, ואובמה לא יוכל להגיד כלום, כי זה מה שהציבור בישראל רוצה. הוא לא יכול ללחום כנגד כל הציבור.

לא הייתי באירוע האחרון עקב אילוצים, אבל באירועים הקודמים שהייתי, השיח היה שבאנו לחזק את רה"מ וממשלתו ולתת להם את הכוח לאשר.

ואם כבר נכנסת, אז "ממשלה שמחריבה אפשר למחות". אפי' את זה הזרם הממלכתי לא עושה. ואני לא מבין איך תוכל להסביר את דברי הרצי"ה שאמר ש"על א"י צריך למסור את הנפש, וזה פסק הלכה ממש"?

ואגב, גם בזרם הממלכתי יודעים לגנות את הממשלה ולדבר כנגדה כשהיא מאשרת כותל לרפורמים, נשות הכותל וכו'. ואם תגיד שהם לא מגנים את הממשלה ספציפית, אז לפי דבריך זה לא משנה, כי הממשלה אישרה דבר מסוים והם פועלים/אומרים משהו אחר - יוצא שזה נגד הממשלה.

היא על התפקיד של מדינת ישראל בעולם. מתוך זה הם גם נלחמים על המרפסת של ביבי.

אתה באמת חושב שתוכל לשכנע את אובמה..?? ברור שלא. צריך להגיע למצב שעושים את זה למרות שהוא לא רוצה ולא נבהלים מזה. בשביל זה צריך לחזק את התורה.

כשהממשלה החריבה, הזרם ההמלכתי כן מחה. ע"ע גוש קטיף, עמונה,סיני וכו'. אתה מתכוון שהוא לא צעק וגידף כמו אחרים. זה נכון, זאת רק שאלה של סגנון.

על דברי הרב צבי יהודה האלה יש הסבר בסולו המסילה של הרב טאו. הוא הסביר את זה בתוך ההקשר הכללי של  דבריו. שתהיה מלחמה על יהודה ושומרון, מלחמה תודעתית, תרבותית.

תגיד לי אתה. אם ראש הממשלה עצמו היה באירוע הזה היו מדברים אותו הדבר? אני מניח שלא. כי זה בעצם ביקורת עליו.

אבל אני חושב שבאותה מידה שהרצי"ה אמר בזמנו שצריך לבנות את יו"ש, כך הוא היה אומר גם עכשיו (והאמת שרה"י שלי אמר לאחרונה כמה פעמים שהיינו רוצים להמשיך לבנות עכשיו ביו"ש יותר, אבל יש מחסומים ולכן צריך להתמקד בגרעינים בערים, בהגדלת הישיבות הציוניות וכו', אבל - א. נראלי שרה"י הקודם שלי ממשיך לדבוק בנושא א"י גם עכשיו, ואני מגדיר אותו יותר כרב שלי. ב. אני חושב שהוא עדיין בגישה יותר אקטיבית מהממלכתיים בענייני פינויים וכדו').

אני לא רוצה לשכנע את אובמה. אני רוצה ליצור מצב שלא יהיה לו מה לומר. כי אם כ"כ הרבה אנשים בישראל רוצים שיקום יישוב, אז הוא יקום, ולאובמה לא יהיה מה לטעון. זה זכות הציבור בישראל, ולא יהיה לו מה לבוא לנתניהו בטענות.

השאלה האם מחאה מספיקה במקרה הזה. הרי הרצי"ה אמר שעל כל איש צבא יש חובה לעשות ככל שיכול כדי למנוע אתזה. לכאו' אין סיבה לומר שלא כולל סירוב פקודה. והרמב"ם אמר שחובה לסרב פקודה. יודע? אפי' אם זה היה מלך! היינו אפי' אם שלמה לדוג' היה אומר לגרש - היתה חובה לסרב.

אפשר להסביר ככה. אבל זה כמובן שינוי מהפשט. כי הרצי"ה הדגיש ש"זה פסק הלכה ממש". אז להגיד שהתכוון שהמסירות נפש היא בתודעה וכדו'...? קצת רחוק. ואולי הרבה.

אני בהחלט חושב שהיו מדברים אותו דבר. ולא ענית על זה שרבנים ממלכתיים תוקפים את הממשלה וראשיה. ולא מזמן, בגזרת הגילוח, ר' מרדכי אמר שצריך לפרק את הממשלה על כך. ונדמה לי שגם הרב אבינר אמר שיש לסרב פקודה. אינני מבין... איסור דאו' של "שלא נעזבנה לאומות העולם או לשממה" לעומת גילוח זקן?!

ידידי, העם לא איתנו בזה. תבין. גם אם תביא את כל הציונות הדתית. כמה אנשים תביא?? תביא מליון איש. אתה מביו שזה לא מדגדג את אובמה. שמע, אובמה לאו דווקא אוהב ערבים או שונא יהודים. הוא אוהב אמריקאים. האמריקאים קונים המון נפט, הספק הוא העולם הערבי. כדי שהמחירים לא יעלו עוד ועוד הוא צריך לספק את האינטרסים שלהם. לא משנה כמה אנשים תביא, זה לא יעזור שהוא יוותר. 

מה שצריך לעשות זה לתת לראש הממשלה גב מספיק חזק לומר לא לאמריקאים. לכן צריך שהעם יהיה איתנו. וכל עוד העם לא מחובר לתורה, העם לא מבין את ערך ארץ ישראל והוא לא איתנו.

יוצא, שהפתרון הוא הגדלת התורה בישראל.

יש הסבר יפה לקטע שאצה מקשה ממנו, בסולו המסילה, הרב טאו מתייחס לזה.

אגב, אתה לא רואה שהשיטה שלך לא מצליחה..? אתה מנסה אותה כבר עשרים שנה לשווא..

בס"ד

אני דוקא חושב שאם יהיו מיליון איש זה מספיק. ואגב, העם אמנם לא מבין את מהותה של א"י, אבל רוב העם רוצה להשמיד את אויבינו ובעד ההתישבות. למה מיליון איש לא יכולים לתת את הגב לרה"מ שיגיד לא לאמריקאים?

זה מה שאני מסביר. הגדלת התורה בישראל לא סותרת את קיום יישוב הארץ. אני בעד שכל בוגר תיכון ילך לישיבה, ישב שם זמן רב ככל שיוכל וכדו'. אך אני רוצה שכשיש הקמת ישוב אז כולם יתייצבו. וכן ח"ו כשיש פינוי.

טוב, גם אם ההסבר יפה, הוא עדיין הסבר. אני רוצה ללמד זכות על הרצי"ה שידע את הרמב"ם ופסק שיש למסור את הנפש.

דוקא השיטה שלך לא כ"כ הצליחה. לחבק את השוטרים בגוש קטיף לא הצליח, לא לפרוץ את כפר מימון לא הצליח.. (אגב, מותר לספר בדיחה, אז שמעתי - למה היו צריכים כ"כ הרבה שוטרים בגירוש, הרי היה פינוי שקט? תשובה: כי נראלך ששלושה שוטרים יוכלו להתחבק עם כולם? D-

אתה מוזמן להסתכל כאן על רשימת המאחזים, תראה שהשיטה מוצלחת.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%96%D7%99%D7%9D

נראלי שרוב המאחזים שם מאוישים במשפחות, ולא מעט.

אם העם היה איתך- מילא אבל הוא לא. הבסיס להלכות ציבור היא התודעה הציבורית. אתה רוצה לחנך את העם, לא לכפות עליו כי אז זה לא יהיה אמיתי.

ציטוט אחד מהרב צבי יהודה לא מפיל אותי והוא גם לא משמעותי כי צריך לתפוס את הסיטואציה שבה הוא נאמר. יש הרבה אנשים שאוהבים לקחת ציטוטים של אנשים ולהוציא אותם מהקשרם.

אני הבאתי שיחה שלמה משוכתבת שנאמרים בה דברים ברורים מאד ולא מעורפלים, שעומדים מאחוריה גדולי תלמידיו ומסבירים בפשטות שזאת היתה שיטתו. זה שונה מהותית.

עוד דבר, אתה יודע המאחזים האלה לא תופסים כמעט כולם, וגם אלה שכן, לא מוכרים על ידי המדינה ולא יהיו מוכרים בעתיד הנראה לעין. אלו בעיקר פרובוטקציות של בני נוער, זה אפילו כבר לא מבוגרים עם יציבות ויכולות אמיתיות כמו פעם.

לא הוקם מזה אף ישוב אמיתי..או כמעט אף, כי לא בדקתי נכל.

חוצמזה שזה גורם לנזק תודעתי עצום.

בס"ד

אני מסביר לך שיש דברים שודאי רוב העם איתנו, ראינו בבחירות שהיה רוב לימין.

מצטער, אבל אני לא מאותם "אנשים שאוהבים לקחת ציטוטים של אנשים ולהוציא אותם מהקשרם". יש רבים רבים מתלמידי הרצי"ה שדווקא אומרים ששיטתו היתה שונה ממה שאתה מציג. ואת הדברים שכתבתי הבאתי בשם הרב יוסף בדיחי שליט"א, שהיה משמשו ותלמידו של הרצי"ה וידע בדיוק מה אמר על כל מיני דברים.

אגב, אם יש לך את השיחה על המחשב, אשמח שתעלה.

אם כבר מדברים, אז אתה הוא המנותק מהעם. כי ברשימה שהבאתי רוב המאחזים כבר הפכו ליישובים.

נתחיל:

חוות סקאלי: ישוב עם משפ' (לא סגור על כמה).

גבעת ארנון: לפי ויקיפדיה, בשנת 2010 היו 13 משפ' עם 50 תושבים.

גבעות יצהר: לא יודע בדיוק, אבל בגבעת תקומה: 20 משפ'.

מצפה יצהר: 4 משפ' + ישיבה של חב"ד. שלהבת: 15 משפ'.

חוות גלעד: גבעה מפותחת ביותר עם למעלה מ-40 משפ'.

חוות יאיר: יישוב רציני עם מסעדה ומשפ'.

מגן דן: 20 משפ'.

מעלה ישראל: 5 משפ'.

מצפה חגית: 5 משפ'.

מצפה דני: ישוב גדול ומבוסס, 30 מש'.

נווה ארז: 21 מש'.

מצפה כרמים: 32 משפ'.

חרשה: יישוב גדול ומבוסס. עם למעלה מ45 משפ' וישיבה קטנה.

גבעת אסף: יישוב רציני עם 20 משפ' וכולל.

גבעת הראל: 60 משפ'.

אחיה: 45 משפ'.

אש קודש: 32 מש'.

קידה: 45 משפ'.

וכו' וכו' ע"ש. וכל זה רק ב15 השנים האחרונות. הגיע הזמן לפקוח עיניים. יישוב אמיתי קם לאט לאט, אין מה לעשות. כך היה גם כשהקימו את הישוב שאתה גר בו.

אז העם היה איתנו. היום מי שמגיע "להקים ישוב" זה בני נוער עם כיפה סרוגה.

את הישוב שלנו הקימו המונים מכל גווני החברה. הגיעה אפילו קבוצה של קיבוצניקים. דיברו על זה, זה היה נושא. דבורה ארציאל ישבה על זה עם ראש הממשלה. אתה מבין שזה היה אחרת לגמרי??

זה גם לא נעשה באווירה של שנאה כזאת. אמא שלי היתה קצת בגבעות של קדומים כשהקימו אותם והיא אמרה שהם היו דוחפים לחיילים *שבאו לפנות אותם* פרחים וממתקים לתיקים.

הישובים שהזכרת, הקימו אותם בעזרת הפגנות וקללות ומכות עם חיילים ושוטרים? אני מניח שאת אלה שאתה קורא להם "הצליחו" לא הקימו ככה. שנינו מכירם את הבדיחה העצובה שנקראת "שבות עמי". נכון? הם הלכו בשיטה החדשה שלכם וזה מה שיצא משם.

אגב, אל תספור את הישובים הקטנים עם שלוש משפחות שלצבא אין כח להסתבך איתם.

אגב, רוב מנין ובנין תלמידי הרב צבי יהודה באותה שיטה לדעתי.

בס"ד

דבר ראשון, ב"ה שהיום אפשר להביא נוער עם כיפה סרוגה, כי היום הציבור הדת"ל גדל. לעומת אז שהציבור הדת"ל היה אפסי ביותר. אני לא יודע מה איתך, אני מסתובב בכל מיני מקומות (יצא לי להיות השבוע בכותל יומיים וחצי), אתה שומע כל הזמן מאנשים שהם שונאים את הערבים ובעד ההתישבות (ועוד עי' בעצרת תמיכה בחייל מחברון). חוצמזה, שכיום, אם הציבור שלנו לא יגיע, אז איך אתה מצפה שיגיעו מציבורים אחרים? אנו צריכים לדרוש מעצמנו, שמבינים, קודם כל.

שוב, אתה מוכיח שאתה לא מכיר את השטח. נגעת בנקודה - גם תנועת נחלה הבינו שאם עד עכשיו הם עבדו בצורה של הקמת הרבה מאחזים קטנים וזה לא הלך (כמו שאמרת, שבות עמי. ועם כל זה, אל תזלזל כ"כ. כי אולי ישוב לא הצליחו להקים, אבל ברור שזה נתן כמה וכמה דברים), אז צריך לנסות בדרך אחרת. ולכן החליטו שכל המשפ' שמוכנות לעלות לקרקע ביום שינתן אישור ממשלתי (שוב, שים לב. הם לא באים נגד הממשלה, ומבינים שאין עניין גדול בהקמת יישוב שלא בדרך חוקית וממשלתית, אלא צריך שזה יבוא מהעם ומהממשלה) יהפכו לגרעין אחד שיוזם הקמה של ישוב אחד ע"מ לפרוץ את הסכר.

וכאמור, גם העליה שהיתה לפני שלושה ימים היתה כולה מאושרת ומתואמת עם כוחות הבטחון. אין פה שום נסיון ללכת כסאח עם הצבא. יש פה אנשים שחושבים.

בנוסף, תנועת נחלה יזמה וארגנה את העצרת הגדולה לפני הבחירות ע"מ להראות שהעם רוצה התישבות, רוצה להלחם באויבינו וכו'. היינו, מנסים ליצור שותפות עם העם.

חוצמזה, הם התחילו בחלוקת קופות צדקה (כמו הקופות הכחולות של קק"ל), מה שגורם לפעילות שלהם לנבוע מכל העם, ולא מחבורת נערים בגיל העשרה שבונים צריף.

אני לא יודע איך הקימו את הישובים שהזכרתי, אבל אני בטוח שהיה להם קשה בתחילת הדרך, והיו הרבה כמוך שאמרו להם שזה לא ילך, ושזו לא המשימה וכו', אבל הם המשיכו.

"לצבא אין כח להסתבך איתם".. זה מה שיסבך את הצבא? וחוצמזה, כל האחזות בא"י חשובה מצד המצווה. מה עוד, שאם תקרא דוחות של שלום עכשיו וכדו' תראה שכל קראוון מעניין אותם, ככה שזה בהחלט חשוב.

באיזו שיטה?

ושוב, אתה סוטה מהעניין. אני לא מבין למה זה שצריך ללמוד תורה, להגדיל את הישיבות וכו', זה מפריע לך להגיע לאירוע של הקמת ישוב?

וכמובן, לא ענית איך רבניך כן מדברים כנגד הממשלה כשמדובר בעניינים שאינם קשורים לא"י.

יש נפק"מ גדולה מאד בשאלה מה העיקר והוא איפה נמצאת התודעה הציבורית והתקציבים.

בנושא הכי חשוב הכי שורשי והכי מרכזי, קוראים לו דת ומדינה, או יותר שתהיה תורה בישראל ומתוך כך הכל כבר יבוא מאליו, יש כמעט רק מרכז ליב"ה אחד קטנטן של חבר'ה ממצפה ומהר המור עם תקציב של הפיצוחים של הארגונים הנגדיים, בעוד שכ"כ הרבה אנרגיה נשפכת על הנושא של ארץ ישראל שהוא ענף של הסוגיה הכללית של הזהות של המדינה.

זה פשוט לא בתודעה של הציבור. אתם מוצאים מפלגה אחת שמדברה יפה על ארץ ישראל וזהו. לא משנה שהם בנט נותן הכרה לרפורמים, מתגד ל"חקיקה דתית כופה" כהגדרתם, יושב בממשלה שקיצצה 60% (!!) מתקציב הישיבות (אם כי אחר כך הם החזירו חלק, נודה על האמת). וכו', אבל הוא נגד מדינה פלסטינית, אפשר להכתיר אותו בתואר מלך המשיח.

אתה מבין מה הבעיה??

שאפשר לומר לבנות לא ללכת לפינוי כי זה בעייתי מבחינת הצניעות, ואז הם יצעקו" אבל ארץ ישראל!!!" הרעילו להם את המח. זה לא ארץ ישראל, זה בני נוער שרוצים לפרוק מתחים.

דבר שני, אם נחלה הגיעו כבר למסקנה שבזמן שגדולי ישראל אחרים הגיעו אליה צעקו עליהם- עדיף מאוחר מלעולם לא.

דבר שלישי, לא הנק' כמה אתה יכול להביא עם כיפה סרוגה. השאלה האם 90% מהעם, שאין לו כיפה סרוגה, זה מעניין בכלל או שמבחינתו את הזוי. ואם לא הזוי, אז סתם עושה בלאגן.

אני מסכים איתך שרוב העם ימני. אבל תראה, זה לא עזר, הם לא הגיעו איתך ביום שלישי. הם לא איתך.

שהוא לא אומר במפורש (ממה שאני יודע) שצריך להכיר ברפורמים, אבל כך משמע ממעשיו וממקצת דיבוריו.

בס"ד

זה לא נכון.

תאמין לי שגם לרבנים שתמכו בבית היהודי אכפת מאד מאד (יותר ממך) מהתורה, מנושאי דת ומדינה וכו'. וגם הם לא מכתירים אותו כמלך המשיח, ואפי' לא קרוב. הם רחוקים מהשקפתו של בנט בהרבה נושאים. אך לדעתם הוא היהודי שיכול לשמור בצורה הכי טובה על א"י, והם חושבים שיותר חשוב כעת לשמור על שלמות הארץ (שכידוע שלמות התורה תלויה בה), והם חושבים שה'הפסדים' שאנו מקבלים מבנט הם פחות מההפסדים שהיינו מקבלים ב'יחד'. היינו, שיחד לא היתה מצליחה לשמור על שלמות הארץ, וגם על התורה לא היתה לה משמעות כ"כ חזקה עם מס' מנדטים מצומצם (שהרי רוב תושבי המרכז וגושניקים וכדו' היו ממשיכים להצביע בכל מקרה לבית היהודי), ועוד כל מיני סיבות מסיבות שונות.

ובקשר לבנות, הרבנים מדגישים תמיד את "והיה מחניך קדוש", היינו שהמאבק על הארץ הוא רק מתוך התורה, ואם לא נעמוד בזה - המאבק לא ילך, ומודיעים תמיד שבנות צריכות להימנע מחיכוך עם גברים וכדו'. מי שלא רוצה להקשיב, לא תקשיב.

יש לחלק בין בנות דוסיות לשאינן (סליחה על החילוק). מי שמקשיבה ומבינה שכל המאבק הוא בגלל התורה - תקשיב גם להוראות הצניעות. מי שלא - היא בעצם נלחמת לא בגלל ארץ ישראל, אלא כי זה הבית שלנו, וזה לא הגיוני שלוקחים לנו וכו'...

בקשר לנחלה - לא שמעתי מה אמרו.. בכ"מ, לפעמים מותר לטעות.. קורה.. וכמו שאמרתי, כנראה שזה היה לטובה (הרי בסופו של דבר הקב"ה ארגן את זה..), והיו לזה השפעות.

ובקשר לדבר השלישי, זה לא קשור, לאירוע גם לא הגיעו יותר מ-500 איש מהציבור הדת"ל. שוב, צריך להכיר את השטח- הפרסום היה קטן. לא בכל רחבי הארץ. היה פרסום מצומצם (לא יודע בדיוק למה, כנראה הם רוצים לעבוד לאט לאט, לראות שהדברים עובדים, או שאולי מסיבות תקציביות.. לא יודע). וכבר אמרתי שנראלי שגם רק הציבור הדת"ל יספיק.

תפסיקו לשלוף ציטוטים. הרצי"ה ידע להיות איש שלום ואגם איש מלחמה.

שכל העניין הזה נכון ללפני 25 שנה.. המאבק היום הוא ממש לא על בנית ישובים..המאבק היום הוא על הבסיס של הזהות של מדינת ישראל. אגב, לדעתי גם השמאל מבין את זה היום.

יש היום רפורמים שרוצים להחשב זרם לגיטימי ביהדות ויש אנשים שרוצים להפריד דת ומדינה ולפגוע בישיבות, לתת הכרה לחד מיניים, להתיר חילול שבת במערכות הציבוריות, וכו' וכו' וכו'.

זאת הסוגיה היום.

חשוב לבנות ישובים, אבל עכשיו נלחמים על הבסיס.

אגב, כשיהיה בסיס, השאר יבוא מאליו. בלי זה, אפשר להמשיך לדפוק את הראש בקיר ולהפגין ולהפגין ולצעוק ולכתוב כותרות בערוץ שבע על כמה המצב מזעזע, אבל לא להבין שזה בכלל לא מתחיל משם.

בס"ד

א. אינני חולק על כך שנושא הדת והמדינה וגרורותיו חשוב מאד. אך איני מבין למה זה סותר...

ב. אמנם הדברים שכתבת נכונים, אבל אתה יודע שיש היום הרבה יותר שרוצים להחזיר את כל יו"ש, לפנות יישובים, לתת מדינה לערבים (נגד מצות עשה דאורייתא!), להוציא את צה"ל משטחי A (ג"כ נגד מצות עשה דאו', שלא תהיה שליטה לצה"ל), לסגור את הר הבית ליהודים (זה נראלי קשור. ואכמ"ל) וכו' וכו' וכו'..

חשוב לשמור על הזהות, אבל עכשיו נלחמים על הארץ.

א. זה משנה להבנה היסודית של התקופה ויש לה  הרבה נפק"מ. לדוג', שכל מה שיכולה הציונות הדתית לתת למלחמה על דת ומדינה זה מרכז ליב"ה אחד עם תקציב בסדר גודל של הסניף שלנו בסוף השנה.

ב. ראש הממשלה רוצה מדינה פלסטינית בערך כמו שהוא רוצה להעיף את כל הערבים ולכבוש את עזה. המכנה המשותף ביניהם הוא שאולי הוא רוצה את זה אבל הוא יודע שזה לא רלוונטי כרגע והוא לא עושה כלום בשביל זה ומכשיל כל נסיון לקדם את זה וכל דיבור על זה. 

אגב, לסגור את הר הבית ליהודים? אני דווקא בעד..שיהיה סגור גם ליהודים וגם לגויים וגם לתיירים, לכולם.

ג. אתה רואה? אתה בעצמך קורא לזה "להלחם על הארץ". זאת טרימינולוגיה של מלחמה.

בס"ד

ב. איך אתה יודע? אולי רה"מ דוקא רוצה מדינה פלסטינית? הרי ערב הבחירות הוא אמר שלא תקום מדינה פלסטינית, אבל לשרת החוץ של האיחוד האירופי אמר שהוא בעד מדינה פלסטינית. אז א"א לדעת. הוא פשוט נתון בין המאזניים. מי שיהיה יותר חזק - ינצח.

אם לא יהיה שיח על הקמת יישובים חדשים + הקמה בפועל כמובן, השיח והמעשים יהפכו להרס. כמו שקורה בימים אלו ממש - בתי דריינוף, ביה"כ בגבעת זאב, עמונה ח"ו ועוד אלפי בתים ביו"ש.

(הר הבית - אני נגד סגירה ליהודים, הרי אפי' לאוסרים, מדין כיבוש מותר לעלות, ואני בעד שחיילים יהודים יהיו שם. כיוון שהצבא לא עושה את עבודתו - צריך לדחוף אותו. איך? יהודים יעלו).

ג. על זה כתבתי "אוי, נו..." בכותרת. המלחמה על הארץ היא לא נגד הממשלה, אין לנו עניין ללחום בממשלה. המלחמה היא נגד אויבינו. אם אנחנו לא נבנה - הערבים יבנו. כמו שקורה היום בכל מקום - ב-E1 יש בניה ערבית, בנגב הכל מלא בדואים, ביו"ש כל ערבי בונה איפה שבא לו, הכפרים והערים מפוצצים בבתים לא חוקיים. כשיש רפיון במלחמה מול אויבינו - יש רפיון גם בדת.

איך אני יודע שהוא לא רוצה? כי בפועל הוא לא מושך לכיוון הזה.  רק מדבר קצת כדי לרצות את האמריקאים. הוא יודע שזה אסון ולכן הוא גם מסכים למדינה פלסטינית בלי צבא, עם צה"ל על הגבולות, שיחתמו על וויתור זכות השיבה, שיכירו שהמדינה שלנו ויתייבו להפסיק את הטרור. קיצער, הוא יודע לטייח את זה יפה.

בית הכנסת בגבעת זאב? דוגמא מצויינת למאבק יעיל. בסוף הגיעו לפתרון טוב מבחינה הלכתית.

עמונה? דוגמה מצויינת למאבק לא יעיל.

הבניה הערבית תהיה גם אם תהיה בניה יהודית. גם אם לא, ברור שלא תהיה עכשיו בניה של ישוב חדש. יש בכלל ספק בזה??

הנוסחה הפוכה. אם רפיון בדת יש רפיון בבנית הארץ.

בס"ד

לאו דווקא בגלל שקוראים לו ביבי, אלא בגלל שהיו רבים שהיו נאמנים לדרכם עד שנשברו. ואם לא יהיה לביבי גב מאחוריו לומר לא למדינה פלסטינית וכן לבניה ביו"ש, הוא עלול להישבר ח"ו, רח"ל.

ואיך בדיוק אתה יכול כ"כ לסמוך על ביבי?? הרי הוא לא שומר תו"מ, ולפני הבחירות רבניך אמרו שאסור להצביע לבית היהודי בין היתר בגלל שיש שם חילונים וא"א לסמוך עליהם בענייני דת. וכי ארץ ישראל אינה עניין דתי? איך אפשר לסמוך על דברי נתניהו?

ידוע לך איך הגיעו לפתרון היעיל בגבעת זאב? כי בלילה האחרון שהמשטרה היתה צריכה לפנות היו שם כמה מאות טובות של יהודים יקרים מרחבי הארץ שהגיעו לחסום בגופם ולמסור נפשם על בי"כ בארץ הקודש. ישיבות ממלכתיות לא כ"כ היו שם, לצערנו.

בגלל יהודים שלא מאמינים ביכולתם וביכולת שהקב"ה נתן להם, לא קמים ישובים יהודים. זו הסיבה.

אני מאמין שלממשלה יש סייעתא דשמיא מיוחדת כי היא עומדת בראש עם ישראל גם אם הם לא אוכלים מצה שמורה. על סגולה ובחירה שמעתם? אם לא, איגרת תקנ"ה למרן הרב זצ"ל מסבירה את זה נהדר.

צריך לעבוד בשכל. להבין מה שהשורש ומה הענפים, של הבעיה והפתרון.

בס"ד

אבל זה לא סותר את מה שאני צריך לפעול לפי הבנתי בעוה"ז. הרי לשיטתך א"א לתת אמון בנציגים חילוניים. אי-אפשר. אז מאיפה מגיע האמון הזה? אתה יכול להגיד שאתה מאמין שיש לממשלה סיעתא דשמיא רק אחרי שפעלת הכל ע"מ שלא יצאו דברים רעים מתחת ידיה.

אלא מצד זה שהוא הכח הכללי שלא האומה.

מצד זה שהוא אישיות כללית, אני מאמין בו שיש לו עוז לנהל את עם ישראל ואת כלל ישראל ולייצג אותנו בעולם. לא תמיד הוא מצליח, אבל אני מאמין שיש בו את הכח הזה.

כשאני עומד בקלפי אני מעדיף לתת את הקול שלי לאדם ירא שמים שגם מצד הכח הפרטי שלו יש לו כח לזה, שכמו שאמרתי שלא תמיד אדם שיש לו משהו בכח מצליח להוציא אותו לפועל. למרות כל זה אני מאמין בו.

זה לא נקרא אמון במי שעומד בראש עם ישראל כשאתה עסוק בלקלל ולגדף אותו, כמו שערוץ שבע עושה יפה. במיוחד בקריקטורות המשפילות שלו.

בס"ד

הרי גם החילונים שיושבים בבית היהודי הם חלק מממשלת ישראל שמייצגת את עמ"י בעולם. אז מדוע שלא תתן אמונך בהם?

אני לא יודע, אבל גם הרצי"ה עצמו תקף את הממשלה:

"לפני תשע-עשרה שנה, באותו לילה מפורסם (ליל "כ"ט בנובמבר"), בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי עשר - "ואת ארצי חילקו"! איפה חברון שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה שכם שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה יריחו שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה עבר הירדן שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום!".

לכאו' תשאל, איך אמר זאת הרצי"ה? הרי זה נגד הממשלה. שהרי הממשלה הסתפקה במה שקיבלו. וכל העם יצא לרחובות לרקוד!

וכמובן, ישנם עוד ביטויים רבים של הרצי"ה, מוזמן לעיין בספר ארץ הצב"י וגאולת הצב"י וכדו', ולראות שלא הכל שחור-לבן. הרצי"ה היה בסה"כ דמות שקשה לדעת מה היתה דרכו.

בס"ד

http://www.yeshiva.org.il/midrash/4684

שר מהבית היהודי (אגב דין שר זה דין אחר מרה"מ) יתכבד גם בישיבה שלנו בעליה לתורה, אל תדאג אני מכבר אותו.

הרצי"ה לא תקף את הממשלה..יש להעביר ביקרות, ויש לזלזל ולהביע אי אמון ולהחליש. זה דבר אחר. אפשר להעביר ביקורת.

לא כל ביקורת זה נגד. אני, לדוגמא נותן ביקורת על הדעות שלך עכשיו בצורה חד משמעית אבל אני לא נגדך. גם אחרי השרשור הזה אנחנו נשארים חברים טובים בע"ה.

אתה מבין? זה אחרת

הרצי"ה  היה דמות שהיה קשה לדעת מה דרכו. לכן אנחנו לא סומכים על ציטוטים, אלא על רבנים שנצמדו אליו שלושים שנה ונשמו את הפחמן שהוא נושף. את השיחה ההיא לקחתי מספר של רב כזה. אגב, כנראה שאין מי שחולק שהוא היה הכי צמוד אליו. אבל בא לא נפתח את זה לדיון על רבנים זה לא יכבד אותם ובעיקר לא אותנו.

בס"ד

אנחנו בסה"כ מעבירים ביקורת. רה"י שלי אומר המון פעמים שאנחנו צריכים לחזק את הממשלה כי בדר"כ הם יודעים מה הם עושים. אבל אנחנו צריכים לתת להם את הגב לעשות את הדברים הנכונים. וגם תנועת נחלה לא מחלישה אף אחד. להיפך, היא מחזקת את הממשלה, את ההתישבות, ובכך את עמ"י כולו.

הכבוד שנותנים לרה"מ הוא רק בגלל שהוא רה"מ ולא בגלל אישיותו הפרטית. התפקיד שלו בתור מייצג עמ"י נותן לו מעמד ובשל כך יש לכבדו. לזה גם אני מסכים.

בסדר, כאמור, יש רבנים לכאן ולכאן. ההבדלים בין התלמידים הם כ"כ קטנים ככה שא"א לדעת 'מי בצד של מי'.

כל מי שמרגיש את עצמו ימני צריך להשפיל את ראש הממשלה ולקרוא לו בשמות גנאי או לקרוא לו שקרן, רמאי, חלש וכו'.

או לצייר אותו בקריקטורות של ערוץ 7 כילד קטן או כמשהו משפיל אחר.

לצערי זאת לא המציאות ידידי...

אגב, לא בטוח שרבותיך היו מסכימים  על החלק האמצעי של דבריך..

בס"ד

אני לא אחראי על כל אנשי הימין בציבור. יש כאלו באמת שקוראים לו שמות גנאי. אבל להגיד שאנחנו נוהגים ככה??

קריקטורות - לא יודע מה דינם. יכול להיות שזה באמת רע. צריך לברר.

לא שמעתי התייחסות לזה, אבל אני חושב שכך צריך לומר..

אגב, אם כבר דיברת על צניעות בנות, אז תראה מה קורה כשמדברים רק על תורה תורה תורה. מתנתקים מא"י, לנוער כבר לא אכפת ממה שקורה לא"י, הוא לא מוחה על חילול השם וכו'..

בס"ד

התכוונתי למה שכתבתי על הכבוד לרה"מ. ואני יוסיף משהו:

התכוונתי שאם יש ראש ממשלה שעושה דבר לא רצוי ע"פ ההלכה וכדו', אז עדיין יש לכבדו מצד זה שהוא רה"מ של מדינת ישראל. זה לא אומר שהמעשה הוא לא רע, ויש להעביר עליו ביקורת.

ברור שאם הוא עושה דברים טובים יש לציינו לשבח על מעשיו אלו.

נראלי שעל זה ודאי יסכימו רבותיי, ונראלי שגם רבותיך.

בצורה כזאת !#@@@&^%%$!!!!

או בצורה מתורבת שהיית אומר גם מולו בפנים.

אמרתי שאני לא בטוח שרבותיך יסכימו להגדרה שצריך לכבד אותו מעצם זה שהוא ראש ממשלת ישראל. אולי כן, נראה לי שלא.

בכל מקרה, ראינו שאליהו הנביא כן פסק כך, כשהוא רץ לפני שהמרכבה של אחאב, שעובד עבודה זרה ומחטיא את כל ישראל.

תגיד לי, כשראש הממשלה מהשמאל, הוא מוזמן ליום ירושלים במרכז? אולי, בפועל לא זכור לי שאולמרט או ברק היו שם.

בס"ד

אלא מה יגידו רבותי? שבכלל לא צריך לכבד אותו? זה מה שאתה אומר?

לדעתי אתה טועה.

אולי יש לחלק בין להכניס לישיבה כופר לבין לרוץ לפני עובד ע"ז, אינני יודע. אני סומך על הרב דב ליאור שכמדומני אמר שאולמרט לא הוזמן כי מי שמוסר שטחים הוא כופר בתורה.

תראה לדוגמה את הקריקטורות שלהם.

ממה שאני יודע יש יותר משקל למעשים המובנה ופחות לערך המובנה שלו בתור מי שעומד בראש מדינת ישראל.

(אגב,ניסיתי להתקשר אליך..)

בס"ד

זה אתר שבא להשפיע על דעת הקהל למקום יותר יהודי, יותר מוסרי, ויותר ארץ-ישראלי.

יכול להיות שלעשות קריקטורות זה לגיטימי כי זו דרך הומוריסטית לעקוץ. אני לא בטוח שזה טוב, אני לא יודע. אמרתי שיש לברר. מה גם שאין משמרת הממלכתיות באתר הזה, ככה שלא כל מה שיש ידוע לרב שהקים את האתר, ואולי אם היה יודע היה אומר להפסיק.

אני לא חושב שאתה צודק לגבי מה שאמרת על רה"מ. גם את זה צריך לברר. ממה שאני יודע עד עכשיו זה לא כמו שכתבת, אלא כן יש כבוד מצד התפקיד.

זה לא לגיטימי ולא מכבד.

בס"ד

אני רק חושב שאם יש בקריקטורות האלו בעיה, אז הרב מלמד לא יודע עליהן. ככה לדעתי.

מותר לחלוק על מה שאמרתי. אני רק  אמרתי  את דעתי שלמדתי מרבותי. יכול להיות שיש מי שחולק על זה.

גם הקריקטורוט נמצאות שם. והם ממש ממש ממש לא מכבדות.

זה לא נכון, לנוער אכפת מהרבה אידאלים, לפעמים יותר ממה שנראה הירואי, כמו ארץ ישראל ולהרביץ לשוטרים ולישון בשטח כמו במחנה של אריאל. לימוד תורה? שבת? זה ישאר לחרדים.

בס"ד

שוב צריך לחלק, לצערי. מחילה מראש, לא נעים לי..

לנוער החרד"לי ולתלמידי הישיבות שאינם מ'הצד שלך' לא אכפת מתורה ושבת?! אני לא מוכן לדמגוגיה הזו..

לנוער המזרוחניק אכפת באותה מידה מא"י ומשבת ותורה.

על התורה במרחב הציבורי מלבד מרכז ליב"ה ששייך להר המור ומצפה ממש שאני יודע.

בכל הנוער התודעה של ארץ ישראל חזקה הרבה יותר.

ע"ע התמיכה הגורפת (שלא נותנת מקום למי שלא פתוח כמוהם ורוצה לחשוב אחרת עם כל הפרדוקס במשפט הזה)- בבית היהודי. 

בס"ד

אפשר לחשוב כמה ארגונים תורניים יש שעוסקים בא"י?

נחלה, נוער למען ארץ ישראל, ועוד כמה. 

בס"ד

ואפשר לחשוב כמה תקציב יש לנוער למען א"י.. בטח 30 שקל בחודש..

אני אנסה לעזור לך - יש את חננו (שזה לא דוקא קשור לא"י), נחלה, קוממיות, מועצות אזוריות ומקומיות ביו"ש שאכן עניינן מטבע הדברים לסייע להתיישבות, יש ועדי מתיישבים, ולא עולה לי עוד..

אבל יש גם בתחום של תורה:

ישיבות תיכוניות תורניות וקטנות שיצאו לא רק מהר המור, אלא גם ממרכז, בית אל וכד'. יש גרעינים תורניים - "המקום" בת"א הוא של בית אל ועוסק עם אנשים מאד חשובים ומשפיעים במדינת ישראל, גרעינים נוספים, יש את רבני דרך אמונה (מכיר?) שרובם לדעתי לא ממלכתיים כמוך, שפועלים הרבה לחיזוק הדת, האחוה עם החרדים, נגד נוצרים ורפורמים וכו'..  

ממה שאני יודע.

אף אחד מאלה לא באמת נלחם את המלחמות האלה. אתה יודע את זה.

בס"ד

תכתוב בגוגל דרך אמונה/רבני דרך אמונה ותראה קצת..

בס"ד

חינוך זה לא מלחמה. חינוך זה עבודה איטית. ולכן גם ההתקדמות היא איטית.

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

מעדיף לא לפרט

אתה?

לא מפרט

רק צריך להתקין בוט שימנע מלכתוב הודעות בזמן הסדרים..

יושב בזמן סד"ע ומסתכל בפורומים של ערוץ 7.

איך יוצאים מזה?

נראה לי שישבת כאן כבר מסדר בוקר.

אבל יאללה תעלה סוגיה שהיית אמור ללמוד היום, או הסוגייה אחרונה שלמדת לפני המשבר, ונתחיל להתפלפל כמו בני ישיבות.

אני כאן

תחילת גיטין.

תקנת בפנובפ"נ,

מה קורה אם לא קויימה?

זה מסובך אחי,

לפי רבה - אם בית הדין חושש שהגט לא נכתב לשמה, אז אין המון מה לעשות... והחשש מתעצם לגעת תוספות (ב שבני חו"ל חולקים על ההלכה "וכתב לה - לשמה". כמובן ש"לאחר שלמדו" זה יותר קל כמו שהגמרא אומרת בהמשך. (אגב נדמה לי שהראב"ד פוסק כדעת רבה, כלומר שרבה אית ליה דרבא אז תכלס חוששים לשני הדברים).

לפי רבא, בגדול העניין יותר קל, כי הבלגן הוא למקרה שיהיה ערעור (כי אם אין ערעור אנחנו לא חוששים מעצמינו, כי משום עיגונה הקילו בה רבנן, כמו שכותב התוספות בתחילת הדיבור האחרון בדף ב.). עכשיו תראה, בעיקרון רשי בדף ג. נותן שני פירושים מה עוזר הפנוב"נ לפי רבא: 1. מרגע שהשליח אומר, הבעל יתבייש לערער. 2. הבעל עצמו כבר לא יהיה נאמן. ככה שתכלס אם לפי הפירוש הראשון, אז אין כאן עניין גדול.

מצד שני, צריך לקחת בחשבון את מחלוקת התוספות בדף ג. (בדעת ר"י), שגם אם הבעל מערער לא מאמינים לו, לעומת דעת הכפתור ופרח (נדמה לי איפשהו בפרק י) שאם הבעל עודה בלגן אז מאמינים לו ופוסלים את הגט. כך שהאמירה של בפנוב"נ או הכרחית או כמעט חסרת משמעות, ואז זה בעיקר כמו שאומר התוספות ש"בעל מידק דייק" הכוונה שמתלכחילה הוא מדייק ונזהר, וזו המטרה של האמירה.

הקיצור, לפי רבא זו תקנה שבאה להגן על מצבים מסובכים ולא ממש פותרת בעיות ספציפיות. אז זה לא נורא כל כך. אבל לפי רבה זה די בלגן אם הבחור לא אמר... (למרות שבפיכח ונתחרש לא גזרו חכמים, כך שאולי זה לא סוף העולם, כי רוב בקיאים הם).

מתוך רצון לא רק לקשקש מהזיכרון...

אז ככה, אם השליח לא אמר בפני נכתב וכו', זו מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בברייתא בדף ה:, והלכה כדעת חכמים שזה לא נורא רק שיחזור ויעשה את הפעולה ויאמר.

ולגבי השאלה מה קורה אם הבעל מערער אחרי שאמר בפנוב"נ, אז ראיתי שכבר בירודלמי יש התייחסות לזה ונאמר כך: "אמר ר' יוסי: חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל".

מבחינתי באמת הדיון מתחיל מהמח' תנאים הזו;

לפי ר"מ כל המשנה בגיטין ממטבע שטבעו חכמים הגט פסול, שזה מעניין כי לכ' מדאורייתא כשר, בעצם, היא עדיין נשואה ומותרת לבעלה הראשון? רק כי השליח לא אמר בפנופ"נ,
 

לפי חכמים - כשר, אז מה התוקף של התקנה? מה קורה אם לא מקיימים אותה? הכל טוב?!

הרי הברייתא בעצמה ממשיכה "כיצד יעשה...". השאלה היא מה קורה אם הוא לא עשה את זה.

מצד שני, באמת לא מובן מה הטעם של רבי מאיר. הרי תכלס מדובר בחשש רחוק, כי רוב הדיינים בקיאים בלשמה (וכאן רבי מאיר לא אמור לחשוש למיעוטא, כפי שמסבירה הגמרא), ומן התורה עדים החתומים על השטר נעשה כמי שמחקרה עדותם בבית דין. אז למה היא פסולה מן התורה?

(נדמה לי שיש תוספות בדף ה על חלק מהנושאים האלה, אבל אני כבר צריך ללכת לישון כדי לקום מחר לסדר בוקר )

אבל לא מספיק הייתי מרוכז בו,

לפתע עלתה לי התובנה שבעצם הסוגיא שלי בסדרי בוקר בשבועות האחרונים היא זו; 'ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה'?!

מסכת גיטין אחת ה.... פשוט אחת המדהימותתת!!!

יש בה כל כך הרבה פרטים והיבטים, שהסיכוי להתעמק ולהבין הכל, זה כמעט אפסי. תסתכל רק על הסוגיה של רבה ורבא, איך אותה מדנה יכולה לקבל משמעות גם של שאלה הלכתית עקרונית (לשמה) וגם של שאלה עובדתית (קיום השטר) ואתה עומד מול משנה עם 100 דוגמאות (גבולות הארץ? סמוכות ומובלעות? עולי בבל ועולי מצרים - לפי רהינו תם?) ועוד משפטים דו משמעיים ושאלות טכניות של שליח להולכה, הבאה וקבלה; אישה שהביאה, עבד שהביא, בעל שהביא; עד נעשה דיין; עדי חתימה או עדי מסירה (וכמה שיטות מפשרות...). חתיכת סלט לא הגיוני, וזה עוד לפני שכל המצב מתהפך - לאחר שלמדו, מלתא דלא שכיחא וכו וכו.

נראה לך שאפשר לעשות את זה תוך כדי שינה? או תוך כדי ריחיים על צווארו???

עזוב אותך, אל תנסה לבלוע הכל. קח את מה שהכי הכי חשוב בישיבה: האווירה, החידוש, היצירתיות והרעיונות שעולים. אהבת תורה מהברק שלה. זה ימלא לך מצברים וזה מה שחשוב לך עכשיו!!

אתה הרי מכיר את הסיפור על "עולא אקלע לבבל" (בתענית וגם בפסחים), שבהתחלה היה מאוכזב איך אנשים שככה חוגגים לא לומדים תורה, אבל בדיעבד הוא הבין שהאנשים כל כך סובלים שצריך להודות שמישהו בכל זאת לומד תורה...

תשמח שאתה מנסה, שאתה משקיע, שאתה רוצה. תשמר את זה! בסוף תצליח ובענק!!!

ואל תשכח שאתה גם חייב: "וכי עני היית יותר מהלל?" (הסיפור הידוע ביומא)

היית יכול כבר לתקן את הטעות בכותרת, על הדרך

..

אז בצפון נראה לי זה מעלה גלבוע (לא כזה מכיר אבל נראה לי).

במרכז יותר אז יש את הר עציון, מעלה אדומים, ירוחם, עתניאל, מחנים, אורות שאול בתל אביב.

אם אתה מחפש משהו כמו שיח (סגנון הרב שגר אם אני לא טועה?) אז נראה אולי מחנים או עתניאל? לא זוכר בדיוק. בצפון לא יודע אם יש כזה סגנון אולי יש במעלה גלבוע אבל לא יודע באמת. ולא יודע מה הסגנון בנהריה או עכו

וכן מחנים

מישהו שאני מכיר שלמד במחניים, אם זה חשוב

או מעלה גלבוע?

ישיבת מעלה גלבוע 

אבל אני לא מספיק בקיא בהגותו ובישיבה הנ"ל..

יש את ישיבת ראש פינה

בית מדרש ראש פינה 

ו

ממליץ מאוד לבדוק את ישיבת חב"ד במגדל העמק.
מקום שלומדים בו ברמה מאוד גבוהה, עם סגנון חשיבה שמדמה את הסגנון המקורי של חסידי חבד לדורות - עם חקירה מעמיקה ודורשת אמת מוחלקת... שווה לנסות!

אם הכוונה לרמת לימוד גבוהה אז יש את קרית שמונה באזור הצפון והמון ישיבות באזור המרכז וירושלים

אם זה דיכאון אמיתי, כדאי לשתף דמות מקצועית וגם רופא צבאי.

ואולי למכינה

ההחלטות שתקבל יכולות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות, ולכן קודל כל חשוב שתשים לב לזה ותשקול צעדים בזהירות.

כמו שאמרו פה, ייתכנו כמה סוגי קשיים:

1. קושי בלימוד ובסף הדרישות הישיבתיות - כנראה מרבית האנשים חוטפים איזה שוק כשהם מגיעים לזה, אבל זה טבעי. האם ניסית לדבר עם ר"מ בישיבה שרתה נמצא בה? יכול להיות שבירור פנימי כזה יעזור לך להתפקס ולמצוא את המסלול שיהיה טוב לך.

2. חוסר התאמה עם הישיבה - זה קורה. למרות שחיפשנו ועשינו שבושים, אולי בחרנו לא נכון. יכול להיות שמעבר לישיבה אחרת זה כל מה שאתה צריך. סגנון לימוד אחר, סגנון חברתי אחר, סגנון אחר של גישה, מיקום אחר, וכדומה. אולי ישיבה גבוהה ולא הסדר, אולי מכינה ולא ישיבה. יש כל מיני אופציות, ואולי אתה צריך משהו מהאפשרויות האחרות.

3. רצון לצבא - יכול להיות שפשוט הצבא מדבר אליך חזק. זו גם אפשרות. באופן אישי אני חושב שתקופה בישיבות/מכינות זה חשוב לעיצוב העולם הפנימי שלך (מידות, תפישת עולם, עולם רעיוני), להרחבת ההשכלה התורנית שלך (הלכה, גמרא, ספרות אמונית, וכו), וליציבות מנטלית שנולדת משני הדברים הקודמים.

אגב, אם בעניין הצבא מה שמפריע לך זה העניין של שירות מקוצר, אז זה פתיר. אחרי שתסיים את תקופת הישיבה שלך, אתה בהחלט יכול להתגייס באופן רגיל. אבל בשביל זה אתה צריך ישיבה גבוהה או מכינה.

ואם אף אחד מאלה לא נראה לך מתאים, אולי הבעיה היא אחרת ושווה לשקול לפגוש איש מקצוע. אבל אלה החלטות שלא כדאי לקבל לבד, כדי לא לעשות טעויות אימפולסיביות.

בהצלחה רבה!